תנ"ך - לכן כה־אמר ה' אם־תשוב ואשיבך לפני תעמד ואם־תוציא יקר מזולל כפי תהיה ישבו המה אליך ואתה לא־תשוב אליהם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אִם־תָּשׁ֤וּב וַאֲשִֽׁיבְךָ֙ לְפָנַ֣י תַּעֲמֹ֔ד וְאִם־תּוֹצִ֥יא יָקָ֛ר מִזּוֹלֵ֖ל כְּפִ֣י תִֽהְיֶ֑ה יָשֻׁ֤בוּ הֵ֙מָּה֙ אֵלֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה לֹא־תָשׁ֥וּב אֲלֵיהֶֽם: (ירמיהו פרק טו פסוק יט)

טקסט וניקוד:

לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה אִם־תָּשׁוּב וַאֲשִׁיבְךָ לְפָנַי תַּעֲמֹד וְאִם־תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה יָשֻׁבוּ הֵמָּה אֵלֶיךָ וְאַתָּה לֹא־תָשׁוּב אֲלֵיהֶם: (ירמיהו פרק טו פסוק יט)

טקסט בלבד:

לכן כה־אמר ה' אם־תשוב ואשיבך לפני תעמד ואם־תוציא יקר מזולל כפי תהיה ישבו המה אליך ואתה לא־תשוב אליהם: (ירמיהו פרק טו פסוק יט)

תיקון קוראים:

לכן כה־אמר יהוה אם־תשוב ואשיבך לפני תעמד ואם־תוציא יקר מזולל כפי תהיה ישבו המה אליך ואתה לא־תשוב אליהם: (ירמיהו פרק טו פסוק יט)
בְּכֵין כִּדנָן אֲמַר יְיָ אִם תְּתוּב וַאֲתִיבִנָך קֳדָמַי תְּשַׁמֵישׁ וְאִם תְּתִיב רַשִׁיעַיָא לְמִהוֵי צַדִּיקַיָא רְעוּת מֵימְרִי תְקַיֵים יִתנְהוֹן אִנוּן לְפִתגָמָך וְאַתּ לָא תְּתוּב לְמִטעֵי בָתְרֵיהוֹן :

לכן - י"ד בטעמא (גרשיים) בסיפרא (בראשי פסוקים): ראה יר' ז , כ. כל סיפרה 'אם אם' באמצע פסוקה בר מן ג' 'אם ואם': יר' טו , יט; לח , טז; מ , ד. ישבו - ז' חסר: שו' ב , יט; ש"ב כג , י; יר' טו , יט; כד , ז; הו' ג , ה; יד , ח; תה' ו , יא. (וכל אוריתא בר מן אחד: בר' טו , טז).

כל סיפרה אם אם באמצע פסוקה ב' מ' ג' אם ואם מזולל פתחתיך בסתר.

ואם - תוציא - ל'; מזולל - ל'; ישבו - ז' חס'.

לכן - בעבור שאני סובל הצרות האלה , כה אמר יי': אם תשוב אתה ישראל על ידי ואשיבך אני אליו , אמר לי: לפניי תעמוד. כך שמעתי (ראה ר' יוסף קרא). אם (בנוסחנו: ואם) תוציא יקר מזולל - אם תוציא אדם הגון מאדם רשע , שתחזירנו למוטב. כפי תהיה - שאני גוזר גזירה ואתה מבטלה (ראה ב"מ פה , א). [ ישובו המה אליך ואתה לא תשוב אליהם - "יתובון אינון לפתגמך ואת לא תתוב למטעי בתריהון" (ת"י).]

