תנ"ך - ואמרת אליהם כה־אמר ה' הנני ממלא את־כל־ישבי הארץ הזאת ואת־המלכים הישבים לדוד על־כסאו ואת־הכהנים ואת־הנבאים ואת כל־ישבי ירושלם שכרון:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאָמַרְתָּ֨ אֲלֵיהֶ֜ם כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִנְנִ֣י מְמַלֵּ֣א אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֪רֶץ הַזֹּ֟את וְאֶת־הַמְּלָכִ֣ים הַיֹּשְׁבִים֩ לְדָוִ֨ד עַל־כִּסְא֜וֹ וְאֶת־הַכֹּהֲנִ֣ים וְאֶת־הַנְּבִאִ֗ים וְאֵ֛ת כָּל־יֹשְׁבֵ֥י יְרוּשָׁלִָ֖ם שִׁכָּרֽוֹן: (ירמיהו פרק יג פסוק יג)

טקסט וניקוד:

וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה־אָמַר יְהוָה הִנְנִי מְמַלֵּא אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶת־הַמְּלָכִים הַיֹּשְׁבִים לְדָוִד עַל־כִּסְאוֹ וְאֶת־הַכֹּהֲנִים וְאֶת־הַנְּבִאִים וְאֵת כָּל־יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם שִׁכָּרוֹן: (ירמיהו פרק יג פסוק יג)

טקסט בלבד:

ואמרת אליהם כה־אמר ה' הנני ממלא את־כל־ישבי הארץ הזאת ואת־המלכים הישבים לדוד על־כסאו ואת־הכהנים ואת־הנבאים ואת כל־ישבי ירושלם שכרון: (ירמיהו פרק יג פסוק יג)

תיקון קוראים:

ואמרת אליהם כה־אמר יהוה הנני ממלא את־כל־ישבי הארץ הזאת ואת־המלכים הישבים לדוד על־כסאו ואת־הכהנים ואת־הנבאים ואת כל־ישבי ירושלם שכרון: (ירמיהו פרק יג פסוק יג)
וְתֵימַר לְהוֹן כִּדנָן אֲמַר יְיָ הָאֲנָא מְמַלֵי יָת כָּל יָתְבֵי אַרעָא הָדָא וְיָת מַלכַיָא דְיָתְבִין לְדָוִיד עַל כֻּרסוֹהִי וְיָת כָּהֲנַיָא וְיָת נְבִיֵי שִׁקרָא וְיָת כָּל יָתְבֵי יְרוּשׁלֶם עָקָא וִיהוֹן דָּמַן לְרָויָא :

ואמרת אליהם - ג' בטעמא (קדמא ואזלא) בסיפרא (בראש פסוק): יר' יג , יב , יג; יט , יא. ממלא - ב': יר' יג , יג; דה"א יב , טז. את - כל - ישבי הארץ - ד': במ' לג , נב; יהו' ט , כד; יר' יג , יג; צפ' א , יח. ישבי הארץ הזאת - ג' (בלישנא): שו' ב , ב; יר' יג , יג; דה"ב כ , ז. הארץ הזאת - י"ו בטעמא (בצירוף הטעמים: גלגל וקרני פרה): במ' לה , ה; יהו' יט , נא; ש"ב ד , ב; מ"ב י , ה; יר' יג , יג; לח , כה; יח' מח , כא; אס' ז , ט; עז' ו , ט; *נחמ' א , ו; ה , יג; יג , ה , טו; דה"א כח , א; דה"ב כד , ה; לה , ז. ואת כל - ישבי - ב': בר' יט , כה; יר' יג , יג. ירושלם - ח' בקמץ (בלישנא): ראה יר' ח , א.

ואת כל ישבי ב' ויהפך את הערים האל הנני ממלא את כל ישבי.

ממלא - ב'; את - כל - ישבי הארץ - ד'; ואת - הנבאים - ל'; ואת כל - ישבי - ב'; ירושלם - ח'.

שכרון - זהו כוס התרעילה (ע"פ יש' נא , יז).

ואמרת. כל נבל ימלא יין - אמור להם גם זה המשל. והנבל הוא כלי חרש. והנבל היה להם משל לשני דברים: האחד , כי כמו שהנבל ימלא יין , ורוצה לומר: ימלא בתוכו , ושהוא נבלע בדפניו , כן יהיו מלאים שכרון מכל צד. והשכרון הוא משל לרוב הצרות; כי כמו השכור שאין בו דעת ולא יֵדע מה יעשה , כן מי שתכפוהו הצרות הוא נבהל ונדהם ולא ידע מה יעשה. והדבר השני שנמשלו בנבל - כי כשיכה האדם נבל בנבל , ינפצו שבריו; וכן כתוב לשון נִפּוּץ בנבלים , כמו שכתוב "ונבליהם ינפצו" (יר' מח , יב) - כן יהיה מריבה ביניהם על רוב צרותיהם; אפילו האבות עם הבנים ינופצו איש באחיו. והנה ישחתו על ידי האויבים ועל ידי עצמם.

ואמרת - הטעם: פרש להם זה ואמור להם: הנני ממלא את כל אלה שכרון , כמו שממלאין הנבל יין הרבה עד שהוא קרוב להבקע. ולמ"ד לדוד - כלמ"ד "ותהי להם הלבנה לאבן" (בר' יא , ג) , שפירושו: תחת אבן; וכן רבים.

הנני ממלא את כל יושבי הארץ שכרון - כמו שכל נֵבל ימלא יין (ראה לעיל , יב) , כך כל איש יימלא מיין התרעלה (ע"פ תה' ס , ה) עד שישתכר.
ריכוז קישורים