תנ"ך - כי את־רגלים ׀ רצתה וילאוך ואיך תתחרה את־הסוסים ובארץ שלום אתה בוטח ואיך תעשה בגאון הירדן:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֣י אֶת־רַגְלִ֥ים ׀ רַ֙צְתָּה֙ וַיַּלְא֔וּךָ וְאֵ֥יךְ תְּתַחֲרֶ֖ה אֶת־הַסּוּסִ֑ים וּבְאֶ֤רֶץ שָׁלוֹם֙ אַתָּ֣ה בוֹטֵ֔חַ וְאֵ֥יךְ תַּעֲשֶׂ֖ה בִּגְא֥וֹן הַיַּרְדֵּֽן: (ירמיהו פרק יב פסוק ה)

טקסט וניקוד:

כִּי אֶת־רַגְלִים ׀ רַצְתָּה וַיַּלְאוּךָ וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת־הַסּוּסִים וּבְאֶרֶץ שָׁלוֹם אַתָּה בוֹטֵחַ וְאֵיךְ תַּעֲשֶׂה בִּגְאוֹן הַיַּרְדֵּן: (ירמיהו פרק יב פסוק ה)

טקסט בלבד:

כי את־רגלים ׀ רצתה וילאוך ואיך תתחרה את־הסוסים ובארץ שלום אתה בוטח ואיך תעשה בגאון הירדן: (ירמיהו פרק יב פסוק ה)

תיקון קוראים:

כי את־רגלים ׀ רצתה וילאוך ואיך תתחרה את־הסוסים ובארץ שלום אתה בוטח ואיך תעשה בגאון הירדן: (ירמיהו פרק יב פסוק ה)
דְּנָא תְיוּבתָּא לְיִרמְיָה נְבִיָא עַל בָּעוּתֵיהּ נְבִיָא אַתּ דָּמֵי לְגֻברָא דִרהַט עִם רִגלָאַיָא וְלָאֵי וְאֵיכְדֵין אַתּ מְדַמֵי לְמִרהַט כִּקבֵיל סוּסָוָתָא בְבִקעֲתָא וּבאֲרַע שְׁלָמָא אַתּ מִתבְּטַח וְנָפֵיל וְאֵיכְדֵין אַתּ מְדַמֵי לְמֶעֱבַד כִּקבֵיל חֵיוַת בָּרָא בְרוּבֵּי יַרדְּנָא וְאִם עַל טָבְוָון דַּאֲנָא מוֹטֵיב לִנבוּכַדנֶצַר מַלכָּא דְבָבֶל רִגלָאָה נְבִיָא אַתּ חָזֵי וּמַתמַהּ וּמַן פּוֹן דְּאַחזְיָך וּמָא דַאֲנָא עֲתִיד לְמֶעֱבַד לַאֲבָהָתָך צַדִּיקַיָא דְמִן עָלְמָא דִּרהַטוּ כְסוּסָוָתָא לְמֶעֱבַד עוּבָדִין טָבִין קֳדָמַי וְאַף אֲמַרִית לְהוֹן דְּאַיתִי עַל בְּנֵיכוֹן בִּרכָן וְנֶחָמָן הָא כְמַיָא דְנָחֲתִין שָׁטוֹף בְּיַרדְּנָא :

ובארץ - ה': בר' מז , יד; יר' יב , ה; לג , יג; מד , א; *נחמ' ט , לה. בוטח - ב' מלא בנביאייא: יש' לז , י; יר' יב , ה. (וכל כתובים דכותהון בר מן ה' (חסר): תה' כא , ח; פד , יג; קטו , ח; קלה , יח; מש' כח , כה).

רגלים - ל'; רצתה - ל'; וילאוך - ל'; תתחרה - ל'; ובארץ - ה'; בוטח - ב' מל' בנביא'.

