תנ"ך - כי אם־חי־ה' אשר העלה את־בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם שמה והשבתים על־אדמתם אשר נתתי לאבותם: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֣י אִם־חַי־יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הֶעֱלָ֜ה אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ צָפ֔וֹן וּמִכֹּל֙ הָאֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר הִדִּיחָ֖ם שָׁ֑מָּה וַהֲשִֽׁבֹתִים֙ עַל־אַדְמָתָ֔ם אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לַאֲבוֹתָֽם: פ (ירמיהו פרק טז פסוק טו)

טקסט וניקוד:

כִּי אִם־חַי־יְהוָה אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדִּיחָם שָׁמָּה וַהֲשִׁבֹתִים עַל־אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם: פ (ירמיהו פרק טז פסוק טו)

טקסט בלבד:

כי אם־חי־ה' אשר העלה את־בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם שמה והשבתים על־אדמתם אשר נתתי לאבותם: פ (ירמיהו פרק טז פסוק טו)

תיקון קוראים:

כי אם־חי־יהוה אשר העלה את־בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם שמה והשבתים על־אדמתם אשר נתתי לאבותם: פ (ירמיהו פרק טז פסוק טו)
אֱלָהֵין יְהוֹן מִשׁתָּעַן בִּגבוּרְתָא דַייָ דְּאַסֵיק יָת בְּנֵי יִשׂרָאֵל מֵאֲרַע צִפּוּנָא וּמִכָּל מְדִינָתָא דְּאַגלִינוּן לְתַמָן וַאֲתֵיבִנוּן לַאֲרַעהוֹן דִּיהַבִית לַאֲבָהָתְהוֹן :

כי אם - חי - יי' - ב': יר' טז , טו; כג , ח. בני ישראל - ט' בסיפרא: ראה יר' ג , כא. הדיחם שמה - כל קרייה 'הדחה שם' בר מן ג' 'שמה': דב' ל , א; יר' טז , טו; מו , כח.

כי אם - חי - יי' - ב'; הדיחם שמה - ג'.

כי אם חי יי' אשר העלה את בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות - לפי שנאמר למעלה "והטלתי אתכם מעל הארץ הזאת" (לעיל , יג) , חזר וריפא כאן: והשיבותים על אדמתם אשר נתתי לאבותם.

לכן הנה ימים באים - זו היא עתידה; והיה הנביא אומר להם נחמה אחר פורענות. והאל היה שולח בזה העניין על ידי נביאיו פורענות ונחמה , כדי שלא יאמרו: אבדה תקותינו (ראה יח' לז , יא); כי אע"פ שיפרע מהם על מעשיהם הרעים , עוד באחרית הימים תהיה להם תקוה. ולא יאמר עוד חי יי' - כשישבע אדם ויאמר: 'חי יי'' ודרך העולם לסמוך להזכרת השם דבר ממעשיו או מנפלאותיו , כמו שאמר צדקיהו: "חי יי' אשר עשה לנו את הנפש הזאת" (יר' לח , טז) , וכן היו אומרים: חי יי' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים. ואמר: הנה ימים באים שלא יאמר... כי אם חי יי' אשר העלה וגו'; וזה יהיה בימות המשיח בקבוץ גליות. אשר הדיחום (לפנינו: הדיחם) - המדיחים , והם מלכי האומות המַגלים אותם. ויונתן תרגם: "לא יהון משתעין בגבורתא דיי' דאסיק ית בני ישראל" וגו'. והעניין הזה מחלוקת בדברי רבותינו ז"ל (ראה ברכות יב , ב): יש אומרים שלא יזכרו יציאת מצרים כל עיקר , ויש אומרים שיזכרו , אלא שיהיה שעבוד מלכיות עיקר , ויציאת מצרים טפלה לו.

לכן הנה ימים באים - כלומר: כל כך צרות יהיו לכם , שתשכחו הצרות הראשונות שלמצרים , וכשתגָאלו תשכח גאולת מצרים; ולא תאמרו אלא: הגאולה שלארץ צפון.
ריכוז קישורים