תנ"ך - זה
גורלך
מנת־מדיך
מאתי
נאם־ה'
אשר
שכחת
אותי
ותבטחי
בשקר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
זֶ֣ה
גוֹרָלֵ֧ךְ
מְנָת־מִדַּ֛יִךְ
מֵאִתִּ֖י
נְאֻם־יְהוָ֑ה
אֲשֶׁר֙
שָׁכַ֣חַתְּ
אוֹתִ֔י
וַֽתִּבְטְחִ֖י
בַּשָּֽׁקֶר:
(ירמיהו פרק יג פסוק כה)
זֶה
גוֹרָלֵךְ
מְנָת־מִדַּיִךְ
מֵאִתִּי
נְאֻם־יְהוָה
אֲשֶׁר
שָׁכַחַתְּ
אוֹתִי
וַתִּבְטְחִי
בַּשָּׁקֶר:
(ירמיהו פרק יג פסוק כה)
זה
גורלך
מנת־מדיך
מאתי
נאם־ה'
אשר
שכחת
אותי
ותבטחי
בשקר:
(ירמיהו פרק יג פסוק כה)
זה
גורלך
מנת־מדיך
מאתי
נאם־יהוה
אשר
שכחת
אותי
ותבטחי
בשקר:
(ירמיהו פרק יג פסוק כה)
דֵּין
עַדבִּיך
וְחוּלָק
אַחסָנְתִיך
מִן
קֳדָמַי
אֲמַר
יְיָ
דִּשׁבַקתּ
פֻּלחָנִי
וְאִתרְחֵיצתּ
עַל
שִׁקרָא
:
אותי
-
י"ב
מלא
בסיפרא:
ראה
יר'
ד
,
כב.
אותי
-
י"ג
מלא
בסיפרא
(בלישנא):
ראה
יר'
ד
,
כב.
מנת
מדיך
-
חלק
מדותיך
,
מדה
כנגד
מדה.
זה
גורלך
מנת
מדיך
-
שכר
זה
לפעולה
זו;
יען
שכחת
אותי
ותבטחי
על
עזרת
האומות
,
שהן
עזרת
שקר.
זה.
מנת
מדיך
-
כמו
'מדותיך'.
או
יהיה
'מדה'
מחובר
בלשון
זכרים
ובלשון
נקבות;
כמו
'פנה'
,
שיקובץ
בלשון
נקבות
"ארבע
פנותיו"
(שמ'
כז
,
ב)
,
ויקובץ
בלשון
זכרים
,
כמו
"שער
הפִּנִּים"
(זכ'
יד
,
י);
כן
יאמר
מן
"מדה"
(שמ'
כו
,
ב)
-
"מדות"
(במ'
יג
,
לב)
,
ויאמר
'מדים'
,
וממנו
מדיך.
ופירושו:
במדה
שמדדת
מדדתי
לך:
את
שכחת
אותי
,
ואני
שכחתי
אותך;
פנית
אלי
עורף
ולא
פנים
(ע"פ
יר'
לב
,
לג)
,
ואני
הסתרתי
פני
ממך
והיית
לאכול
ומצאוך
צרות
רבות
ורעות
(ע"פ
דב'
לא
,
יז).
וזה
גורלך
ומנתך
מאתי.
זה.
מלת
מנת
-
קמוץ
,
והוא
זר
,
כי
משפטו
להיות
בפתח
בעבור
הסמיכות.
רק
נמצאו
לו
במקרא
דומים
שהם
זרים
כמו
הם
,
כמו
"משקל
הכלים"
(בנוסחנו:
משקַל;
ראה
עז'
ח
,
ל);
"שאר
יעקב"
(יש'
י
,
כא);
גם
אחרים.
מדיך
-
באה
עם
(רווח
בשורה
בכה"י;
אולי
צ"ל:
יו"ד
רבים)
בלא
סימן
הנקבה
,
כמו
"ערֵמים"
(יר'
נ
,
כו);
"שער
הפִּנִּים"
(זכ'
יד
,
י);
ואחרים
מלבד
אלה.
והמשפט
להיות
'מדותיך'
בסימן
הנקבה
,
וכן
האחרים:
'ערמות'
,
'פנות'.
וכאשר
תעשה
שֵם
מאלה
,
נפרד
מכנוי
וסימן
הרבים
,
היה
המשפט
והאמת
שתשיב
סימן
הנקבה
בכל
אלה
,
כאשר
נמצאו
כן
בכתוב:
"מדה"
(שמ'
כו
,
ב)
ולא
'מד'
,
"עֲרֵמה"
(רות
ג
,
ז)
ולא
'ערם'
,
"פנה"
(זכ'
י
,
ד)
ולא
'פן'.
והטעם:
זה
הרע
הנזכר
הוא
גורלך
שנפל
בחלקך
,
מנת
מדיך
שתבא
לך
מאתי
,
מדה
במדה
שעשית
לי
,
אשר
שכחת
אותי.
מנת
מדייך
-
מדדיך;
ו'מִדַּד'
הוא
שם
זכר
,
'מדה'
-
שם
נקבה.
"ארוכה
מארץ
מִדָּהּ"
(איוב
יא
,
ט)
,
במפיק
ה"א:
'מדדהּ'
,
הוא
'המִדַּד
שלה'
,
אע"פ
ש"ארוכה"
לשון
נקבה.