תנ"ך - עזבתי את־ביתי נטשתי את־נחלתי נתתי את־ידדות נפשי בכף איביה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עָזַ֙בְתִּי֙ אֶת־בֵּיתִ֔י נָטַ֖שְׁתִּי אֶת־נַחֲלָתִ֑י נָתַ֛תִּי אֶת־יְדִד֥וּת נַפְשִׁ֖י בְּכַ֥ף אֹיְבֶֽיהָ: (ירמיהו פרק יב פסוק ז)

טקסט וניקוד:

עָזַבְתִּי אֶת־בֵּיתִי נָטַשְׁתִּי אֶת־נַחֲלָתִי נָתַתִּי אֶת־יְדִדוּת נַפְשִׁי בְּכַף אֹיְבֶיהָ: (ירמיהו פרק יב פסוק ז)

טקסט בלבד:

עזבתי את־ביתי נטשתי את־נחלתי נתתי את־ידדות נפשי בכף איביה: (ירמיהו פרק יב פסוק ז)

תיקון קוראים:

עזבתי את־ביתי נטשתי את־נחלתי נתתי את־ידדות נפשי בכף איביה: (ירמיהו פרק יב פסוק ז)
שְׁבַקִית יָת בֵּית מַקדְּשִׁי רְטַשִׁית יָת אַחסָנְתִי מְסַרִית יָת עַמָא דַהֲוָה חַבִּיב קֳדָמַי בְּיַד סָנְאוֹהִי :

את - ט' פסוקים בסיפרא 'את את את': ראה יר' יא , י. איביה - ב' וחסר: יר' יב , ז; איכה א , ה.

איביה ב' וחס' את ידדות נפשי בכף איביה היו צריה לראש.

ידדות - ל' וחס'; איביה - ב' וחס'.

ידידות נפשי - עם סגולתי.

עזבתי את ביתי נטשתי את נחלתי נתתי את ידידות נפשי בכף אויביה - עוונותיה גרמו לי את כל זה , לפי שהייתה לי נחלתי כאריה ביער - כאריה בבהמות יער (ע"פ מי' ה , ז) , שמשכל את הכל. נתנה עלי בקולה - רבים עשוקים הזעיקה עלי , שצעקת העשוקים שהם עושקים באה אלי , על כן שנאתיה.

עזבתי את ביתי - אמר האל , כאדם הנוהה על אבדתו. את ביתי - זה בית המקדש. נחלתי - זה ישראל; כמו שאמר "יעקב חבל נחלתו" (דב' לב , ט). ידידות נפשי - שאהבתיה אהבת נפשי; ועתה , בעוונותיה , נתתיה בכף אויביה.

עזבתי - עוד זה דבק בטעם למעלה; והטעם: אומר השם לנביא: ראה היאך הם רעים , כי אני עזבתי את ביתי בעבור רעתם , והוא המקדש ששוכן כבודו שם. נחלתי - הם ישראל , כמו שמצאנו "והם עמך ונחלתך" (דב' ט , כט). וה"א אויביה שבה למלת ידידות , ללשון נקבה. וזאת הידידות הוא ביתי ונחלתי שהזכיר; והטעם: אלה שהייתי אוהב עד עתה , אתן אותם ביד אויב , בעבור אלה הרעות.
ריכוז קישורים