תנ"ך - ה' עזי ומעזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבאו מאפסי־ארץ ויאמרו אך־שקר נחלו אבותינו הבל ואין־בם מועיל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

יְהוָ֞ה עֻזִּ֧י וּמָעֻזִּ֛י וּמְנוּסִ֖י בְּי֣וֹם צָרָ֑ה אֵלֶ֗יךָ גּוֹיִ֤ם יָבֹ֙אוּ֙ מֵֽאַפְסֵי־אָ֔רֶץ וְיֹאמְר֗וּ אַךְ־שֶׁ֙קֶר֙ נָחֲל֣וּ אֲבוֹתֵ֔ינוּ הֶ֖בֶל וְאֵֽין־בָּ֥ם מוֹעִֽיל: (ירמיהו פרק טז פסוק יט)

טקסט וניקוד:

יְהוָה עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה אֵלֶיךָ גּוֹיִם יָבֹאוּ מֵאַפְסֵי־אָרֶץ וְיֹאמְרוּ אַךְ־שֶׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ הֶבֶל וְאֵין־בָּם מוֹעִיל: (ירמיהו פרק טז פסוק יט)

טקסט בלבד:

ה' עזי ומעזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבאו מאפסי־ארץ ויאמרו אך־שקר נחלו אבותינו הבל ואין־בם מועיל: (ירמיהו פרק טז פסוק יט)

תיקון קוראים:

יהוה עזי ומעזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבאו מאפסי־ארץ ויאמרו אך־שקר נחלו אבותינו הבל ואין־בם מועיל: (ירמיהו פרק טז פסוק יט)
יְיָ תֻּקפִי וְרֻחצָנִי וּמשֵׁיזְבִי בְּעִדָּן עָקָא לְשֵׁימַע גְּבוּרְתָך עַמְמִין יֵיתוֹן מִסְיָפֵי אַרעָא וְיֵימְרוּן בְּרַם לְשִׁקרָא פְּלַחוּ אֲבָהָתַנָא לְלָמָא וְלֵית בְּהוֹן הֲנָאָה :

ארץ - י"ד בקמץ: ראה יר' ט , יח. ויאמרו - ט' (רפין): דב' לב , ז; יש' יד , י; מג , ט; יר' טז , יט; יואל ב , יז; תה' לה , כז; ע , ה; איוב לח , לה; דה"א טז , לא. נחלו - ד': יהו' יד , א; יז , ו; יר' טז , יט; מש' יד , יח. (ואחד: ונחלו - שמ' לב , יג). אבותינו - ח' מלא וכל יהושע שופטים ותהילים כותהון (בר מן אחד): ראה יר' ג , כד.

ויאמרו - ט'; נחלו - ד'; אבותינו - ח' מל' וכל י'ש'ת' כות'.

[ יי' עוזי ומעוזי ומנוסי - 'אנטיפויימאנט' בלעז (אולי צ"ל: אימונפויימאנט). ומנחם (מחברת: 'נס') חברו לשון פלא , כמו "נתת ליריאיך נס להתנוסס" (תה' ס , ו) , וכן "יי' נסי" (שמ' יז , טו). ודונש (דונש ע' * 37 ) פתר אותו לשון 'מנוס' ממש.] אליך גוים יבאו - סוף האומות לשוב אליך ולעובדך שכם אחד (ע"פ צפ' ג , ט); ועמך , איך עשו להם אלהים והמה לא אלהים?! [ מאפסי - כמו "מקצה" (יר' יב , יב). נחלו - לשון 'נחלה'. מועיל - לשון 'תועלת'.]

ושלמתי ראשונה משנה עוונם וחטאתם - פתרון: בתחילה , עד שלא יבואו ימי הגאולה , אני נפרע מהם על עון וחטאת שבידם , שהוא כפול. ואחר כך אני גואלם , והם ישובו לומר: יי' עוזי ומעוזי; וכשיבוא אותו היום שתהיה אתה , יי' , עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה , אז אליך גוים יבואו מאפסי ארץ ויאמרו: אך שקר נחלו אבותינו.

יי' עזי ומעזי ומנוסי - אמר הנביא , דרך קריאה: אתה יי' , שאתה עזי מאלה הנלחמים עמי , ואנוס אליך ביום צרתי! אלה שאני מוכיחם על העבודה זרה אינם רוצים לשוב מדרכם הרעה; וידעתי כי יבוא זמן , שאפילו הגוים הרחוקים ישובו ויבאו אליך מאפסי ארץ; יבאו אליך במקום שכינתך , ויאמרו: אך שקר נחלו אבותינו; וזה יהיה בימות המשיח. ובאמרו נחלו - שֶעָבדו עבודה זרה דור אחר דור , נחלה לבנים מאבות. ואין בם מועיל - באלהים אחרים; אין בהם שיהיה מועיל שום תועלת.

יי' עוזי ומעוזי - כפל הנביא בשני שמות בענין אחד. ומנוסי - מן "וינס החוצה" (בר' לט , יג); והטעם: ממנו אני רוצה , שיעזרני השם ושאנוס אליו לעזרה ביום צרה , ולא מאל אחר. וזה אמר מפני ישראל , שלא היו מאמינים בשם. אליך גוים יבאו - הולך ומדבר לנכח השם. והטעם: כי יודע אני מדרך נבואה , כי אליך גוים יבאו מאפסי ארץ - וטעמו: מקצות , והוא מגזרת "כי אפס כסף" (בר' מז , טו); והטעם: מרחוק , ממקום שיכלה הישוב שם. ומלת בם - שב אל השקר וההבל , והם רמז לפסילים שעבדו; והטעם: האלוהות שהיו (בוטחים בהם) , מכירים אז כי היו שקר והבל. ומלת מועיל - 'מפעיל' מנחי הפ"א , כמו "מוריד" (ש"א ב , ו). והטעם: ולא היה כח באחד מהם להועיל. וככה ישעיהו הנביא התנבא , שאמר "והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יי'" (יש' ב , ג); גם אחרים (ראה מי' ד , ב). ויש אומרים (ראה רד"ק) , כי כל הפסוק מדבר לנוכח השם , וכן טעמו: אתה , השם , שתהיה עזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה , אם אלה הגוים לא היו מאמינים עתה בך , יודע אני כי עת יהיה שיבואו אליך גוים מאפסי ארץ , ויאמרו הכל כך.

אליך גוים רבים יבואו מאפסי ארץ - ומודים ואומרים כי שקר נחלו אבותינו , וכל פסיליהם הם הבל. וישראל אינם רוצים לעובדך אלא עושים להם אלילים לעובדם , והמה לא אלהים.
ריכוז קישורים