תנ"ך - הנני שלח לדוגים לדיגים רבים נאם־ה' ודיגום ואחרי־כן אשלח לרבים צידים וצדום מעל כל־הר ומעל כל־גבעה ומנקיקי הסלעים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הִנְנִ֨י שֹׁלֵ֜חַ לְדַוָּגִ֥ים לְדַיָּגִ֥ים רַבִּ֛ים נְאֻם־יְהוָ֖ה וְדִיג֑וּם וְאַחֲרֵי־כֵ֗ן אֶשְׁלַח֙ לְרַבִּ֣ים צַיָּדִ֔ים וְצָד֞וּם מֵעַ֤ל כָּל־הַר֙ וּמֵעַ֣ל כָּל־גִּבְעָ֔ה וּמִנְּקִיקֵ֖י הַסְּלָעִֽים: (ירמיהו פרק טז פסוק טז)

טקסט וניקוד:

הִנְנִי שֹׁלֵחַ לְדַוָּגִים לְדַיָּגִים רַבִּים נְאֻם־יְהוָה וְדִיגוּם וְאַחֲרֵי־כֵן אֶשְׁלַח לְרַבִּים צַיָּדִים וְצָדוּם מֵעַל כָּל־הַר וּמֵעַל כָּל־גִּבְעָה וּמִנְּקִיקֵי הַסְּלָעִים: (ירמיהו פרק טז פסוק טז)

טקסט בלבד:

הנני שלח לדוגים לדיגים רבים נאם־ה' ודיגום ואחרי־כן אשלח לרבים צידים וצדום מעל כל־הר ומעל כל־גבעה ומנקיקי הסלעים: (ירמיהו פרק טז פסוק טז)

תיקון קוראים:

הנני שלח לדוגים לדיגים רבים נאם־יהוה ודיגום ואחרי־כן אשלח לרבים צידים וצדום מעל כל־הר ומעל כל־גבעה ומנקיקי הסלעים: (ירמיהו פרק טז פסוק טז)
הָאֲנָא שָׁלַח לְעַמְמִין קָטוֹלִין אֲמַר יְיָ וְיִקטְלוּנוּנוּן וּבָתַר כֵּין אֶשׁלַח לְסַגִּיאִין צַיָדִין וִיצוּדוּנוּן מֵעַל כָּל טוּר וּמֵעַל כָּל רָמָא וּמִשְׁקִיפֵי כֵּיפַיָא :

לרבים - ב': יר' טז , טז; תה' עא , ז.

לרבים ב' ואחרי כן אשלח כמופת הייתי.

לדוגים - לדיגים קרי , ל'; ודיגום - ל'; לרבים - ב'; צידים - ל'; וצדום - ל'; ומנקיקי - ל'.

ודיגום - מה [הדג הזה , ] הדייג שולהו מתוך מקום גידוליו , אף אילו ילכדו אותם בתוך העיר; ומה עסקו של דג , משנלכד הרי הוא מת , כך אביא עליהם הורגים; ואחרי כן אשלח ציידים לנשארים ולבורחים מן החרב אל ההרים והגבעות , וצדום - להגלותם בשבי.

הנני שולח לדייגים רבים נאם יי' ודיגום - כלומר: היה מכריז לאומות שיבואו עליהם ויהיו שובים אותם חוץ לארצם , כדייגים האילו שמעלים דגים בחרמם מן הים ליבשה; זה נבוכד נצר שהגלם לבבל (ראה מ"ב כד , י - טז). ואחרי כן אשלח ציידים רבים וצדום מעל כל הר ומעל כל גבעה - אילו האומות השוכנים סביבות ארץ ישראל , שהיו רודפין אחרי ישראל בכל מקום שהיו נמלטין , ומסגירין אותם לאויב.

הנני שולח לדוגים - כתוב בוי"ו , כמו "ועמדו (בנוסחנו: יעמדו) עליו דוגים" (יח' מז , י) , וקרי לדיגים ביו"ד , והעניין אחד; והוא תואר לצָדי הדג. ודיגום - משפטו: והֲדיגום; כמו "מדוע אליו ריבות" (איוב לג , יג) - משפטו: הֲריבות. אמר: עתה הנני שולח לדיגים; כלומר , שיעיר את רוחם לבוא , כאלו שולח להם שיבאו. והמשל כמשל צֵדת הדגים וכמשל צֵדת החיות והעופות. ומשל הדגים הוא על המתים בחרב , כי הדגים מתים בצֵדתם כשיעלו אותם מן המים; ומשל החיות הוא על הגולים , כי צדי החיות והעופות יצודו אותם חיים , ולא ימותו בצֵדתם אם לא ימיתום. וכן תרגם יונתן לדיגים...: "לעממין קטולין ויקטלינון".

ודיגום - זה מהפלגת לשון העברי.

הנני. לדיגים - תואר , כמו "יכרו עליו חברים" (איוב מ , ל). ודיגום - אמר רבי יהודה המדקדק ראשון ז"ל (שלשה ס"ד ע' 44 : 'דוג') , כי הוא מבנין 'הכבד הדגוש' , והרפו היו"ד , כלמ"ד "שלחו באש מקדשך" (תה' עד , ז). ומדקדק אחר אמר (ראה רד"ק) , כי הוא מבנין 'הפעיל' הבא בחסרון ה"א , כמו "בינותי בספרים" (דנ' ט , ב) , שמשפטו 'הבינותי'; וככה זה - משפטו 'וַהֲדִיגוּם'. והוא נכון מאד בעיני. צידים - תואר , כמו דיגים; והוא כמו וצדום הבא אחריו. וטעם הפסוק כן: בתחלה יתפשו האויבים האנשים שימצאו בעיר , ואחרי כן יחפשו הנשארים מעל כל הר והמקומות כלם שהתחבאו שם בעת המלחמה , שלא ישאר אחד מהם שלא יִגלה.

לדיגים רבים. ודיגום - מן 'דַיּג' , ה'כבד' , הוא , והיה ראוי היו"ד להִדגש , ונפל הדגש ונעלם היו"ד כדי להקל.
ריכוז קישורים