אם תשוב ואשיבך לפני תעמוד - ירמיה אמר להם לישראל: אם תשובו בתשובה על ידי , שאצליח כל כך בשליחותי אליכם שאשיבך בתשובה , שכר הרבה אני נוטל על כך; ומהו השכר? זהו לפני תעמוד. שבלשון הזה אמר לי הקדוש ברוך הוא: אתה , ירמיה , אם תוציא צדיק מרשע , כפי תהיה - ויהיו דבריך מקובלים כאילו אני בעצמי דיברתי אליהם. ישובו המה אליך ואתה לא תשוב אליהם - שכן דרך העולם: עד שלא יקבל אדם תוכחה , המזהיר המוכיח הולך אצל הנזהר המסרב לקבל תוכיחה , והולך ושב אצלו עד שמקבל תוכחתו; משנכנס בלבו תוכחתו ושב מרשעו , הנזהר הולך אצל המזהיר. אף כאן , משקיבלו תוכחתך ישובו המה אליך ואתה לא תשוב אליהם.

לכן כה אמר יי' אם תשוב ואשיבך לפני תעמוד - אמר לו האל: דברת כנגדי דברים אשר לא כן (ע"פ מ"ב יז , ט) באמרך "היו תהיה לי כמו אכזב" (לעיל , יח) , והנה חטאת לי; ועתה אם תשוב בתשובה לפני ותתחרט על מה שאמרת , אני אשיבך - אקבלך בתשובה ואסלח לך , ותעמד לפני כבתחילה. וה'עמידה לפני השם' היא התפילה וההודאה לפניו , וקבול הנבואה; כמו "אם יעמד משה ושמואל לפני" (פס' א); "ואברהם עודנו עומד לפני יי'" (בר' יח , כב); ולא יאמר זה הלשון אלא בנביא. ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה - ואם תטריח עצמך להחזירם למוטב , ותוציא יקר מזולל - שתוכל להשיב הרשעים , שהם זוללים , להשיבם טובים ויקרים , כפי תהיה - מה שתגזור ותאמר יתקיים , כאלו אני אומר אותו; כמו שנאמר בשמואל הנביא: "לא הפיל מכל דבריו ארצה" (ש"א ג , יט). ויונתן תרגם: "רעות מימרי תקיים". ויש מפרשים כפי תהיה - כמאמרי , שאתנך לעיר מבצר ולחומת נחשת (ראה יר' א , יח). ישובו המה אליך ואתה לא תשוב אליהם - אבל זה השמר , שלא תשוב לדעתם בהשתדלותך עמהם , שמא יטוך ברוב דבריהם וטענותם; זה השמר לך. השתדל עמם שישובו המה אליך , והשמר שלא תשוב אתה אליהם.

לכן כה אמר - זה תשובת השם לו. לפני תעמד - זה הוא הנמשך מן ההקש התנאיי , לפי מה שקבלו אנשי המסרת. וטעם זה - כמו "ויכלת עמוד" (שמ' יח , י); כלומר: קיום זמן גדול. ואם תוציא יקר - כטעם "אדם ביקר" (תה' מט , כא); ורמז בזה לירמיה או לשכלו. כלומר: אם תפרד ותתרחק מהם , אז תהיה כפי - כלומר: כדברי; הטעם: כאשר אמרתי לך: לפני תעמד. וזה כאלו אמר: אל תאנח ואל תתמרמר על רוע חברתם , כי זה ימיתך או ישבש עיונך; רק סגור דלתך בעדך והחבא בחדרך עמי (ע"פ יש' כו , כ) , אחר שאין להם תקנה; ובזה יצלח שכלך היקר. עם כל זה , הנה הם , אם יאבו וישמעו , ישובו המה אליך , אבל אתה לא תשוב אליהם; כלומר: למנהגיהם , למען שום שלום בינך וביניהם. ואם אחרי כל זה הם יחשבו עליך מחשבות רעות , "ונתתיך" וגו' , "והצלתיך מיד רעים" וגו' (להלן , כ - כא).

