תנ"ך - אוי־לי אמי כי ילדתני איש ריב ואיש מדון לכל־הארץ לא־נשיתי ולא־נשו־בי כלה מקללוני: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֽוֹי־לִ֣י אִמִּ֔י כִּ֣י יְלִדְתִּ֗נִי אִ֥ישׁ רִ֛יב וְאִ֥ישׁ מָד֖וֹן לְכָל־הָאָ֑רֶץ לֹֽא־נָשִׁ֥יתִי וְלֹא־נָֽשׁוּ־בִ֖י כֻּלֹּ֥ה מְקַֽלְלַֽוְנִי: ס (ירמיהו פרק טו פסוק י)

טקסט וניקוד:

אוֹי־לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל־הָאָרֶץ לֹא־נָשִׁיתִי וְלֹא־נָשׁוּ־בִי כֻּלֹּה מְקַלְלַוְנִי: ס (ירמיהו פרק טו פסוק י)

טקסט בלבד:

אוי־לי אמי כי ילדתני איש ריב ואיש מדון לכל־הארץ לא־נשיתי ולא־נשו־בי כלה מקללוני: ס (ירמיהו פרק טו פסוק י)

תיקון קוראים:

אוי־לי אמי כי ילדתני איש ריב ואיש מדון לכל־הארץ לא־נשיתי ולא־נשו־בי כלה מקללוני: ס (ירמיהו פרק טו פסוק י)
וָי לִי אִמִי אֲרֵי יְלִדתִּינִי לְמִהוֵי גְבַר דִּין וֶאֱנָשׁ מַצוּ לְכָל יָתְבֵי אַרעָא לָא רָשַׁן בִּי וְלָא מָא דַאֲנָא רָשֵׁי אֲנָא תָבַע מִנְהוֹן כּוּלְהוֹן מְלָטְטִין לִי :

נשיתי - ב' ומלא: יר' טו , י; איכה ג , יז. וחד: ונשיתי - יר' כג , לט.

נשיתי ב' ומל' לא נשיתי ולא נשו בי ותזנח משלום. וחד ונשיתי אתכם.

ילדתני - ל'; נשיתי - ב'; נשו - ל'; מקללוני - ל'.

אוי לי אמי - ירמיה היה מתאונן על עצמו , שהיו שונאים אותו בני עירו על דברי תוכחותיו. [ איש מדון - איש מריבה , כמו "לא ידון רוחי" (בר' ו , ג). לא נשיתי - כמו "לא תהיה לו כנושה" (שמ' כב , כד).] כלה מקללוני - איני רב עמהם על עיסקי ממון שיש לי עליהם ולא להם עלי , והרי כל העם מקללני.

ולפי ששולח ירמיה לומר להם קשות הללו , היה מתאונן על עצמו לומר: אוי לי אמי כי ילדתיני איש ריב ואיש מדון לכל הארץ. ושמא תאמר: נשיתי בהן , או הם נשו בי , ולכך מריבים עימי? לכך נאמר: לא נשיתי ולא נשו בי , ואע"פ כן כולו (בנוסחנו: כלֹה) מקללוני - מקללים אותי; וכל זה - שאני הולך בשליחותך.

אוי לי אמי. איש ריב ואיש מדון - כי כולם מריבים עמי. ומדון - כמו ריב. לא נשיתי ולא נשו בי - לא נשיתי בהם , שאהיה תובע הלוָאתי מהם ויקללוני בעבור זה , וגם הם לא נשו בי , שיהיו תובעים הלואתם ממני ולא ארצה לפרוע להם ובעבור זה יקללוני; אין שום דבר מכל זה , אלא ששונאים אותי מפני שאני מוכיח אותם לטובתם. כלה מקללוני - הורכבה המלה מן שני שרשים: מן 'קלל' ומן 'קלה' , כי הם שני עניינים: הקללה הפך הברכה , והקלון הוא הפך הכבוד. וכן אמר הנביא: כלה מקלליני ומַקלני; והורכבו שניהם כאחד , במלה אחת שני ענינים , לקצר הלשון ולצחותו. והומרה ה"א 'קלה' בו"ו - כמנהג הִתחלפהּ במקומות; ולולי שהחליפוה והראו למ"ד הפועל בקריאה , לא היה ניכר במלה עניין 'קלה'.

לא נשיתי ולא נשו בי - לא הלויתי להם ולא הלוו לי.

אוי - הנביא מקונן על עצמו , בעבור הרעות שעושים לו ישראל. ילדתני - בא בשבר התי"ו , כמשפט הכתוב כאשר ידבר עם הנקבה לנוכח. מדון - מגזרת "מדינים" (מש' כא , יט); והוא שם מעלומי העי"ן , כמו "מלון" (יש' י , כט); "מכון לשבתך" (שמ' טו , יז). ויחסר מלת 'להיות' - דרך קצר , והטעם: להיות איש ריב ומדון. לא נשיתי ולא נשו בי - פירושו: לא הלויתי להם והם לא הלוו לי. וזאת הגזרה בגזרת עבר הנקשרת בבי"ת , ומשפט נשיתי להיות קשורה עם מלת 'בהם' כאשר נקשרה מלת נשו עם מלת בי; רק בא הטעם בקצרה , דרך צחות , ונסמך הראשון עם הקשר השני להורות עליו. וכמוהו בפירוש "כנושה כאשר נושה (בנוסחנו: נשא) בו" (יש' כד , ב). מקללוני - אמר אחד מן המדקדקים (ראה דונש ב ס' 201 ) , שהיא מלה מורכבת מן 'מקללו' - המקללים אותו , ומן 'מקללים אותי'. והטעם: עם כל זה שאין לי עסק עמהם והם עמי , כלו מקללוני , ולא ידעתי למה. ומלת כלה - נופלת על העם , על כן בא על לשון יחיד.

כי ילידתיני - כמו 'ילַדתני' , ונתחלפה התנועה. כלו (בנוסחנו: כלה) מקללוני - הוי"ו יתירה.
ריכוז קישורים