תנ"ך - העיט
צבוע
נחלתי
לי
העיט
סביב
עליה
לכו
אספו
כל־חית
השדה
התיו
לאכלה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הַעַ֨יִט
צָב֤וּעַ
נַֽחֲלָתִי֙
לִ֔י
הַעַ֖יִט
סָבִ֣יב
עָלֶ֑יהָ
לְכ֗וּ
אִסְפ֛וּ
כָּל־חַיַּ֥ת
הַשָּׂדֶ֖ה
הֵתָ֥יוּ
לְאָכְלָֽה:
(ירמיהו פרק יב פסוק ט)
הַעַיִט
צָבוּעַ
נַחֲלָתִי
לִי
הַעַיִט
סָבִיב
עָלֶיהָ
לְכוּ
אִסְפוּ
כָּל־חַיַּת
הַשָּׂדֶה
הֵתָיוּ
לְאָכְלָה:
(ירמיהו פרק יב פסוק ט)
העיט
צבוע
נחלתי
לי
העיט
סביב
עליה
לכו
אספו
כל־חית
השדה
התיו
לאכלה:
(ירמיהו פרק יב פסוק ט)
העיט
צבוע
נחלתי
לי
העיט
סביב
עליה
לכו
אספו
כל־חית
השדה
התיו
לאכלה:
(ירמיהו פרק יב פסוק ט)
כְּעוֹפָא
דְמִתבַּדַּר
כֵּין
אִתבַּדַּרַת
אַחסָנְתִי
קֳדָמַי
וּכעוֹפָא
דְמִשׁתְּדֵי
כֵּין
יִתכַּנשׁוּן
עֲלַהּ
דְּקָטְלִין
בְּחַרבָּא
מִסְחוֹר
סְחוֹר
מַלכֵי
עַמְמַיָא
וּמַשׁרְיָתְהוֹן
יֵיתוֹן
עֲלַהּ
לְמִבְּזַהּ
:
העיט
-
ב'
(בפתח):
בפסוק
זה.
התיו
-
ג'
(חסר
ומלא):
יש'
כא
,
יד;
יר'
יב
,
ט;
דנ'
ג
,
יג.
העיט
-
ב';
צבוע
-
ל';
התיו
-
ג'.
העיט
צבוע
-
תמוה
הוא
,
לכך
נקוד
פתח:
הכי
הם
עוף
צבוע
,
מגולל
בדם
,
ששאר
העופות
נאספים
עליו?!
העיט
סביב
עליה
-
שמא
עופות
שמים
הם
אילו
החיילות
,
הגדודים
הקלים
אשר
סביבה?!
דבר
אחר:
העיט
צבוע
-
עוף
אחד
שהוא
צבוע
,
וכל
העופות
נאספים
עליו
לאוכלו
,
ששונאים
אותו.
[
התיו
-
בואו.]
העיט
צבוע
נחלתי
לי
העיט
סביב
עליה
-
פתרון:
נחלתי
,
ישראל
,
גרמו
בעוונם
שדומין
לי
לעיט
-
לעוף
שמתגולל
בדם
הנבילה
,
וכסבורין
שאר
עופות
שהוא
עצמו
נבילה
ומתקבצין
עליו
לאוכלו;
אף
נחלתי
,
לפי
שנגואלו
בדם
נקי
ששפכו
,
לפיכך:
לכו
אספו
כל
חית
השדה
התיו
לאוכלה
-
כלומר:
אתם
,
הנביאים
,
אספו
את
האומות
והכריזו
להם
שיבואו
לאכול
את
ישראל.
העיט
-
שניהם
הה"א
בפתח
,
כי
היא
לשאלה.
ופירש
אדני
אבי
ז"ל
הפסוק
כן:
העיט
צבוע
בדם
חללים
יהיה
סביב
על
נחלתי
שבחרתי
לי
,
ואחר
שישבעו
העיט
יבאו
כל
חית
השדה
לאכול
,
כמו
שאמר:
אספו
כל
חית
השדה
התיו
לאכלה.
אמר
לעופות:
אחר
שתשבעו
אתם
,
לכו
אספו
כל
חית
השדה;
בעבור
כי
כן
מנהג
העופות:
יבואו
על
החללים
(ע"פ
בר'
לד
,
כז)
תחילה
,
כי
הם
יראום
בעופם
,
כמו
שאמר
"באשר
חללים
שם
הוא"
(איוב
לט
,
ל);
והחיות
רואות
העופות
צבועים
מדם
חללים
,
ויתורו
מקומם.
התיו
-
הה"א
תמורת
אל"ף
"אתיו
אקחה
יין"
(יש'
נו
,
יב);
"שובו
אתיו"
(יש'
כא
,
יב);
ועניינו
כמו
'בֹּאו'.
והחיות
הם
משל
על
האומות
שבאו
עם
נבוכדנצר
להחריב
ירושלם
,
כאלו
עשו
להם
אות
והרימו
להם
נס
(ע"פ
יש'
סב
,
י)
שיבואו
,
משל
העיט
הצבוע
לַחַיות;
והוא
דבר
הנבואה.
העיט
-
זה
שם
מונח
לכל
עוף
דורס
,
כמו
"וירד
העיט
על
הפגרים"
(בר'
טו
,
יא);
ולכן
יצרף
לו
צבוע
,
לפרש
כי
זה
השם
מונח
לטורפים.
וכן
בערבי:
'אל
דבע';
וכתוב
"גיא
הצבועים"
(ש"א
יג
,
יח).
נחלתי
לי
-
על
נחלתי
שלי.
העיט
-
הה"א
לתימה.
צבוע
-
מגזרת
"צבע
רקמתים"
(שו'
ה
,
כ);
וכן
הפירוש:
אומר
השם
,
כאדם
המדבר:
היתכן
שיהיה
עיט
צבוע
מדם
נחלתי
אשר
לי
בפשעה
ובמעשיה
הרעים?!
ומלת
לי
-
נוסף
,
לחזוק
דבר;
וכן
רבים.
העיט
סביב
-
הטעם:
וגם
יתכן
שיחנה
עיט
סביב
עליה
לאכול
אותם
,
ושיאמרו
האויבים
עליהם:
לכו
אספו
כל
חית
השדה
-
שיאכלום.
ומלת
התיו
-
הה"א
מקום
אל"ף
,
כי
הוא
מן
"אתה
בקר"
(יש'
כא
,
יב);
וטעמו:
נֹּאו
עליהם!
וזה
אמר
על
חללי
ישראל
שימותו
במלחמה
בעת
שתלכד
ירושלם.
העיט
צבוע
נחלתי
לי
-
רוב
העופות
הם
צבועים
בכמה
גוונים
,
וכל
נחלתי
היא
מכוסה
בעופות
,
ששוכנים
עליה
לוכל
דם
החללים.