תנ"ך - ואמרת אליהם את־הדבר הזה ס כה־אמר ה' אלהי ישראל כל־נבל ימלא יין ואמרו אליך הידע לא נדע כי כל־נבל ימלא יין:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאָמַרְתָּ֨ אֲלֵיהֶ֜ם אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה ס כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כָּל־נֵ֖בֶל יִמָּ֣לֵא יָ֑יִן וְאָמְר֣וּ אֵלֶ֔יךָ הֲיָדֹעַ֙ לֹ֣א נֵדַ֔ע כִּ֥י כָל־נֵ֖בֶל יִמָּ֥לֵא יָֽיִן: (ירמיהו פרק יג פסוק יב)

טקסט וניקוד:

וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה ס כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כָּל־נֵבֶל יִמָּלֵא יָיִן וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ הֲיָדֹעַ לֹא נֵדַע כִּי כָל־נֵבֶל יִמָּלֵא יָיִן: (ירמיהו פרק יג פסוק יב)

טקסט בלבד:

ואמרת אליהם את־הדבר הזה ס כה־אמר ה' אלהי ישראל כל־נבל ימלא יין ואמרו אליך הידע לא נדע כי כל־נבל ימלא יין: (ירמיהו פרק יג פסוק יב)

תיקון קוראים:

ואמרת אליהם את־הדבר הזה ס כה־אמר יהוה אלהי ישראל כל־נבל ימלא יין ואמרו אליך הידע לא נדע כי כל־נבל ימלא יין: (ירמיהו פרק יג פסוק יב)
וְתֵימַר לְהוֹן יָת פִּתגָמָא הָדֵין כִּדנָן אֲמַר יְיָ אֱלָהָא דְיִשׂרָאֵל כָּל גְּרָב יִתמְלֵי חֲמַר וְיֵימְרוּן לָך הֲמִדָּע לָא הֲוֵינָא יָדְעִין אֲרֵי כָל גְּרָב יִתמְלֵי חֲמַר :

ואמרת אליהם - ג' בטעמא (קדמא ואזלא) בסיפרא (בראש פסוק): יר' יג , יב , יג; יט , יא. כה - אמר יי' אלהי ישראל - כ"ד (ללא 'כי' , 'לכן'): ראה יר' יא , ג. ימלא - ח': ש"ב כג , ז; מ"ב ג , יז; יש' ו , ד; יר' יג , יב (פעמיים); תה' עא , ח; קכו , ב; מש' כ , יז. הידע - ג' (ב' חסר ואחד מלא): בר' מג , ז; יר' יג , יב; מ , יד. לא נדע - ג': שמ' י , כו; יר' יג , יב; דה"ב כ , יב.

ואמרת אליהם ג' בט' נבל ממלא אשבור.

ואמרת אליהם - ג' בט' בסיפ'; ימלא - ח'; הידע - ג'; לא נדע - ג'.

נבל - כלי חרס הוא , ועשוי להכניס בו יין.

כל נבל ימלא יין - סתם כל נבל , למלאותו יין הוא עשוי.

ואמרת. כל נבל ימלא יין - אמור להם גם זה המשל. והנבל הוא כלי חרש. והנבל היה להם משל לשני דברים: האחד , כי כמו שהנבל ימלא יין , ורוצה לומר: ימלא בתוכו , ושהוא נבלע בדפניו , כן יהיו מלאים שכרון מכל צד. והשכרון הוא משל לרוב הצרות; כי כמו השכור שאין בו דעת ולא יֵדע מה יעשה , כן מי שתכפוהו הצרות הוא נבהל ונדהם ולא ידע מה יעשה. והדבר השני שנמשלו בנבל - כי כשיכה האדם נבל בנבל , ינפצו שבריו; וכן כתוב לשון נִפּוּץ בנבלים , כמו שכתוב "ונבליהם ינפצו" (יר' מח , יב) - כן יהיה מריבה ביניהם על רוב צרותיהם; אפילו האבות עם הבנים ינופצו איש באחיו. והנה ישחתו על ידי האויבים ועל ידי עצמם.

ואמרת. יש מפרשים (ראה מחברת: 'נבל'; השרשים: 'נבל') הנבל הזה - על כלי עור. וטעם ימלא - הוא ימלא יותר מכל כלי אחר , בעבור היותו מעור , שיתפשט , וירד היין למטה , ויוסיפו בו עוד יין למלֹאתו; ועל כן לקח אותו למשל על הפורענות. ואמרו - הטעם: והם אמרו אליך בתימה , כי הם יודעים זה כמוך , כי לא יבינו על מה אתה אומר להם זה.
ריכוז קישורים