תנ"ך - היתה־לי
נחלתי
כאריה
ביער
נתנה
עלי
בקולה
על־כן
שנאתיה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הָיְתָה־לִּ֥י
נַחֲלָתִ֖י
כְּאַרְיֵ֣ה
בַיָּ֑עַר
נָתְנָ֥ה
עָלַ֛י
בְּקוֹלָ֖הּ
עַל־כֵּ֥ן
שְׂנֵאתִֽיהָ:
(ירמיהו פרק יב פסוק ח)
הָיְתָה־לִּי
נַחֲלָתִי
כְּאַרְיֵה
בַיָּעַר
נָתְנָה
עָלַי
בְּקוֹלָהּ
עַל־כֵּן
שְׂנֵאתִיהָ:
(ירמיהו פרק יב פסוק ח)
היתה־לי
נחלתי
כאריה
ביער
נתנה
עלי
בקולה
על־כן
שנאתיה:
(ירמיהו פרק יב פסוק ח)
היתה־לי
נחלתי
כאריה
ביער
נתנה
עלי
בקולה
על־כן
שנאתיה:
(ירמיהו פרק יב פסוק ח)
הֲוָת
קֳדָמַי
אַחסָנְתִי
כְּאַריָא
בְחֻרשָׁא
סְלֵיקַת
לִקדָמַי
אִתרְגוֹשְׁתַהּ
עַל
כֵּין
רַחֵיקתַּהּ
:
היתה
-
ה'
ראשי
פסוקים:
יר'
יב
,
ח;
יח'
לז
,
א;
תה'
מב
,
ד;
קיד
,
ב;
מש'
לא
,
יד.
היתה
ה'
ראש'
פסוק'
היתה
לי
נחלתי
היתה
עלי
דמעתי
לחם
יהודה
לקדשו
כאניות
סוחר.
היתה
-
ה'
ר"פ;
שנאתיה
-
ל'.
נתנה
עלי
בקולה
-
עלתה
לפני
צעקת
חמסיה.
עזבתי
את
ביתי
נטשתי
את
נחלתי
נתתי
את
ידידות
נפשי
בכף
אויביה
-
עוונותיה
גרמו
לי
את
כל
זה
,
לפי
שהייתה
לי
נחלתי
כאריה
ביער
-
כאריה
בבהמות
יער
(ע"פ
מי'
ה
,
ז)
,
שמשכל
את
הכל.
נתנה
עלי
בקולה
-
רבים
עשוקים
הזעיקה
עלי
,
שצעקת
העשוקים
שהם
עושקים
באה
אלי
,
על
כן
שנאתיה.
היתה
לי.
כאריה
ביער
-
כששואג
האריה
ביער
ונותן
קול
וישמעו
עוברים
ושבים
הקול
,
יעזבו
דרך
היער
או
הסמוך
לו;
כן
עזבתי
אני
את
נחלתי
(ראה
לעיל
,
ז)
,
כי
היתה
לי
כמו
האריה
ששואג
ביער.
ונתינת
קולה
ושאגתה
היא
צעקת
העשוקים
מפני
החמס;
או:
נתינת
קול
עובדי
עבודה
זרה
בבתי
האלילים
,
כמו
שנאמר
במעשה
אליהו
עם
אחאב
"ויקראו
בשם
הבעל
מהבקר
ועד
הצהרים
לאמר
הבעל
ענינו"
(בנוסחנו:
עננו;
מ"א
יח
,
כו)
,
ואומר
"ויקראו
בקול
גדול"
(שם
,
כח).
על
כן
שנאתיה
-
ונטשתי
אותה
,
כי
נלאיתי
נשוא
(ע"פ
יש'
א
,
יד)
עוד
מעשיה
הרעים.
היתה.
כאריה
ביער
-
שמנהגו
לטרוף
טרף
,
כן
היא
לי
כמוהו;
והוא
משל
על
הגזלה
והחמס
שהיא
עושה
לשם
תמיד.
נתנה
עלי
-
הטעם:
ועוד
רעה
עשתה
לי
,
כי
נתנה
עלי
בקולה
דברים
שאינם
ראויים
לדבר.
על
כן
-
הטעם:
וזאת
הסבה
ששנאתיה.
היתה
לי
ירושלם
,
שהיא
נחלתי
,
כאריה
ביער
-
שכל
אדם
מתפחד
ונמנע
מליכנס
שם
מפני
האריה
,
כך
אני
ירא
מליכנס
בירושלם
מרוב
התועבות
הנעשות
בתוכה.
נתנה
עלי
בקולה
-
שאני
שומע
קול
תועבותיהם
,
על
כן
שנאתיה
-
וסילקתי
שכינתי
מתוכה.