תנ"ך - והיה
כי־יאמרו
אליך
אנה
נצא
ואמרת
אליהם
כה־אמר
ה'
אשר
למות
למות
ואשר
לחרב
לחרב
ואשר
לרעב
לרעב
ואשר
לשבי
לשבי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהָיָ֛ה
כִּי־יֹאמְר֥וּ
אֵלֶ֖יךָ
אָ֣נָה
נֵצֵ֑א
וְאָמַרְתָּ֨
אֲלֵיהֶ֜ם
כֹּה־אָמַ֣ר
יְהוָ֗ה
אֲשֶׁ֨ר
לַמָּ֤וֶת
לַמָּ֙וֶת֙
וַאֲשֶׁ֤ר
לַחֶ֙רֶב֙
לַחֶ֔רֶב
וַאֲשֶׁ֤ר
לָרָעָב֙
לָרָעָ֔ב
וַאֲשֶׁ֥ר
לַשְּׁבִ֖י
לַשֶּֽׁבִי:
(ירמיהו פרק טו פסוק ב)
וְהָיָה
כִּי־יֹאמְרוּ
אֵלֶיךָ
אָנָה
נֵצֵא
וְאָמַרְתָּ
אֲלֵיהֶם
כֹּה־אָמַר
יְהוָה
אֲשֶׁר
לַמָּוֶת
לַמָּוֶת
וַאֲשֶׁר
לַחֶרֶב
לַחֶרֶב
וַאֲשֶׁר
לָרָעָב
לָרָעָב
וַאֲשֶׁר
לַשְּׁבִי
לַשֶּׁבִי:
(ירמיהו פרק טו פסוק ב)
והיה
כי־יאמרו
אליך
אנה
נצא
ואמרת
אליהם
כה־אמר
ה'
אשר
למות
למות
ואשר
לחרב
לחרב
ואשר
לרעב
לרעב
ואשר
לשבי
לשבי:
(ירמיהו פרק טו פסוק ב)
והיה
כי־יאמרו
אליך
אנה
נצא
ואמרת
אליהם
כה־אמר
יהוה
אשר
למות
למות
ואשר
לחרב
לחרב
ואשר
לרעב
לרעב
ואשר
לשבי
לשבי:
(ירמיהו פרק טו פסוק ב)
וִיהֵי
אֲרֵי
יֵימְרוּן
לָך
לְאָן
נִגלֵי
וְתֵימַר
לְהוֹן
כִּדנָן
אֲמַר
יְיָ
דִּלמוֹתָא
לְמוֹתָא
וְדִלחַרבָּא
לְחַרבָּא
וְדִלכַּפנָא
לְכַפנָא
וְדִלשִׁביָא
לְשִׁביָא
:
אשר
למות
וגו'
-
כל
המאוחר
במקרא
[זה]
קשה
מחבירו.
[
חרב
קשה
ממות
-
מיתת
חרב
מנוולת
ומיתה
על
מטתו
אינה
מנוולת
,
וכן
הוא
אומר
"יקר
בעיני
יי'
המותה
לחסידיו"
(תה'
קטז
,
טו);
רעב
קשה
מחרב
,
שזה
מצטער
וזה
אינו
מצטער
,
וכן
הוא
אומר
"טובים
היו
חללי
חרב
מחללי
רעב"
(איכה
ד
,
ט);
שבי
-
כולהו
איתנהו
בגויה
(ראה
ב"ב
ח
,
ב).]
והיה
כי
יאמרו.
אשר
למות
-
אמרו
רבותינו
ז"ל
(ראה
ב"ב
ח
,
ב):
כל
המאוחר
בפסוק
זה
קשה
מחבירו:
חרב
קשה
ממות;
אי
בעית
אימא
סברא:
האי
מינוול
והאי
לא
מינוול
,
ואי
בעית
אימא
קרא:
"יקר
בעיני
יי'
המותה
לחסידיו"
(תה'
קטז
,
טו).
רעב
קשה
מחרב;
סברא:
האי
קא
מצטער
והאי
לא
מצטער
,
קרא:
"טובים
היו
חללי
חרב
מחללי
רעב"
(איכה
ד
,
ט).
שבי
קשה
מכולם:
כולהו
איתנהו
ביה.
והיה.
למות
-
מיתת
מגפה.
(רווח
בשורה
בכה"י;
לשבי
-
)
רחקה
,
כמו
"וישב
ממנו
שבי"
(במ'
כא
,
א);
"ועדית
עדי"
(יח'
כג
,
מ).