תנ"ך - אמר
ה'
אם־לא
שרותך
שריתיך
לטוב
אם־לוא׀
הפגעתי
בך
בעת
רעה
ובעת
צרה
את־האיב:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אָמַ֣ר
יְהוָ֔ה
אִם־לֹ֥א
שֵׁרִותִ֖ךָ
שֵׁרִיתִ֖יךָ
לְט֑וֹב
אִם־ל֣וֹא׀
הִפְגַּ֣עְתִּֽי
בְךָ֗
בְּעֵ֥ת
רָעָ֛ה
וּבְעֵ֥ת
צָרָ֖ה
אֶת־הָאֹיֵֽב:
(ירמיהו פרק טו פסוק יא)
אָמַר
יְהוָה
אִם־לֹא
שֵׁרִותִךָ
שֵׁרִיתִיךָ
לְטוֹב
אִם־לוֹא׀
הִפְגַּעְתִּי
בְךָ
בְּעֵת
רָעָה
וּבְעֵת
צָרָה
אֶת־הָאֹיֵב:
(ירמיהו פרק טו פסוק יא)
אמר
ה'
אם־לא
שרותך
שריתיך
לטוב
אם־לוא׀
הפגעתי
בך
בעת
רעה
ובעת
צרה
את־האיב:
(ירמיהו פרק טו פסוק יא)
אמר
יהוה
אם־לא
שרותך
שריתיך
לטוב
אם־לוא׀
הפגעתי
בך
בעת
רעה
ובעת
צרה
את־האיב:
(ירמיהו פרק טו פסוק יא)
אֲמַר
יְיָ
אִם
לָא
סוֹפָך
יְהֵי
לְטָב
אִילָא
יֵיתוֹן
וְיִבעוֹן
מִנָך
בְּעִדָּן
דְּאַיתִי
עֲלֵיהוֹן
סָנְאָה
וִיעִיק
לְהוֹן
בְּעֵיל
דְּבָבָא
:
אמר
יי'
-
ג'
ראשי
פסוקים:
יר'
טו
,
יא;
מו
,
כה;
תה'
סח
,
כג.
לוא
-
כ"ב
מלא
בסיפרא
(בלישנא):
ראה
יר'
ב
,
כה.
לוא
-
ל"ה
מלא
(בלישנא):
ראה
יר'
ב
,
כה.
האיב
-
ה'
(חסר
ומלא):
מ"א
ח
,
מו;
יר'
טו
,
יא;
יח'
לו
,
ב;
תה'
ט
,
ז;
דה"ב
כו
,
יג.
האיב
-
ג'
חסר
(בלישנא):
ש"א
יח
,
כט;
יר'
ו
,
כה;
טו
,
יא.
אמר
יי'
ג'
ראש'
פסו'
אם
לא
שרותך
הנני
פוקד
מבשן
אשיב.
אמר
יי'
-
ג'
ר"פ;
שרותך
-
שריתיך
קרי
,
ל';
האיב
-
ה'
,
ג'
חס'.
שריתיך
-
השארתיך
,
לשון
"שארית"
(בר'
מה
,
ז).
[וכן
פּתרוֹ
מנחם
(מחברת:
'שר').
אבל
דונש
(דונש
ע'
*58
-
*59)
פתר
אותו
לשון
התרה
,
ושריתיך
כמו
"משרי
(בנוסחנו:
ומשרא)
קטרין"
(דנ'
ה
,
יב).
ופתרון
שריתיך
כן
הוא
,
שנאמר
"הנה
פתחתיך
היום
מן
האזיקים"
(יר'
מ
,
ד);
כלומר:
ביום
אשר
הקים
יי'
את
דברו
נאמר
לו:
"ועתה
הנה
פתחתיך
היום
מן
האזיקים
אשר
על
ידיך
(בנוסחנו:
ידך)
,
אם
טוב
בעיניך
לבוא
אתי
בבלה"
(לפנינו:
בבל:
יר'
מ
,
ד).
וגם
ישראל
בקשו
ממנו
שיתפלל
בשבילם
,
כאשר
נאמר
לו:
"התפלל
בעדינו
אל
יי'
אלהינו
(בנוסחנו:
אלהיך)...
כי
נשארנו
מעט
מהרבה"
(יר'
מב
,
ב).]
אם
לא
-
לשון
שבועה.
הפגעתי
בך
בעת
רעה...
את
האויב
-
כשתבא
עליהם
הרעה
,
יפגעו
בך
שתבקש
עליהם
רחמים;
כגון
צדקיה
,
אמר
לו:
"דרוש
נא
בעדינו
את
יי'"
וגו'
(יר'
כא
,
ב).
דבר
אחר:
נבוזר
אדן
יבקש
מאתך:
"אם
טוב
בעיניך
לבא
אתי
בבל
בא"
וגו'
(יר'
מ
,
ד).
