תנ"ך - ערי הנגב סגרו ואין פתח הגלת יהודה כלה הגלת שלומים: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עָרֵ֥י הַנֶּ֛גֶב סֻגְּר֖וּ וְאֵ֣ין פֹּתֵ֑חַ הָגְלָ֧ת יְהוּדָ֛ה כֻּלָּ֖הּ הָגְלָ֥ת שְׁלוֹמִֽים: ס (ירמיהו פרק יג פסוק יט)

טקסט וניקוד:

עָרֵי הַנֶּגֶב סֻגְּרוּ וְאֵין פֹּתֵחַ הָגְלָת יְהוּדָה כֻּלָּהּ הָגְלָת שְׁלוֹמִים: ס (ירמיהו פרק יג פסוק יט)

טקסט בלבד:

ערי הנגב סגרו ואין פתח הגלת יהודה כלה הגלת שלומים: ס (ירמיהו פרק יג פסוק יט)

תיקון קוראים:

ערי הנגב סגרו ואין פתח הגלת יהודה כלה הגלת שלומים: ס (ירמיהו פרק יג פסוק יט)
קִרוֵי דָרוֹמָא אִתאֲחִידָא וְלֵית דְּפָתַח גְּלוֹ דְבֵית יְהוּדָה כֻּלְהוֹן גָּלוּ שַׁלמָא אִתקַבַּלוּ תֻשׁלְמַת עוֹבָדֵיהוֹן :

הגלת - ב': בפסוק זה.

סגרו - ל'; הגלת - ב'.

ערי הנגב סוגרו - לפני הבאים עליהם מן הצפון; ערי ארץ ישראל סגורות מאימת נבוכד נצר. הגלת שלומים - לא ילחם יהויכין , כי לשלום יצא , וְיַגְלֵהו. [לשון אחר: שלומים - 'גרדונאמינץ' בלעז , כלומר: תשלום עוונם; וכן תרגם יונתן: "איתקבלו תושלמת חוביהון".]

ערי הנגב סוגרו ואין פותח - אילו ערי יהודה ובנימן היושבים בדרומה של ארץ ישראל. סוגרו ואין פותח - פתרון: מאין יוצא ואין בא (ע"פ יהו' ו , א). כשם שנאמר בצור "משא צר הלילו אוניות תרשיש כי שודד מבית מבוא" (יש' כג , א) , שפתרונו: שודד צור מהיכנס עוד אדם , אף כאן , סוגרו ואין פותח - נשמו מעובר ושב (ע"פ זכ' ז , יד). ואע"פ שנשמו הערים מעובר ושב , עשה הקדוש ברוך הוא ברחמיו שהגלת יהודה כולה הוגלת שלומים - זה גלות יכניה , שהָגלה הוא ואמו והחרש והמסגר (ראה מ"ב כד , יב - טז) , שגלו כולם גלות של שלום ולא הָגלת חרב והרג ואבדן (ע"פ אס' ט , ה) כשם שגלה גלות צדקיה (ראה מ"ב כה , ז , יא; סע"ר כח).

ערי הנגב - תרגם יונתן: "קרוי דרומא"; ועל ערי יהודה אומר , כי חלק יהודה היה בדרום ארץ ישראל , כמו שכתוב (ראה יהו' טו , א). וזכרוֹ בזה הלשון - מפני הפסוק הבא אחריו , שזכר 'צפון': "הבאים מצפון" (להלן , כ); המחריבים והמַגְלים יבאו מצפון. סגרו ואין פותח - רוצה לומר: חרבו; כי העיר החריבה - אין יוצא ואין בא (ע"פ יהו' ו , א) , ואין סוגר ואין פותח. ובאמרו סגרו - רוצה לומר , שלא יכנס אדם שם; וכן אמר בזה הלשון בחרבן הארץ בנבואת ישעיה: "סוגר כל בית מבוא" (כד , י). הגלת יהודה כלה - ואע"פ שלא הגלתה כלה עד צדקיהו , כיון שגלה מלכה - והוא יהויכין - הרי הוא כאלו הגלתה כולה , כי סופה לִגלות בקרוב; והגדולים שבהם גלו עם יהויכין (ראה מ"ב כד , יב). הגלת שלומים - כפל עניין במלות שונות , כי שלומים כמו 'כלם' , רוצה לומר: שלימים; וכן "מוסר שלומינו (בנוסחנו: שלומנו) עליו" (יש' נג , ה) - כמו 'מוסר כולנו'. ויונתן דקדק ריבוי מלת שלומים וכלל בו שני עניינים; שתרגם: "גלו שלמא איתקבלו תושלמת עובדיהון". הגלת - משפטו: 'הגלתה' , כמו "והרצת את שבתותיה" (וי' כו , לד) - כמו 'והרצתה'.

שלומים - משלומים; הטעם: מ'שָלוֹם'.

ערי. ערי הנגב - הם ערי יהודה הבצורות שנשארו מסנחריב , שלא תפשם כולם , שתפשם אחריכן נבוכדנצר , כמו שמצאנו בספר הזה "וחיל מלך בבל נלחמים על ירושלם ועל כל ערי יהודה הנותרות אל לכיש ועל עזקה כי הנה נשארו בערי יהודה ערי מבצר" (ראה לד , ז). ואין פותח - השערים , מפני פחד האויבים האלה. הגלת - באה על דרך "תאונים הֶלְאָת" (יח' כד , יב); "משָרַת את המלך" (מ"א א , טו) , ואחרים; ועקרו 'הגלתה' , וכן משפט האחרים. וחזר הגלת פעם אחרת - על דרך "ימינך יי' נאדרי בכח ימינך יי' תרעץ אויב" (שמ' טו , ו); ומנהג הכתוב כן בהרבה מקומות. שלומים - שם על לשון רבים , מגזרת "ושלמו ימי אבלך" (יש' ס , כ); "ותשלם כל המלאכה" (מ"א ז , נא). ומלת הגלת השנית חסר שם נסמך אחריו , כמו "האהלה שרה" (בר' כד , סז) , שפירושו: האהלה - אהל שרה. וכן הפירוש: הגלת גלות שלומים מירושלם. וענין הבצורת (אולי צ"ל: שלומים) - כי הכל לקח נבוכדנצר ועמו.

ערי הנגב סוגרו - גבול יהודה בנגב היה. הגלת יהודה כלה הגלת שלומים - שלא עצרו כח לעשות עמו מלחמה בימי יהויכין , כשהגלה אותם , אלא נמסרו בידו לשלום והגלה אותם (ראה מ"ב כד , יב).
ריכוז קישורים