תנ"ך - ואם
לא
תשמעוה
במסתרים
תבכה־נפשי
מפני
גוה
ודמע
תדמע
ותרד
עיני
דמעה
כי
נשבה
עדר
ה':
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְאִם֙
לֹ֣א
תִשְׁמָע֔וּהָ
בְּמִסְתָּרִ֥ים
תִּבְכֶּֽה־נַפְשִׁ֖י
מִפְּנֵ֣י
גֵוָ֑ה
וְדָמֹ֨עַ
תִּדְמַ֜ע
וְתֵרַ֤ד
עֵינִי֙
דִּמְעָ֔ה
כִּ֥י
נִשְׁבָּ֖ה
עֵ֥דֶר
יְהוָֽה:
ס
(ירמיהו פרק יג פסוק יז)
וְאִם
לֹא
תִשְׁמָעוּהָ
בְּמִסְתָּרִים
תִּבְכֶּה־נַפְשִׁי
מִפְּנֵי
גֵוָה
וְדָמֹעַ
תִּדְמַע
וְתֵרַד
עֵינִי
דִּמְעָה
כִּי
נִשְׁבָּה
עֵדֶר
יְהוָה:
ס
(ירמיהו פרק יג פסוק יז)
ואם
לא
תשמעוה
במסתרים
תבכה־נפשי
מפני
גוה
ודמע
תדמע
ותרד
עיני
דמעה
כי
נשבה
עדר
ה':
ס
(ירמיהו פרק יג פסוק יז)
ואם
לא
תשמעוה
במסתרים
תבכה־נפשי
מפני
גוה
ודמע
תדמע
ותרד
עיני
דמעה
כי
נשבה
עדר
יהוה:
ס
(ירמיהו פרק יג פסוק יז)
וְאִם
לָא
תְקַבְּלוּן
אֻלפָן
כִּיד
בְּסִתרָא
תִבכֵּי
נַפשִׁי
מִן
קֳדָם
דְּיִעדֵּי
מִנְכוֹן
יְקָרְכוֹן
וּמִדמָע
תִּדמַע
וּתשַׁגַּר
עֵינִי
דִּמעִין
אֲרֵי
אִשׁתְּבִי
עַמָא
דַייָ
:
במסתרים
-
ג'
(רפין):
יר'
יג
,
יז;
תה'
יז
,
יב;
*איכה
ג
,
י.
גוה
-
ב':
יר'
יג
,
יז;
איוב
כב
,
כט.
וחד:
וגוה
-
איוב
לג
,
יז.
עיני
-
כ"י
(בלישנא):
ראה
יר'
ח
,
כג.
נשבה
-
ג':
*בר'
יד
,
יד;
*שמ'
כב
,
ט;
יר'
יג
,
יז.
במסתרים
ג'
וסימנהון
דב
דמינו
ודמע.
גוה
ב'
ואם
לא
תשמעוה
כי
השפילו
ותאמר
גוה.
וחד
וגוה
מגבר
יכסה.
תשמעוה
-
ל';
במסתרים
-
ג';
גוה
-
ב';
ותרד
-
ל';
נשבה
-
ג'.
מפני
גוה
-
מפני
גדוּלה
שלכם
שתִבטל
,
מפני
גאותה
של
מלכות
שמים
שתנתן
לפסילים
(ראה
חגיגה
ה
,
ב).
ואם
לא
תשמעוה
במסתרים
תבכה
נפשי
-
אני
אמרתי:
לכו
"שמעו
והאזינו
אל
תגבהו"
(לעיל
,
טו);
אם
תשמעוה
-
מוטב
,
ואם
לא
תשמעוה
-
במסתרים
תבכה
נפשי
מפני
גאונכם
,
הגורם
לכם
שאתם
מֵאָנים
לשמוע
את
דברי;
כשם
שאמר
למעלה
"ככה
אשחית
את
גאון
יהודה
ואת
גאון
ירושלם
הרב.
העם
הזה
הרע
המאנים
לשמוע
את
דבריי"
(לעיל
,
ט
-
י);
וכן
הוא
אומר
בזה
העיניין
"שמעו
והאזינו
אל
תגבהו"
(לעיל
,
טו).
ותדע
שירמיה
על
עצמו
אמר
דבר
זה
,
במסתרים
תבכה
נפשי
,
שכן
בסוף
המקרא
הוא
אומר:
כי
נשבה
עדר
יי';
ואם
הקדוש
ברוך
הוא
אמרוֹ
,
כביכול
שיש
בכיה
לפניו
,
היה
למקרא
לומר:
'כי
נשבה
עדרי'.
ואם
לא
תשמעוה
-
אמר
הנביא:
אם
לא
תשמעו
זאת
הנבואה
שאני
אומר
לכם
מצד
האל
,
במסתרים
תבכה
נפשי
,
כי
אני
רואה
אחריתכם.
ובכיַת
הנפש
במסתרים
היא
הדאגה.
מפני
גוה
-
מפני
גאותכם
,
שאין
אתם
רוצים
להשפיל
עצמכם
לשמוע
דברי
יי';
כמ'
כמו
שאמר
להם
"ואל
(בנוסחנו:
אל)
תגבהו"
(לעיל
,
טו).
גוה
―
כמו
"גאה"
(מש'
ח
,
יג).
ויונתן
תרגם:
"מן
קדם
דיעדי
מנכון
יקרכון".
ודמוע
תדמע
-
נפשי
תבכה
במסתרים
,
ועיני
תדמע
בגלוי
,
כי
אני
רואה
כי
נשבה
עדר
יי'
-
שהיה
להם
האל
רועה
,
ועתה
נטשם
כי
לא
שמעו
לו
והניחם
ביד
שוסים.
ותרד
-
רוצה
לומר:
כל
כך
תדמע
עיני
,
עד
שתרד
כולה
בדמע.
ואם.
ה"א
תשמעוה
-
סימן
ה'פעולה'
המסותרת;
והטעם:
הנבואה
והתוכחה.
גוה
-
אמר
ר'
יהודה
המדקדק
ראשון
ז"ל
(שלשה
ס"ד
ע' 71
:
'גאה')
,
כי
אל"ף
'גאה'
הומרה
בוי"ו
בזאת
המלה;
אמר
רבי
יונה
המדקדק
אחריו
(השרשים:
'גוה')
,
כי
זה
נכון.
ואין
צורך;
רק
היות
זאת
המלה
מלשון
ארמית
,
"ודי
מהלכין
בגוה
יכיל
להשפלה"
(דנ'
ד
,
לד).
והטעם:
במסתרים
תבכה
נפשי
-
מבושת
שיש
לי
,
שלא
יראוני
בני
העולם
בוכה;
וזאת
אעשה
מפני
גוה
שלכם
,
שאינכם
נכנעים
מפני
מוסר
השם.
ודמע
תדמע
-
ושני
המלים
האלה
מגזרת
'דמעה'
הכתובה
הנה;
והיה
הטעם
כפול.
כי
נשבה
עדר
יי'
בפשעכם
,
והוא
משל
על
ישראל.
ואם
לא
תשמעוה
-
להשים
לבבכם
על
זאת
הצרה
הבאה
עליכם.
במסתרים
תבכה
נפשי
מפני
גוה
-
כמו
"כי
השפילו
ותאמר
גווה"
(איוב
כב
,
כט)
-
משפטן
להיות
'גאוה'
,
ונעלם
האל"ף
ונתחלפה
התנועה;
ופעמים
שיפול
הוי"ו
ויאמר
"גאה
וגאון"
(מש'
ח
,
יג).