אמר
יי'
אם
לא
שיריתך
(בנוסחנו:
שריתיך)
לטוב
-
בשבועה:
אשאירך
לטוב.
אם
לא
(בנוסחנו:
לוא)
הפגעתי
בך
-
פתרון:
שאפגיע
בך
בעת
רעה
ובעת
צרה
את
האויב
-
ישראל
,
שהם
אויבים
לך
,
עכשיו
יבואו
בעת
צרתם
ויבקשו
ויפגיעו
ממך
לדרוש
בעדם
את
יי'
,
להתפלל
בעדם.
וכן
היה
הדבר
,
דכתיב
"בשלוח
אליו
המלך
צדקיהו
את
פשחור..."
(יר'
כא
,
א):
"דרוש
נא
בעדינו
את
יי'
כי
נבוכד
נצר
(בנוסחנו:
נבוכדראצר)
מלך
בבל
בא
עלינו"
(ראה
שם
,
ב).
וכן
כשנהרג
גדליה
בן
אחיקם
,
"וישמעו
כל
שרי
החיילים
ויוחנן
בן
קרח..."
(ראה
יר'
מב
,
א)
,
"ויאמרו
אל
ירמיהו
הנביא
תיפול
נא
תחינתנו
לפניך
והתפלל
בעדינו
אל
יי'
אלהיך
בעד
כל
השאירית
הזאת"
(שם
,
ב);
וזהו
אם
לא
הפגעתי
בך.
אמר
יי'
-
אמר
לי
האל
כשהייתי
מתרעם
עליהם
,
שסופי
יהיה
לטוב.
ואם
לא
-
עניין
שבועה
,
כמו
"אם
לא
שויתי
ודוממתי"
(תה'
קלא
,
ב);
"אם
לא
כאשר
דמיתי
כן
היתה"
(יש'
יד
,
כד).
שריתך
-
כמו
'שאיריתך'
,
וחירק
התי"ו
במקום
סגול;
וכן
תי"ו
"ותפוצותִיכם"
(יר'
כה
,
לד)
-
חירק
התי"ו
במקום
סגול.
ואל"ף
'שאר'
נעלם
מהמכתב;
וכן
"וגם
כל
שרית
ישראל"
(דה"א
יב
,
לט)
-
כמו
"שארית
ישראל"
(יר'
לא
,
ו).
ושריתך
-
עניינו:
'אחריתך';
כלומר:
מה
שישאר
לך
מן
הזמן
בבא
רעתם.
וכן
תרגם
יונתן:
"אם
לא
סופך
יהא
לטב".
אם
לא
(בנוסחנו:
לוא)
הפגעתי
בך
בעת
רעה
ובעת
צרה
את
האויב
-
בעת
רעת
ישראל
וצרתם
אפגיע
בך
את
האויב;
שהאויב
הוא
נבוזראדן
,
יפגע
בך
שתעשה
הטוב
והישר
בעיניך
,
אם
לשבת
אם
ללכת
,
כמו
שכתוב
(ראה
יר'
לט
,
יא
ואי').
הפגעתי
-
פועל
יוצא;
כלומר:
אשימנו
שיפגע
בך
ויבקש
ממך
שתעשה
אי
זה
שתרצה.
ויונתן
תרגם:
"אם
לא
ייתון
ויבעון
מינך
בעידן
דאיתי
עליהון
סנאה
ויעיק
להון
בעיל
דבבא".
ויש
לפרש
הפגעתי
-
עניין
פגיעת
החרב
,
ויהיה
הפסוק
חלוק:
אם
לא
שריתיך
-
יאמר
כנגד
הנביא;
אם
לא
הפגעתי
בך
-
יאמר
כנגד
ישראל.
כי
גם
לפירוש
הראשון
יאמר
"חילך
ואוצרותיך"
(להלן
,
יג)
כנגד
ישראל.
ויש
מפרשים
(ראה
דונש
ע'
* 59
)
שריתיך
-
התרתיך
,
מן
"משרה
קטרין"
(ראה
דנ'
ה
,
יב);
כמו
שאמר
לו
נבוזראדן:
"הנה
פתחתיך
היום
מן
האזיקים
אשר
על
ידיך"
(יר'
מ
,
ד).
שרותך
כתוב
בוי"ו
וקרי
ביו"ד
,
והעניין
אחד;
ואותיות
אהו"י
מתחלפות.
שריתך
(בנוסחנו:
שריתיך)
-
פעל
מ'שארית'
,
כטעם
'השארתיך
בחיים';
וגם
אחרי
גלותם
ואבודם.
אם
לא
(בנוסחנו:
לוא)
הפגעתי
וגו'
-
זה
מבואר
בדברי
נבוכד
נצר
ונבוזראדן
לו
(ראה
יר'
מ
,
ב
-
ה).
