תנ"ך - אמר למלך ולגבירה השפילו שבו כי ירד מראשותיכם עטרת תפארתכם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֱמֹ֥ר לַמֶּ֛לֶךְ וְלַגְּבִירָ֖ה הַשְׁפִּ֣ילוּ שֵׁ֑בוּ כִּ֤י יָרַד֙ מַרְאֲשׁ֣וֹתֵיכֶ֔ם עֲטֶ֖רֶת תִּֽפְאַרְתְּכֶֽם: (ירמיהו פרק יג פסוק יח)

טקסט וניקוד:

אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְלַגְּבִירָה הַשְׁפִּילוּ שֵׁבוּ כִּי יָרַד מַרְאֲשׁוֹתֵיכֶם עֲטֶרֶת תִּפְאַרְתְּכֶם: (ירמיהו פרק יג פסוק יח)

טקסט בלבד:

אמר למלך ולגבירה השפילו שבו כי ירד מראשותיכם עטרת תפארתכם: (ירמיהו פרק יג פסוק יח)

תיקון קוראים:

אמר למלך ולגבירה השפילו שבו כי ירד מראשותיכם עטרת תפארתכם: (ירמיהו פרק יג פסוק יח)
אֵימַר לְמַלכָּא וּלמַלכְּתָא אַמאִיכוּ תִיבוּ אֲרֵי גְלָא יְקָרְכוֹן מִנְכוֹן נְפַל כְּלִיל תֻּשׁבַּחתְּכוֹן :

אמר למלך - ב': יר' יג , יח; *אס' ה , יד.

אמר למלך - ב'; ולגבירה - ל'; השפילו - ל'; שבו - ל'; מראשותיכם - ל'.

למלך ולגבירה - יהויכין ואמו. ירד מראשותיכם - 'וושטרי ייבץ' [בלעז] , עלייתכם; כמה שנאמר "ויצא אליו יהויכין... הוא ואמו ועבדיו" (ראה מ"ב כד , יב) , וכולם הוליכן בגולה (ראה שם , יד - טז).

אמור למלך ולגבירה השפילו שבו - הוא יהויכין ואמו , כעיניין שנאמר במלכים "ויצא יהויכין מלך יהודה אל (בנוסחנו: על) מלך בבל הוא ואמו... ושריו" (מ"ב כד , יב). כי ירד מראשותיכם - ומהו מראשותיכם? זה עטרת תפארתכם.

אמור למלך ולגבירה - זה הציווי אינו לאדם מיוחד , אלא לכל מי שיהיה; וכן "ראה ריח בני" (בר' כז , כז); "קול אומר קרא" (יש' מ , ו); "אמרו לנמהרי לב" (יש' לה , ד); והדומים להם. והמלך והגבירה הם יהויכין ואמו , שהם גלו ראשונים עם הגבורים והחרש והמסגר (ראה מ"ב כד , טו - טז). השפילו שבו - כאלו אמר: שבו בשפל; כי השפילו - פועל עומד , כמו "כי השפילו ותאמר גוה" (איוב כב , כט). או יהיה פועל יוצא , ופירושו: השפילו כסאכם ושבו על הקרקע. כי ירד מראשותיכם - בפלס 'ממלכותיהם' , האחד 'מַרְאָשָׁה' בפלס "ממלכה" (יר' יח , ז); והוא שם לרָשות ולממלכה. ואמר ירד , ואמר מראשותיכם לשון רבים - רוצה לומר: שום רָשות לא נשאר לכם , אלא הכל ירד; כי אף בגלות לא נהגו בהם מנהג מלכים , שהרי נתנו יהויכין בבית הכלא (ראה יר' נב , לא) כאחד העם. עטרת תפארתכם - כפל עניין במלות שונות. ואמר ירד לשון זכר , ומראשותיכם ועטרת לשון נקבה - רוצה לומר: דְבר מראשותיכם; וכן "כי יהיה נערה" (דב' כב , כג); "יֵעשה מלאכה" (שמ' לא , טו); "אשר כמהו לא נהיתה" (שמ' יא , ו); והדומים להם. וכזה נוכל לתקן גם לשון הריבוי , אבל עניין טוב מה שכתבנו בו.

אמור. למלך ולגבירה - הם יהויכין ואמו , שהגלה מלך בבל לארצו. השפילו - פעל עומד; והטעם: השפילו שבו למטה לארץ כאבלים , כי ירד מראשותיכם - רוצה לומר: הטעם: כי ירד מכם הכבוד והשררה שלכם. וזאת המלה מגזרת "מראשותיו" (בר' כח , יא) , רק בזה הונעה המ"ם.

כי ירד מראשותיכם - גדולתכם , כמו "ראשים על העם" (שמ' יח , כה) , והמ"ם נוסף כמ"ם "מרגלותיו" (רות ג , ד); ופעמים יחליפו - שבא במ"ם ופתח ברי"ש: "וישם מְרַאשותיו" (בר' כח , יא). אבל "מֵרַאשותי שאול" (ש"א כו , יב) - אותו המ"ם עומד במקום 'מן ראשותי שאול'.
ריכוז קישורים