כי את רגלים רצתה וילאוך - קרוביך , הכהנים כמותך , ואנשי עירך באים להורגך. ואיך תתחרה את הסוסים - לרוץ עם הסוסים; כלומר: ומה [קרוביך הכהנים באים להרגך , ] כל שכן שיקומו להורגך שרי יהודה; וזהו קצפי עליהם , וזו היא הצלחת האויב. [וכן תרגם יונתן: "דא תיובתא" וגו'.] ומדרש רבותינו (ראה סנה' צו , א): אם על שכר שלש פסיעות שרץ נבוכד נצר לכבודי בימי מרודך בלאדן אתה תמיה , שהרביתי גדולתו על כך , מה תתמה עוד כשתראה שילום שכר שאשלם לצדיקים שרצו לפני כסוסים! את רגלים - עם רגלים , ['פיאונירש' בלעז]. תתחרה - 'אאטיר' בלעז. ובארץ שלום אשר אתה בוטח - שם הלאוך , ואיך תעשה בגאון... - שרי יהודה. וגאון הירדן משל הוא , לפי שהוא מקום אריות ונמרים , וכן לימדנו יהונתן במקומות הרבה; כאן תירגם: "ואיכדין אתי מדמי לקביל חיות ברא דברום ירדנא" , והנה "כאריה יעלה מגאון הירדן" (יר' מט , יט; נ , מד) תירגם בשני מקומות: "כאריה דסליק מרום ירדנא".

כי את רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את הסוסים - דומה אתה לזה שמתפאר לרוץ עם הסוסים , ובא רגלי אחד והלאהו במרוצתו וקידמוֹ; אמרו לו הרואים אותו מתפאר עצמו: את רגלים רצתה וילאוך , ואיך תתחרה את הסוסים?! אף אתה , בארץ שלום אתה בוטח ואיך תעשה בגאון הירדן - פתרון: כשאני שולחך בארץ יהודה ובנימן , שהיה לך לבטוח בהם , שהרי אחיך אנשי ענתות יושבים עמך , אתה מקטרג עליהם שמבקשים את נפשך; ואם הייתי שולחך בגאון הירדן - הם ראובן וגד שישבו להן בעבר הירדן עד שלא גלו (ראה דה"א ה , כו) - כל שכן שהיית מלמד עליהם קטיגורייא! כמו שמפרש והולך (להלן , ו).

כי את רגלים - פירש אדני אבי ז"ל , כי זה הפסוק תשובת שאלתו , שלא יהרהר אחר מדות הקדוש ברוך הוא. אמר: ועל מה ששאלתני , אני משיבך זה המשל: כי אני רואה אותך שרצת (בנוסחנו: רצתה) עם רגלים כמוך והלאוך , כי רצו יותר ממך ולא היתה בך יכולת להשיגם , והלאוך במרוצתך להשיגם , ואיך תתחרה את הסוסים - ואיך תתערב עם הסוסים לרוץ עמהם?! וזה פירוש המשל: הנה אתה בין בני אדם כמותך אינך יודע דעתם וסודותם , שהרי אמרו להאכילך סם המות (ראה פירושו יר' יא , ט) ולא ידעת ולא הרגשת בהם אם לא הודעתיך , ואיך תרצה לדעת דעתי וסודותי בהנהגת העולם , בהצלחת הרשעים ורעת הצדיקים בעולם הזה?! לפיכך שתוק , ואל תהרהר אחר מדותי! והוסיף על המשל לדבר לו על עניין עצמו , וכלל בו מראש הפסוק עניין לעצמו , ואמר לו: אני רואה אותך חלוש ונלאה בשליחותי , וצריך שתחזק עצמך ולבך; כי אני רואה כי רצת את רגלים כמותך , והם אנשי ענתות שהם בני משפחתך ובמדרגה אחת עמך לעניין גדולה , והם הלאוך והפחידוך להמיתך , ואיך תתחרה את הסוסים כשתלך לירושלם - שהם שרים גדולים , וגם המלך שם - איך תתנהג עמם? צריך לך שתתחזק , שלא תפחד מהם , ותדבר להם שליחותי בלא מורא. והוסיף לו עוד ואמר: ובארץ שלום אתה בוטח - בענתות , שהיה ראוי שתהיה לך ארץ שלום , והיה ראוי לך לבטוח בהם [שיצילוך מיד המבקשים להרע לך , כי הם קרוביך ובני עירך; ומדרך העולם שהקרובים ובני עיר אחת שנתגדלו ביחד , להגן זה על זה ושיתאהבו האחד על חברו עד שיתמסרו למות על אהוביהם או קרוביהם , ] ולא תוכל , כי הם מערימים עליך; ואיך תעשה בגאון הירדן - כלומר: במקום שמתגאים גלי הים? והוא משל על שרי יהודה וירושלם. והמשילם לגאון הירדן - לפי שהוא הנהר הגדול שבתוך ארץ ישראל; כי פרת בגבול ארץ ישראל הוא (ראה בר' טו , יח). [ויתכן לפרשו על נבוכדנצר , שעתיד להעמיד חיילותיו בארץ ישראל מעבר לירדן; ואמר לו לירמיהו: אם אתה מפחד מהם , שהם מעטים , איך תעשה במי שהוא דומה לגאון הירדן?!] ויונתן גם כן פירש הפסוק תשובת שאלה , וכן תירגמו: "דנא תיובתא לירמיה נבייא על בעותיה את דמי ירמיה לגברא דרהיט עם רגלייא ולאי ואכדין את מדמי למיעבד בקביל סוסוותא בבקעתא ובארע שלמא את מיתבטח ונביל ואכדין את מדמי למיעבד בקביל חיות ברא ברום ירדנא ואם על טבוון דאנא מוטב לנבוכדנצר מלכא דבבל ריגלאה נבייא את חזי ומתמה ומן פון אחזינך מה דאנא עתיד למעבד לאבהתך צדיקייא דמן עלמא דרהטו כסוסווא למעבד עובדין טבין קדמי ואף אמרית להון דאיתי על בניכון ברכן וניחמן הא כמיא דנחתין שטוף בירדנא".

