תנ"ך - עצמו־לי
אלמנותו
אלמנותיו
מחול
ימים
הבאתי
להם
על־אם
בחור
שדד
בצהרים
הפלתי
עליה
פתאם
עיר
ובהלות:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
עָֽצְמוּ־לִ֤י
אַלְמְנוֹתָו֙
אַלְמְנוֹתָיו֙
מֵח֣וֹל
יַמִּ֔ים
הֵבֵ֨אתִי
לָהֶ֥ם
עַל־אֵ֛ם
בָּח֖וּר
שֹׁדֵ֣ד
בַּֽצָּהֳרָ֑יִם
הִפַּ֤לְתִּי
עָלֶ֙יהָ֙
פִּתְאֹ֔ם
עִ֖יר
וּבֶהָלֽוֹת:
(ירמיהו פרק טו פסוק ח)
עָצְמוּ־לִי
אַלְמְנוֹתָו
אַלְמְנוֹתָיו
מֵחוֹל
יַמִּים
הֵבֵאתִי
לָהֶם
עַל־אֵם
בָּחוּר
שֹׁדֵד
בַּצָּהֳרָיִם
הִפַּלְתִּי
עָלֶיהָ
פִּתְאֹם
עִיר
וּבֶהָלוֹת:
(ירמיהו פרק טו פסוק ח)
עצמו־לי
אלמנותו
אלמנותיו
מחול
ימים
הבאתי
להם
על־אם
בחור
שדד
בצהרים
הפלתי
עליה
פתאם
עיר
ובהלות:
(ירמיהו פרק טו פסוק ח)
עצמו־לי
אלמנותו
אלמנותיו
מחול
ימים
הבאתי
להם
על־אם
בחור
שדד
בצהרים
הפלתי
עליה
פתאם
עיר
ובהלות:
(ירמיהו פרק טו פסוק ח)
סַגִּיאָה
קֳדָמַי
אַרמְלָתְהוֹן
מֵחָל
יַמְמִין
אֵיתִיתִי
עֲלֵיהוֹן
עַל
סִיעַת
עוּלֵימֵיהוֹן
בָּזוֹזִין
כִּיד
בְּטֵיהֲרָא
אֵיתִיתִי
עֲלֵיהוֹן
מַשׁרְיָן
בִּתכֵּיף
וְחַבִּילָא
קִרוֵיהוֹן
:
אלמנותו
-
תיו
ק';
על
-
אם
-
ל';
ובהלות
-
ל'.
עצמו
לי
-
רבו
לפניי
אלמנותיו.
על
אם
-
על
ירושלם
שהיא
עיר
ואם
בישראל
(ע"פ
ש"ב
כ
,
יט).
בצהרים
-
הכל
יהא
גלוי
לפניו
,
כל
גנזי
מטמונם.
הפלתי
עליה
פתאום
עיר
-
השכנתי
עליהם
פתאום
גייסות
של
עיר
ובהלות
רבות.
ויש
פותרים
עיר
-
לשון
שִׂנְאָה
,
[כמו
"ויהי
עריך"
(ש"א
כח
,
טז);
"ופשריה
לערך"
(דנ'
ד
,
טז)].
עצמו
לי
אלמנותיו
-
פתרון:
רבו
לי
אלמנותיך
מחול
ימים.
עצמו
-
מגיזרת
"רב
ועצום"
(שמ'
א
,
ט).
והבאתי
להם
על
אם
-
זו
ירושלם
,
שהיא
אם
לכל
ערי
ישראל.
בחור
-
זה
נבוכד
נצר.
שודד
בצהרים
-
שאין
אדם
יכול
להיסתר
מפניו;
שבפני
שודד
לילה
אדם
יכול
להיטמן
מפניו
,
אבל
בפני
אדם
השודד
בצהרים
אין
אדם
יכול
להיטמן
ולהחבא.
ודיקדקתי
בסדר
המקראות
וכל
העיניין
נשמע
לשעבר
,
וכן
הילוכן:
"את
נטשת
אותי
נאם
יי'
אחור
תלכי"
(לעיל
,
ו)
-
תנו
דעתכם
,
שמיום
שנטשתם
אותי
בימי
יהויקים
,
בכל
יום
ויום
את
הולכת
לאחור
ולא
לפנים.
"ואט
את
ידי
עליך
ואשחיתך"
(שם)
-
כעיניין
שנאמר
ביהויקים
"וישלח
יי'
בו
את
גדודי
כשדים
ואת
גדודי
ארם
ואת
גדודי
מואב
ואת
גדודי
בני
עמון
וישלחם
ביהודה
להאבידו"
(מ"ב
כד
,
ב).
"ואזרם
במזרה
בשערי
הארץ"
(לעיל
,
ז)
-
שבימי
יהויקים
גלו
דניאל
וחביריו
(ראה
דנ'
א
,
א
-
ו)
ורבים
משרי
יהודה.
