תנ"ך - כי
אם־חי־ה'
אשר
העלה
את־בני
ישראל
מארץ
צפון
ומכל
הארצות
אשר
הדיחם
שמה
והשבתים
על־אדמתם
אשר
נתתי
לאבותם:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּ֣י
אִם־חַי־יְהוָ֗ה
אֲשֶׁ֨ר
הֶעֱלָ֜ה
אֶת־בְּנֵ֤י
יִשְׂרָאֵל֙
מֵאֶ֣רֶץ
צָפ֔וֹן
וּמִכֹּל֙
הָאֲרָצ֔וֹת
אֲשֶׁ֥ר
הִדִּיחָ֖ם
שָׁ֑מָּה
וַהֲשִֽׁבֹתִים֙
עַל־אַדְמָתָ֔ם
אֲשֶׁ֥ר
נָתַ֖תִּי
לַאֲבוֹתָֽם:
פ
(ירמיהו פרק טז פסוק טו)
כִּי
אִם־חַי־יְהוָה
אֲשֶׁר
הֶעֱלָה
אֶת־בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל
מֵאֶרֶץ
צָפוֹן
וּמִכֹּל
הָאֲרָצוֹת
אֲשֶׁר
הִדִּיחָם
שָׁמָּה
וַהֲשִׁבֹתִים
עַל־אַדְמָתָם
אֲשֶׁר
נָתַתִּי
לַאֲבוֹתָם:
פ
(ירמיהו פרק טז פסוק טו)
כי
אם־חי־ה'
אשר
העלה
את־בני
ישראל
מארץ
צפון
ומכל
הארצות
אשר
הדיחם
שמה
והשבתים
על־אדמתם
אשר
נתתי
לאבותם:
פ
(ירמיהו פרק טז פסוק טו)
כי
אם־חי־יהוה
אשר
העלה
את־בני
ישראל
מארץ
צפון
ומכל
הארצות
אשר
הדיחם
שמה
והשבתים
על־אדמתם
אשר
נתתי
לאבותם:
פ
(ירמיהו פרק טז פסוק טו)
אֱלָהֵין
יְהוֹן
מִשׁתָּעַן
בִּגבוּרְתָא
דַייָ
דְּאַסֵיק
יָת
בְּנֵי
יִשׂרָאֵל
מֵאֲרַע
צִפּוּנָא
וּמִכָּל
מְדִינָתָא
דְּאַגלִינוּן
לְתַמָן
וַאֲתֵיבִנוּן
לַאֲרַעהוֹן
דִּיהַבִית
לַאֲבָהָתְהוֹן
:
כי
אם
-
חי
-
יי'
-
ב':
יר'
טז
,
טו;
כג
,
ח.
בני
ישראל
-
ט'
בסיפרא:
ראה
יר'
ג
,
כא.
הדיחם
שמה
-
כל
קרייה
'הדחה
שם'
בר
מן
ג'
'שמה':
דב'
ל
,
א;
יר'
טז
,
טו;
מו
,
כח.
כי
אם
-
חי
-
יי'
-
ב';
הדיחם
שמה
-
ג'.
כי
אם
חי
יי'
אשר
העלה
את
בני
ישראל
מארץ
צפון
ומכל
הארצות
-
לפי
שנאמר
למעלה
"והטלתי
אתכם
מעל
הארץ
הזאת"
(לעיל
,
יג)
,
חזר
וריפא
כאן:
והשיבותים
על
אדמתם
אשר
נתתי
לאבותם.
לכן
הנה
ימים
באים
-
זו
היא
עתידה;
והיה
הנביא
אומר
להם
נחמה
אחר
פורענות.
והאל
היה
שולח
בזה
העניין
על
ידי
נביאיו
פורענות
ונחמה
,
כדי
שלא
יאמרו:
אבדה
תקותינו
(ראה
יח'
לז
,
יא);
כי
אע"פ
שיפרע
מהם
על
מעשיהם
הרעים
,
עוד
באחרית
הימים
תהיה
להם
תקוה.
ולא
יאמר
עוד
חי
יי'
-
כשישבע
אדם
ויאמר:
'חי
יי''
ודרך
העולם
לסמוך
להזכרת
השם
דבר
ממעשיו
או
מנפלאותיו
,
כמו
שאמר
צדקיהו:
"חי
יי'
אשר
עשה
לנו
את
הנפש
הזאת"
(יר'
לח
,
טז)
,
וכן
היו
אומרים:
חי
יי'
אשר
העלה
את
בני
ישראל
מארץ
מצרים.
ואמר:
הנה
ימים
באים
שלא
יאמר...
כי
אם
חי
יי'
אשר
העלה
וגו';
וזה
יהיה
בימות
המשיח
בקבוץ
גליות.
אשר
הדיחום
(לפנינו:
הדיחם)
-
המדיחים
,
והם
מלכי
האומות
המַגלים
אותם.
ויונתן
תרגם:
"לא
יהון
משתעין
בגבורתא
דיי'
דאסיק
ית
בני
ישראל"
וגו'.
והעניין
הזה
מחלוקת
בדברי
רבותינו
ז"ל
(ראה
ברכות
יב
,
ב):
יש
אומרים
שלא
יזכרו
יציאת
מצרים
כל
עיקר
,
ויש
אומרים
שיזכרו
,
אלא
שיהיה
שעבוד
מלכיות
עיקר
,
ויציאת
מצרים
טפלה
לו.
לכן
הנה
ימים
באים
-
כלומר:
כל
כך
צרות
יהיו
לכם
,
שתשכחו
הצרות
הראשונות
שלמצרים
,
וכשתגָאלו
תשכח
גאולת
מצרים;
ולא
תאמרו
אלא:
הגאולה
שלארץ
צפון.