תנ"ך - אתה
ידעת
ה'
זכרני
ופקדני
והנקם
לי
מרדפי
אל־לארך
אפך
תקחני
דע
שאתי
עליך
חרפה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אַתָּ֧ה
יָדַ֣עְתָּ
יְהוָ֗ה
זָכְרֵ֤נִי
וּפָקְדֵ֙נִי֙
וְהִנָּ֤קֶם
לִי֙
מֵרֹ֣דְפַ֔י
אַל־לְאֶ֥רֶךְ
אַפְּךָ֖
תִּקָּחֵ֑נִי
דַּ֕ע
שְׂאֵתִ֥י
עָלֶ֖יךָ
חֶרְפָּֽה:
(ירמיהו פרק טו פסוק טו)
אַתָּה
יָדַעְתָּ
יְהוָה
זָכְרֵנִי
וּפָקְדֵנִי
וְהִנָּקֶם
לִי
מֵרֹדְפַי
אַל־לְאֶרֶךְ
אַפְּךָ
תִּקָּחֵנִי
דַּע
שְׂאֵתִי
עָלֶיךָ
חֶרְפָּה:
(ירמיהו פרק טו פסוק טו)
אתה
ידעת
ה'
זכרני
ופקדני
והנקם
לי
מרדפי
אל־לארך
אפך
תקחני
דע
שאתי
עליך
חרפה:
(ירמיהו פרק טו פסוק טו)
אתה
ידעת
יהוה
זכרני
ופקדני
והנקם
לי
מרדפי
אל־לארך
אפך
תקחני
דע
שאתי
עליך
חרפה:
(ירמיהו פרק טו פסוק טו)
אַתּ
גְּלֵי
קֳדָמָך
יְיָ
יֵיעוֹל
דֻּכרָנִי
קֳדָמָך
וּפקוֹדנִי
לְאֵיטָבָא
לִי
וְאַסעַר
עַל
בַּעֲלֵי
דְבָבַי
וְאֶתפְּרַע
לִי
מֵרָדְפַי
וְלָא
תִתֵּן
אַרכָּא
לְעֻלבָּנִי
גְּלֵי
קֳדָמָך
דְּקַבֵּילִית
חִסוּדִין
עַל
מֵימְרָך
:
אתה
-
ז'
ראשי
פסוקים
בנביאייא:
מ"א
ה
,
יז;
ח
,
מג;
יר'
טו
,
טו;
מו
,
כח;
יח'
מג
,
י;
מי'
ו
,
יד
,
טו.
אתה
-
י"א
ראשי
פסוקים
בתורה
ובנביאים:
בר'
מא
,
מ;
שמ'
ז
,
ב;
דב'
ב
,
יח;
ד
,
לה;
מ"א
ה
,
יז;
ח
,
מג;
יר'
טו
,
טו;
מו
,
כח;
יח'
מג
,
י;
מי'
ו
,
יד
,
טו.
אתה
-
ז'
רא'
פס'
בנבי';
ופקדני
-
ל';
אל
-
לארך
-
ל'.
אל
לארך
אפך
תקחני
-
תירגם
יונתן:
"לא
תתן
ארכא
לעולבני"
-
אל
תקח
את
ריבי
להניחו
לארך
אפך
,
אלא
מהר
והנקם
לי.
[שאתי
-
כמו
'סבלתי'.
עליך
-
בשבילך.]
אתה
ידעת
יי'
-
מה
הם
עושים
לי
,
והנקם
לי
מרודפיי.
אל
לאֶרך
אפך
תקחיני
-
פתרון:
לא
תימשך
נקמתי
מהם
כשם
שאתה
נהוג
,
להיות
מאריך
אפך
ולהיות
תולה
לרשעים
לזמן
מרובה
,
אבל
בזמן
קרוב
הנקם
לי
מהם.
דע
שאתי
עליך
חרפה
-
שכל
מה
שהם
מחרפים
אותי
אינו
אלא
מפני
שאני
הולך
בשליחותך
אליהם.
אתה
ידעת
-
כלומר:
ידעת
מה
שעושים
לי
ומה
שאומרים
על
הוכיחי
אותם.
אל
לארך
אפך
תקחני
-
אם
תאריך
אפך
עליהם
אל
תקחני
,
כלומר:
אל
תמיתני
,
כדי
שאראה
נקמתי
מהם.
ויונתן
תרגם:
"ולא
תתן
ארכא
לעולבני".
דע
שאתי
עליך
חרפה
-
כלומר:
הראה
להם
שידעת
ולא
נעלם
ממך.
מרודפי
-
הם
אנשי
ענתות
וזולתם
רעי
עַמנו.
והענין
בזה
,
כי
היו
רודפי
האמת;
וכבר
אמר
כמו
זה
משה
(ראה
שמ'
יז
,
ד;
במ'
יא
,
טו).
אתה
-
עם
כל
זה
שהבטיחו
השם
בפסוקים
למעלה
,
לא
שקט
לבו
להתפלל
עליהם
,
שתבואם
רעה.
והיה
מתרעם
מהשם
שלקחו
לנביא
על
עם
קשה
כאלה;
וככה
ידבק
טעם
הפרשה.
ופירוש
הפסוק
כן:
אתה
ידעת
כי
בחנם
עושים
לי
כל
זה
,
על
כן
זכרני
ופקדני
אתה
באלה
הרעות
שהם
עושים.
והנקם
לי
-
כמו
"פן
יאמרו
לי"
(שו'
ט
,
נד);
ופירושו:
ותקח
נקמתי
מהם
בעבורי
,
כי
אני
לא
אוכל
להנקם
מהם.
לארך
אפך
תקחני
-
גם
מתפלל
אני
אליך:
אל
תקחני
מן
העולם
כל
זמן
שתאריך
אפך
עליהם
,
כי
רוצה
אני
לראות
הנקמה
שתעשה
בהם.
ויש
אומרים
(ראה
רש"י
ור'
יוסף
קרא):
אל
לארך
אפך
תקחני
-
להיות
מוכיח
,
כי
מהרה
תקרב
עליהם
עת
פורענותם
,
ואצא
מרשותם;
כי
לא
אוכל
לסבול
רעתם.
שאתי
-
מקור
מחסרי
הפ"א
,
והיו"ד
סימן
הפעול.
והטעם:
דע
כי
אני
נושא
חרפה
עליך;
והטעם:
בעבור
נבואתך.
והיה
מדבר
הנביא
עם
השם
,
שאמר
אליו
'דע'
כאשר
ידבר
עם
האדם
,
להבין
השומעים.
אל
לארך
אפים
תקחיני
-
כי
ידעתי
כי
אתה
ארך
אפים;
אל
תאריך
אפך
עליהם!