אמר.
אם
לא
-
מפורש
בתמה
המורה
על
אמתת
הדבר.
ויש
מפרש
אותו
בשבועה
(רש"י
,
ר'
יוסף
קרא
ורד"ק).
והטעם
הראשון
הוא
הנכון.
הנה
שיריתיך
-
היה
הרי"ש
ראויה
בדגש
אם
יוכל
לקבל
אותו
,
כי
הוא
פעל
כבד
מהבנין
'הכבד
הדגוש'
,
מבעלי
הה"א
,
והיה
ראוי
להיות
כמו
"ציוּיתיך"
(בר'
ג
,
יא)
,
לולי
זה;
וזה
על
דעת
רבי
יהודה
המדקדק
ראשון
ז"ל
(שלשה
ס"ד
ע' 97
:
'שרה').
והוא
מלשון
ארמית
,
"משרה
קטרין"
(ראה
דנ'
ה
,
יב).
ועל
דעת
רבי
אברהם
בן
עזרא
ז"ל
הוא
שם
מן
"שארית"
(יר'
ו
,
ט)
,
ויחסר
ממנה
האל"ף
שהוא
עי"ן
הפעל
,
כהתחסר
ממלת
"שלתך"
(ש"א
א
,
יז)
,
שמשפטו
להיות
'שאלתך';
וככה
משפט
זאת
להיות
'שאריתך'.
ולפי
פירושו
היה
ראוי
להיות
התי"ו
בשוא;
כתוב:
"והיה
ראשיתְך
מזער"
(ראה
איוב
ח
,
ז)
,
שהוא
ממשקל
'שארית'
לולי
האל"ף.
רק
אני
מוצא
לה
דומה
"בהזרותיכם
בארצות"
(יח'
ו
,
ח)
,
אשר
משפט
התי"ו
לבא
בשוא
,
והיא
מלה
זרה;
ובספר
יחזקאל
פירשתיה
,
כי
שם
היא.
ומלת
הפגעתי
-
עובר
לשלישי;
והוא
מגזרת
"ופגעו
לי
בעפרון
בן
צחר"
(בר'
כג
,
ח).
ושני
אלה
הפעלים
,
שריתיך
והפגעתי
-
פעלים
עוברים
תחת
עתידים;
או
באו
לשעבר
כמשפט
הנבואה.
וטעם
הפסוק
רוצה
לומר
כן:
אומר
השם
לנביא:
מה
תחוש
אתה
מקללתם
,
אם
אני
לא
אַתיר
אותך
לטוב?
והטעם:
שאני
אשים
אל
האויב
,
נבוכדנצר
שיוציאך
מרשותם
וממאסרם;
אם
לא
(בנוסחנו:
לוא)
-
אשים
כן
בלב
האויב
,
שיפגע
בך
בעת
רעה
ובעת
צרה
שתלָכד
ירושלם.
והטעם
,
שילך
לפניך
ויתחנן
אליך
שתאמר
אליו
מה
דעתך
לעשות:
אם
תרצה
להשאר
בארץ
הזאת
או
ללכת
עמו
לבבל
,
ואם
ישך
צריך
לכל
דבר.
וכל
זה
תמצא
למטה
בספר
,
שאמר
נבוכדנצר
,
כאשר
בא
בארץ
ללכדה
,
לנבוזראדן:
"קחנו
ועיניך
שים
עליו"
(לט
,
יב);
וגם
כתוב
שם
בפרשה
על
נבוזראדן
והשרים
"וישלחו
ויקחו
ירמיהו
מחצר
המטרה"
(שם
,
יד)
שהיה
אסור
שם;
גם
נבוכדנצר
עצמו
אמר:
"הנה
פתחתיך
היום
מן
האזיקים"
(יר'
מ
,
ד).
ואם
שריתיך
מן
'שארית'
,
פירושו:
אם
לא
תשאר
אתה
לטוב
בארץ
,
והם
ילכו
בגלות.
וכל
זה
הכבוד
והטוב
אני
חושב
לעשות
לך
,
על
כן
לא
תדאג
מהם
,
שתזיק
לך
קללתם
ותמות
בידם.
עונה
הבורא
לנביא:
אל
תצטער
בעבור
שהם
מריבין
עמך
,
אם
לא
שריתיך
לטוב
-
שאיריתך
לטובה
תהיה;
והאל"ף
נעלמת.
אם
לא
(בנוסחנו:
לוא)
הפגעתי
בך
בעת
צרה
(לפנינו:
רעה)
ובעת
רעה
(לפנינו:
צרה)
את
האויב
-
אילו
שהם
אויביך
,
עתידים
להפגיע
בך
בעת
צרתם
ולפייסך
שתבקש
עליהם
רחמים.