תנ"ך - ונפצתים איש אל־אחיו והאבות והבנים יחדו נאם־ה' לא־אחמול ולא־אחוס ולא ארחם מהשחיתם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְנִפַּצְתִּים֩ אִ֨ישׁ אֶל־אָחִ֜יו וְהָאָב֧וֹת וְהַבָּנִ֛ים יַחְדָּ֖ו נְאֻם־יְהוָ֑ה לֹֽא־אֶחְמ֧וֹל וְלֹא־אָח֛וּס וְלֹ֥א אֲרַחֵ֖ם מֵהַשְׁחִיתָֽם: (ירמיהו פרק יג פסוק יד)

טקסט וניקוד:

וְנִפַּצְתִּים אִישׁ אֶל־אָחִיו וְהָאָבוֹת וְהַבָּנִים יַחְדָּו נְאֻם־יְהוָה לֹא־אֶחְמוֹל וְלֹא־אָחוּס וְלֹא אֲרַחֵם מֵהַשְׁחִיתָם: (ירמיהו פרק יג פסוק יד)

טקסט בלבד:

ונפצתים איש אל־אחיו והאבות והבנים יחדו נאם־ה' לא־אחמול ולא־אחוס ולא ארחם מהשחיתם: (ירמיהו פרק יג פסוק יד)

תיקון קוראים:

ונפצתים איש אל־אחיו והאבות והבנים יחדו נאם־יהוה לא־אחמול ולא־אחוס ולא ארחם מהשחיתם: (ירמיהו פרק יג פסוק יד)
וַאֲגָרֵינוּן גְּבַר בַּאֲחוּהִי וַאֲבָהָן וּבנִין כַּחדָּא אֲמַר יְיָ לָא אֶחמוֹל וְלָא אֲחוּס וְלָא אֲרַחֵים מִלְחַבָּלוּתְהוֹן :

לא - ל"ד פסוקים 'לא ולא ולא' (מהם ט' בראשי פסוקים): שמ' כג , כד; *וי' יט , יא; כה , יא; במ' כג , יט; דב' א , מב; ד , לא; כו , יד; כט , כב; יהו' ו , י; ש"א יב , ד; מ"א יג , ח , ט , טז; מ"ב יח , יב; יש' א , ו; כג , ד; מב , ב; מט , י; נג , ב; יר' יג , יד; יד , יד; יט , ה; כ , ט; כא , ז; כה , לג; מד , י; יח' ח , יח; כד , יד; לא , יד; צפ' ג , יג; תה' כב , כה; קלא , א; איוב ג , כו; טו , כט. ונפצתים - ב': מ"א ה , כג; יר' יג , יד. והאבות - ב': יר' ז , יח; יג , יד. והבנים - ג': *בר' לא , מג; יר' יג , יד; יח' ב , ד. אחמול - ה' מלא: יר' יג , יד; יח' ה , יא; ז , ד , ט; זכ' יא , ו.

ונפצתים - ב'; והאבות - ב'; והבנים - ג'; אחמול - ה' מל'; מהשחיתם - ל'.

ונפצתים איש אל אחיו - אכה זה על זה , עד שישָברו חתיכות דקות; כמו "ככלי יוצר תנפצם" (תה' ב , ט); "ונפץ את עולליך" (תה' קלז , ט); וכן כל 'ניפוץ' שבמקרא. והאבות והבנים - אנפץ זה על זה.

ונפצתים איש אל אחיו - פתרון: ושברתים; כזה שמכה כלי נבלי חרש זה בזה ושניהם נשברים.

ואמרת. כל נבל ימלא יין - אמור להם גם זה המשל. והנבל הוא כלי חרש. והנבל היה להם משל לשני דברים: האחד , כי כמו שהנבל ימלא יין , ורוצה לומר: ימלא בתוכו , ושהוא נבלע בדפניו , כן יהיו מלאים שכרון מכל צד. והשכרון הוא משל לרוב הצרות; כי כמו השכור שאין בו דעת ולא יֵדע מה יעשה , כן מי שתכפוהו הצרות הוא נבהל ונדהם ולא ידע מה יעשה. והדבר השני שנמשלו בנבל - כי כשיכה האדם נבל בנבל , ינפצו שבריו; וכן כתוב לשון נִפּוּץ בנבלים , כמו שכתוב "ונבליהם ינפצו" (יר' מח , יב) - כן יהיה מריבה ביניהם על רוב צרותיהם; אפילו האבות עם הבנים ינופצו איש באחיו. והנה ישחתו על ידי האויבים ועל ידי עצמם.

ונפצתים - כטעם "ונפוץ הכדים" (שו' ז , יט).

ונפצתים - מגזרת "ונפץ את עולליך אל הסלע" (תה' קלז , ט); והטעם: כאשר יהיו מלאים מהשכרות , אנפצם , כי אז יהיו טובים וקרובים להשבר. ומלת אל - כמו 'עם'; וכן רבים.
ריכוז קישורים