"שיכלתי
איבדתי
את
עמי"
-
לפי
ש"מדרכיהם
לא
שבו"
(לעיל
,
ז).
עצמו
לי
אלמנותיו
מחול
ימים
-
שמיום
שפשעתם
בי
רבו
חלליכם
ותרבו
אלמנותיכם
,
והבאתי
את
יהויקים
(ראה
דה"ב
לו
,
ו)
ואת
יהויכין
ואת
החרש
ואת
המסגר
(ראה
מ"ב
כד
,
טו
-
טז).
הפלתי
עליהם
(בנוסחנו:
עליה)
פתאום
עיר
-
אנשי
עיר
מלך
בבל
,
ובהלות.
עצמו
לי
-
יבוא
זה
הלשון
בעניין
הכמות.
ואמר
לי
-
כי
אני
מצר
עליהם
,
ורבו
אלמנותיו
בעיני.
וזה
היה
בימי
אחז
,
שהרג
פקח
בן
רמליהו
ביהודה
מאה
ועשרים
אלף
ביום
אחד
(ראה
דה"ב
כח
,
ו)
,
ונשארו
הנשים
אלמנות.
אלמנותיו
כתוב
בלא
יו"ד
וקרי
ביו"ד
,
וימצאו
רבים
כמהו.
הבאתי
להם
על
אם
בחור
שודד
בצהרים
-
על
קהלת
בחורים
הבאתי
שודד
בצהרים;
כלומר
,
כי
לא
באו
בלילה
כגנבים
(ע"פ
יר'
מט
,
ט)
,
אלא
בצהרים
,
ולא
הועילה
לבחורים
גבורתם.
אם
-
קהִלה
או
משפחה
,
כמו
שנקראת
'אום'
ו"אומה"
(דנ'
ג
,
כט).
בחור
-
על
דרך
כלל
,
כמו
'בחורים';
וכן
"שש
מאות
רכב
בחור"
(שמ'
יד
,
ז).
וכן
תרגם
יונתן:
"אייתיתי
עליהון
על
סיעת
עולימיהון
בזוזין
כד
בטיהרא".
הפלתי
עליה
פתאם
עיר
ובהלות
-
עליה
,
על
האם
שזכר
,
הפלתי
עיר
,
רוצה
לומר:
חרבן
הערים.
ובהלות
-
כמו
פתאם;
כמו
"ויבהילו
להביא
את
המן"
(אס'
ו
,
יד)
,
כלומר:
מהרוהו
ללכת
פתאום.
וכאלו
אמר:
הפלתי
עליה
פתאום
בהלות
עיר.
והכפל
לחזק
העניין
,
כמו
"פתע
פתאום"
(יש'
כט
,
ה).
ואדני
אבי
ז"ל
פירש
עיר
-
שונא
,
מן
"ויהי
ערך"
(ש"א
כח
,
טז).
ויונתן
תרגם:
"איתיתי
עליהון
משריין
בתכיף
וחבילא
קרויהון".
אם
בחור
-
כטעם
"אֵם
הבנים"
(תה'
קיג
,
ט);
כמו
שיאמר
עוד:
"אֻמללה
יולדת
השבעה"
(להלן
,
ט)
-
והוא
לשון
רבוי
,
כטעם
"עד
עקרה
ילדה
שבעה"
(ש"א
ב
,
ה).
וטעם
עיר
-
כמו
'בעיר'
,
כי
השודד
בצהרים
הוא
בא
בעיר
יותר.
וטעם
ובהלות
-
דבק
עם
השודד;
כלומר:
שודד
ובהלות.
עצמו
-
פירושו:
רבו;
כמו
"גוי
עצום"
(דב'
ט
,
יד).
מחול
-
יותר
מחול;
והטעם:
הרגתי
רוב
הבעלים
ורבו
האלמנות.
על
אם
-
שלהם.
בחור
-
לסטיס
,
מבחר
בלסטוס.
הפלתי
-
השכנתי;
כמו
"אל
הכשדים
אתה
נופל"
(יר'
לז
,
יג).
עיר
-
יש
אומרים
(ראה
רש"י
,
ורד"ק
בשם
אביו):
כמו
'אויב';
כמו
"ויהי
יי'
עריך"
(ראה
ש"א
כח
,
טז).
ולפי
דעתי
שהוא
מלאך
המות
,
מן
"ואלו
עיר
וקדיש
מן
שמיא
נחית"
(דנ'
ד
,
י).
עצמו
לי
-
נתרבו
אלמנותיו
מחול
ימים
-
שימותו
האנשים
ויישארו
הנשים
באלמנות.
הבאתי
להם
על
אם
בחור
שודד
בצהרים
-
אלה
הם
בחורי
כשדים
,
ששודדים
אותם
והורגים
הבנים
לפני
אמותם.
הפלתי
עליכם
(לפנינו:
עליה)
פתאום
עיר
ובהלות
-
שנפלה
כל
העיר
,
ואז
נפלו
עליהם
בהלות
רבות
כשראו
כי
נחרבה
העיר.