לכן. רובי המפרשים אמרו (ראה רד"ק) , כי השם חשבוֹ פושע על מאמרו שאמר אליו: "היה (בנוסחנו: היו) תהיה לי כמו אכזב" (לעיל , יח); ופירשו: הפסוק כן: אמר לו השם: אם תשוב ותתודה על מאמרך , שדברת ממני דברים אשר לא כן (ע"פ מ"ב יז , ט) , ואשיבך אלי; רוצה לאמר , כי מפני זה הדבר היה ראוי שאמאס בך. ויש מפרשים (ראה ר' ישעיה מטראני) ואשיבך - ואניחך , מגזרת "בשובה ונחת" (יש' ל , טו). לפני תעמד - שתהיה נביאי. ולא (רווח בשורה בכה"י) ממך; וכמהו טעם "אשר עמדתי לפניו" (מ"א יז , א) - רוצה לאמר , שאעמוד לפניו לקבל הנבואה , ואהיה נביאו. ואם תוציא יקר מזולל - פירושו: אם תוציא איש יקר מאיש נקל בתוכחותיך , שתשיבהו מדרכו הרעה , כפי תהיה - שהבטחתיך בתחלה "ונלחמו אליך ולא יוכלו לך" (יר' א , יט). וזה יפרש הפסוק הבא: "ונתתיך לעם הזה לחומת נחשת" (פס' כ). וכבר פירשתי בראש הספר (ראה א , יט) , שלא הבטיחוֹ שלא ילחמו עמו , רק שלא יהרגוהו. והתנאי ההוא שהתנה עמו בתחלה אמר שיקים לו , ולא יותר. ואחר כן הזכירוֹ השם שילך בדרך טובה , וזה טעם ישובו המה אליך; והטעם: ישובו המה למעשיך , ואתה לא תשוב אליהם , לעשות כמעשיהם הרעים. או הטעם: עת יבא שישובו המה אליך - לבקש ממך נבואה , ואתה לא תשוב אליהם , רק הם באים אליך. ומצאנו בספר למטה שאמרו לו "דרוש נא..." (יר' כא , ב). ויש מפרשים (ראה רש"י , ר' יוסף קרא ורד"ק) כפי תהיה - שתהיה נביאי ותעמד לפני , כי לא אחמול) אמחול לך על התשובה לבדה , אם לא תשוב להוכיח ישראל. ואחרי הפירוש שפרשתי , אדקדק לך מלת 'מזולל': דע , כי רבי יהודה המדקדק ראשון ז"ל אמר , (שלשה ס"ד ע' 108 'זלל'); כי הוא מפעלי הכפל והוסיף רבי יונה ז"ל לאמר (השרשים: 'זול' , 'זלל') , שהוא מעלומי העי"ן כפול הלמ"ד , על דרך "משך ידו את לוצצים" (הו' ז , ה) , וככה אמר (השרשים: 'זלל') במלת "זוללה" (איכה א , יא); וטעמו , לפי דעתו: נקלה ונבזה. ואמר , כי זה הלשון דומה ללשון רבותינו ז"ל , שאמרו (ראה ב"ק קיב , א): דמי בשר בזול; רוצה לומר: בדמים נקלים. ודבריו נכונים.

השיבו הבורא: אם תשוב ואשיבך לפני תעמוד - 'אם תשוב' הוא יוצא באחר , כמו 'תשיב'; ודומה לו "ושב יי' אלהיך את שבותך ורחמך [והרבך" וגו'] (דב' ל , ג) - שהוא כמו 'והשיב'. אף זה: אם תשיב ישראל - שעל ידך יעשו תשובה , ואני אשיבך ותעמוד לפני. ואם תוציא יקר מזולל - שעכשיו הם רשעים , אם ישוב אחד מהם על ידך - כפי תהיה , שהרי אתה כמו פי להחזירם למוטב; ואל יקל בעיניך שאתה הולך ומוכיחם! ישובו המה אליך - לפייסך. ואתה לא תשוב אליהם - לעולם , והילכך לא תירא מהם.
ריכוז קישורים