תנ"ך - עד־מתי תאבל הארץ ועשב כל־השדה ייבש מרעת ישבי־בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את־אחריתנו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עַד־מָתַי֙ תֶּאֱבַ֣ל הָאָ֔רֶץ וְעֵ֥שֶׂב כָּל־הַשָּׂדֶ֖ה יִיבָ֑שׁ מֵרָעַ֣ת יֹֽשְׁבֵי־בָ֗הּ סָפְתָ֤ה בְהֵמוֹת֙ וָע֔וֹף כִּ֣י אָֽמְר֔וּ לֹ֥א יִרְאֶ֖ה אֶת־אַחֲרִיתֵֽנוּ: (ירמיהו פרק יב פסוק ד)

טקסט וניקוד:

עַד־מָתַי תֶּאֱבַל הָאָרֶץ וְעֵשֶׂב כָּל־הַשָּׂדֶה יִיבָשׁ מֵרָעַת יֹשְׁבֵי־בָהּ סָפְתָה בְהֵמוֹת וָעוֹף כִּי אָמְרוּ לֹא יִרְאֶה אֶת־אַחֲרִיתֵנוּ: (ירמיהו פרק יב פסוק ד)

טקסט בלבד:

עד־מתי תאבל הארץ ועשב כל־השדה ייבש מרעת ישבי־בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את־אחריתנו: (ירמיהו פרק יב פסוק ד)

תיקון קוראים:

עד־מתי תאבל הארץ ועשב כל־השדה ייבש מרעת ישבי־בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את־אחריתנו: (ירמיהו פרק יב פסוק ד)
עַד אִמַתִּי תִּחרוּב אַרעָא וְעִסבָּא דְכָל חַקלָא יִיבַשׁ מֵחוֹבֵי רַשִׁיעַיָא דְיָתְבִין בַּהּ סָף בְּעִירָא וְעוֹפָא אֲרֵי אֲמַרוּ לָא גְלֵי קֳדָמוֹהִי סוֹפַנָא :

ספתה - ל'; ועוף - ל'.

עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש - עד כאן דברי הנביא. ורוח הקדש משיבתו: מרעת יושבי בה ספתה בהמות ועוף. [ תאבל - תחרב.] [ ספתה - 'פינידא' בלעז.] כי אמרו - יושבי הארץ הזאת. לא יראה את אחריתנו - אין גלוי לפניו מה יהא בסופינו.

עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש מרעת יושבי בה ספתה בהמות ועוף - פתרון: עד מתי אתה מכלה את שאינן חוטאין בעוון החוטאין , שבעון אנשי ענתות עתידה הארץ שתחרב ועשב השדה ייבש וספתה בהמה ועוף מרעת יושבי בה?! כַּלֵּה את החוטאים , והנח אותם שלא חטאו. וכל העיניין הזה מלמד קטיגורייא על אנשי ענתות (ראה יר' יא , כא - כג). כי אמרו: לא יראה את אחריתינו - כך אמרו אנשי ענתות: אחרית שהוא מתנבא עלינו , "ושארית לא תהיה להם" (שם , כג) , תוכחת זו לא תהא בימיו של נביא. עד כאן דבריו של ירמיהו , ששאל: "אך משפטים אדבר אותך..." (לעיל , א). מיכן ואילך תשובה שהשיבו הקדוש ברוך הוא; וזו היא תשובתו:

עד מתי תאבל הארץ - עד מתי יהיה זה , שיוקדשו אלה ליום הריגה (ראה לעיל , ג)? כשתאבל הארץ , וזהו עת החרבן. ועשב כל השדה ייבש - על דרך הפלגה; וכן ספתה בהמות ועוף. ומפני זה תאבל ותשחת הארץ - מרעת יושבי בה. כי אמרו - והדין נותן שלא ינצלו אלה הרשעים השלוים מיום הריגה , כי הם אומרים בשלותם: לא יראה את אחריתנו. אם יאמרו להם נביאי האמת: האל יביא אחריתכם לרע אע"פ שאתם שלוים עתה - והם אומרים: לא יראה האל אחריתנו , כי אינו משגיח בנו ובמעשינו , ולא ידע מה אחריתנו. ספתה - עניין כליון , כמו "האף תספה צדיק עם רשע" (בר' יח , כג); אלא שהוא פועל יוצא וזה פועל עומד. והנה שאל ירמיהו על הצלחת רשעים , ולא השיבו האל.

לא יראה - כנוי לשם יתברך , שקדם זכרו (ראה לעיל , ג).

עד. תאבל - פירושו: תחרב; וכמוהו "אבלה עלי שממה" הנאמר בספר למטה (פס' יא). והוא רמז שימותו אנשיה; כמו "ארץ כי תחטא לי" (יח' יד , יג). ועשב כל השדה ייבש - מבלי גשם , שאיננו יורד מפני רעת יושבי בה. ספתה הרעה בהמות ועוף - וזאת המלה 'מתעברת' , כמו "האף תספה צדיק עם רשע" (בר' יח , כג); ויתכן שאיננו פעל יוצא , ותשוב אל הארץ. ומלת 'בהמת' חסר וי"ו (בנוסחנו: בהמות). והטעם: עד מתי יִכלה הכל מפני אלה הרשעים , ואתה לא תקח נקמה? כי אמרו - הטעם: לא היו מאמינים בנבואתו , כי אמרו: לא יראה זה הנביא אחריתנו , שנהיה ברעה כאשר הוא מתנבא אלינו. או: מקוננים על עצמם , והטעם: רוצה לומר: אין איש שיוכל לראות במיתת חברו , כאשר מת מפני הרעב הזה.
ריכוז קישורים