כי. מלת את - כמו 'עם'. רגלים - חסר יו"ד אחרת , הבא ליחש הולכי רגל; כי זאת היו"ד הכתובה היא לרבים עם המ"ם. וכמוהו "פלשתים" (בר' י , יד); והיה ראוי להיותם בשני יו"דין: 'רגליים' , 'פלשתיים' , בעבור הטעם שאמרתי. תתחרה - מבניין 'הכבד הדגוש'; והוסיפו בה העברים הה"א , להיות דומה ל'מרובע': "כרסם" (ראה תה' פ , יד); "כרבל" (ראה דה"א טו , כז); וכמו שהוסיפו במלת "ידשנה סלה" (תה' כ , ד). ופירושו: תתערב; וכמוהו "כי אתה מתחרה בארז" הנאמר למעלה בספר (כב , טו). ויש מפרש "אל תתחר במרעים" (תה' לז , א) כן (ראה רד"ק שם). והטעם: אחרי אשר עם הולכים ברגל רצת וילאוך , שלא היית יכול ללכת למצעד רגליהם , ואיך תתחרה ללכת אל אחרי סוסים , שהולכים יותר מהרה? ובארץ שלום אשר אתה בוטח , ואיך תעשה בגאון הירדן? וזה המשל הביא השם לנביא בראותו שהוא מצטער על בני ענתות שהם קשים ועזים. ורוצה לאמר המשל: אם אלה אנשי ענתות היו רעים וקשים בעיניך , והלאוך במעשיהם והיית קץ בהם , מה תעשה באנשי ירושלם כאשר אשלחך אליהם? כי הם רעים וקשים יותר מהם! ודמה הכתוב אנשי ענתות להולכי רגל , ואנשי ירושלם , לרוב גאותם , לרוכבי סוסים , ולגאון הירדן שהוא מקום דובים ואריות; והעד: הנאמר בספר הזה למטה "הנה כאריה יעלה מגאון הירדן" (מט , יט). ובפסוק ההוא אאריך עוד , אם יעזרני השם יתברך.

כי את רגלים רצתה וילאוך - לא ענהו השם על שאילתו למה צלחה דרכם (ראה לעיל , א) , כי לא הודיע הבורא את דרכו בעולם הזה לשום נביא. אלא השיבו על תלונותיו ואמר לו: מהרה נלאיתה מלסבול! עם הרגלִים רצתה - והֶלאו אותך , ואיך תתחרה את הסוסים - כשאשלחך להוכיח המלכים והשרים? ובארץ שלום - שאתה בוטח בהם , שהם בני מקומך , כך אתה מתרעם , ואיך תעשה כשתוכיח מלכי יהודה , הדומין לגאון הירדן?!
ריכוז קישורים