תנ"ך - אמללה ילדת השבעה נפחה נפשה באה בא שמשה בעד יומם בושה וחפרה ושאריתם לחרב אתן לפני איביהם נאם־ה': ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֻמְלְלָ֞ה יֹלֶ֣דֶת הַשִּׁבְעָ֗ה נָפְחָ֥ה נַפְשָׁ֛הּ בָּ֥אה בָּ֥א שִׁמְשָׁ֛הּ בְּעֹ֥ד יוֹמָ֖ם בּ֣וֹשָׁה וְחָפֵ֑רָה וּשְׁאֵרִיתָ֗ם לַחֶ֧רֶב אֶתֵּ֛ן לִפְנֵ֥י אֹיְבֵיהֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה: ס (ירמיהו פרק טו פסוק ט)

טקסט וניקוד:

אֻמְלְלָה יֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה נָפְחָה נַפְשָׁהּ בָּאה בָּא שִׁמְשָׁהּ בְּעֹד יוֹמָם בּוֹשָׁה וְחָפֵרָה וּשְׁאֵרִיתָם לַחֶרֶב אֶתֵּן לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם נְאֻם־יְהוָה: ס (ירמיהו פרק טו פסוק ט)

טקסט בלבד:

אמללה ילדת השבעה נפחה נפשה באה בא שמשה בעד יומם בושה וחפרה ושאריתם לחרב אתן לפני איביהם נאם־ה': ס (ירמיהו פרק טו פסוק ט)

תיקון קוראים:

אמללה ילדת השבעה נפחה נפשה באה בא שמשה בעד יומם בושה וחפרה ושאריתם לחרב אתן לפני איביהם נאם־יהוה: ס (ירמיהו פרק טו פסוק ט)
צַדִּיאַת אֲרַעהוֹן מִבְּלִי עַמַהּ הֲווֹ לְמַפְּחָת נְפַשׁ גְּלָא יְקָרְהוֹן בְּחַיֵיהוֹן וְעַד דְּאִנוּן קַיָימִין בְּהִיתוּ וְאִתכְּנַעוּ וּשׁאָרְהוֹן לְחַרבָּא אֶמסַר קֳדָם בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן אֲמַר יְיָ :

ילדת - ב' וחסר: בר' יז , יט; יר' טו , ט. בעד - ב' חסר: יר' טו , ט; תה' לט , ב. בעד - י"ד חסר (בלישנא): ראה יר' ב , ט.

ילדת ב' וחס' אבל שרה אשתך אמללה. בעד ב' חס' באה שמשה בעד אשמרה לפי מחסום.

ילדת - ב' וחס'; השבעה - ל'; נפחה - ל'; באה - בא ק'; שמשה - ל'; בעד - ב' חס'; וחפרה - ל'.

אומללה יולדת השבעה - שמרון וכנסיית עשרת השבטים , שעמדו מהם שבע משפחות מלכים רשעים , כבר אומללה וגלתה (ראה גיטין פח , א); ושאיריתם - אילו יהודה וקצת בנימן שנשתיירו בישראל , לחרב אתן. ואילו הן שבע משפחות: ירבעם [בן נבט] וביתו , בעשא וביתו , עמרי וביתו , יהוא וביתו , מנחם וביתו , פקח והושע (ראה שם). נפחה נפשה - לשון 'דאבה נפשה' , כדמתרגמינן "ודאבון נפש" (דב' כח , סה): "מפח נפש" (ראה ת"א). בעוד יומם - בלא זמנם מהרו ליפול. כך נדרש במסכת גיטין (פח , א). ובמדרש רבי תנחומא (תנ"ב ויצא יד) דורשו כלפי ירושלם , ומונה שבעה רשעים: יהורם , יואש , אחז , מנשה , אמון , יהויקים , צדקיהו. אך יש למנות עוד: רחבעם , אביה , אמציה , אחזיה. [ וחפרה - לשון בושת.]

אומללה יולדת שבעה (בנוסחנו: השבעה) - פירוש: אשה שילדה שבעה בנים אומללה מהם , שהבנים מתים; כלומר: ירושלם שהיתה רבת עם ישבה לה בדד מהם (ע"פ איכה א , א) , לפי שיש מהם שגלו ויש מהם שנהרגו. נפחה נפשה - כמו "מפח נפש" (איוב יא , כ). באה (בנוסחנו הקרי: בא) שמשה בעוד יומם - כלומר: שקעה אורה אפילו מבעוד יום. ושאריתם לחרב אתן - זה דורו של צדקיה.

אמללה יולדת השבעה - יולדת בנים רבים; והיא כנסת ישראל. ושבעה - לשון ריבוי בִּמקומות , לא חשבון; וכן "עד עקרה ילדה שבעה" (ש"א ב , ה); "שבע יפול צדיק וקם" (מש' כד , טז); "שבע כחטאתיכם" (וי' כו , כא). נפחה נפשה - עניין דאבון , כמו "מפח נפש" (איוב יא , כ). באה שמשה בעוד יומם - על דרך משל , מרוב הצרות , כמו שאמר גם כן על הצרות "חשך השמש בצאתו" (יש' יג , י). באה כתוב , בא קרי , והשמש ימָצא זכר (ראה בר' יט , כג) ונקבה (ראה בר' טו , יז). בושה וחפרה - כפל עניין במלות שונות. ושאריתם - השארית שלא ילכו בגלות , אתן לחרב. ויש לפרש ושאריתם - בניהם , כמו "שם ושארית" (ש"ב יד , ז).

אומללה - מגזרת "אומללו" הנזכר בפרשה למעלה (יד , ב). השבעה - אין זאת המלה דוקא , רק הוא ענין רִבוי; וכמוהו "והקמונו עליו שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם" (מי' ה , ד) , ואחרים; והטעם: היולדת הרבה בנים. וכל זה משל , שימעטו בכל יום ממיתה שתבואם מפגעי הזמנים הרעים שיעברו עליהם. נפחה נפשה - ענין כאב , כמו "ותקותם מפח נפש" (איוב יא , כ); והטעם: שלא תוכל ללדת בנים. באה (בנוסחנו הקרי: בא) שקעה; כמו "ובא השמש וטהר" (וי' כב , ז). וטעם בעוד יומם - שהיה עדין יום גדול. וזה משל , כי אבדה מהרה כבודה וממשלתה בטרם שתגיע למלאות תאותה ולעשות רצונה. וחפרה - מפני מפלתה; והוא כפירוש בושה. ובא בצרי הפ"א , בעבור ה'אתנח'. ושאריתם - אלה הנשארים , שלא הלכו בגלות על ידי מלך אשור.

אומללה יולדת השבעה - לשון ריבוי מניין הוא , כמו "כי שבע יפול צדיק וקם" (מש' כד , טז). נפחה נפשה - לשון עצבון הוא , כמו "ותקותם מפח נפש" (איוב יא , כ). באה שמשה בעוד יומם - בעוד היום עומד חָשַׁךְ שמשה.
ריכוז קישורים