תנ"ך - כי־כה׀
אמר
ה'
אל־תבוא
בית
מרזח
ואל־תלך
לספוד
ואל־תנד
להם
כי־אספתי
את־שלומי
מאת
העם
הזה
נאם־ה'
את־החסד
ואת־הרחמים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּי־כֹ֣ה׀
אָמַ֣ר
יְהוָ֗ה
אַל־תָּבוֹא֙
בֵּ֣ית
מַרְזֵ֔חַ
וְאַל־תֵּלֵ֣ךְ
לִסְפּ֔וֹד
וְאַל־תָּנֹ֖ד
לָהֶ֑ם
כִּֽי־אָסַ֨פְתִּי
אֶת־שְׁלוֹמִ֜י
מֵאֵ֨ת
הָעָ֤ם
הַזֶּה֙
נְאֻם־יְהוָ֔ה
אֶת־הַחֶ֖סֶד
וְאֶת־הָרַחֲמִֽים:
(ירמיהו פרק טז פסוק ה)
כִּי־כֹה׀
אָמַר
יְהוָה
אַל־תָּבוֹא
בֵּית
מַרְזֵחַ
וְאַל־תֵּלֵךְ
לִסְפּוֹד
וְאַל־תָּנֹד
לָהֶם
כִּי־אָסַפְתִּי
אֶת־שְׁלוֹמִי
מֵאֵת
הָעָם
הַזֶּה
נְאֻם־יְהוָה
אֶת־הַחֶסֶד
וְאֶת־הָרַחֲמִים:
(ירמיהו פרק טז פסוק ה)
כי־כה׀
אמר
ה'
אל־תבוא
בית
מרזח
ואל־תלך
לספוד
ואל־תנד
להם
כי־אספתי
את־שלומי
מאת
העם
הזה
נאם־ה'
את־החסד
ואת־הרחמים:
(ירמיהו פרק טז פסוק ה)
כי־כה׀
אמר
יהוה
אל־תבוא
בית
מרזח
ואל־תלך
לספוד
ואל־תנד
להם
כי־אספתי
את־שלומי
מאת
העם
הזה
נאם־יהוה
את־החסד
ואת־הרחמים:
(ירמיהו פרק טז פסוק ה)
אֲרֵי
כִדנָן
אֲמַר
יְיָ
לָא
תֵיעוֹל
לְבֵית
מַרזְחָא
וְלָא
תְהָך
לְמִספַּד
וְלָא
תִדוֵי
לְהוֹן
אֲרֵי
כְנַשִׁית
יָת
שְׁלָמִי
מִן
עַמָא
הָדֵין
אֲמַר
יְיָ
יָת
חִסדָּא
וְיָת
רַחֲמֵי
:
כי
-
כה
-
ז'
בטעמא
(מונח
לגרמיה)
בסיפרא:
ראה
יר'
ד
,
ג.
כי
-
כה
אמר
יי'
-
כ"י:
ראה
יר'
ד
,
ג.
לספוד
-
ג'
מלא
(בלישנא):
יר'
טז
,
ה;
זכ'
ז
,
ה;
קה'
ג
,
ד.
מרזח
-
ל';
ואל
-
תלך
-
ל';
לספוד
-
ג'
מל';
תנד
-
ל'
וחס'.
בית
מרזח
-
משתה;
בסיפרי
(ספ"ב
קלא)
בפרשת
בית
פעור
(ראה
במ'
כה
,
ב
-
ג)
ראיתי:
חזרו
לעשות
להם
מרזיחין;
אבל
רבותינו
פרשו
(ראה
כתובות
סט
,
ב)
מרזח
-
אבל.
[
תנוד
-
תקונן.]
כי
אספתי
את
שלומי
וגו'
-
כשהיה
אברהם
אביהם
עושה
צדקה
ומשפט
(ראה
בר'
יח
,
יט)
,
נתתי
לזרעו
חסד
ורחמים:
"ושמר
יי'
אלהיך
לך"
וגו'
(דב'
ז
,
יב)
,
"ונתן
לך
רחמים"
(דב'
יג
,
יח);
הם
הפכו
ללענה
משפט
וצדקה
לארץ
הניחו
(ע"פ
עמ'
ה
,
ז)
,
אף
אני
חזרתי
ואספתי
אלי
את
חסדי
ואת
רחמי
(ראה
דב"ר
ג
,
ז).
[
אספתי
-
'אטואיש'
בלעז
(אולי
צ"ל:
אטויאי)
,
כמו
"אסף
אלהים
את
חרפתי"
(בר'
ל
,
כג).]
אל
תבוא
בית
מרזח
-
מר
וזח
,
זה
אבל
(ראה
כתובות
סט
,
ב).
כי
כה.
בית
מרזח
-
בית
אֵבל;
כך
פירשוהו
רבותינו
ז"ל
(ראה
כתובות
סט
,
ב);
וכן
"וסר
מרזח
סרוחים"
(עמ'
ו
,
ז).
ואדני
אבי
ז"ל
פירש
,
כי
מרזח
-
לשון
הרמת
קול
,
בין
לבכי
בין
לשמחה;
וכן
הוא
בלשון
ערבי
'מרזח'.
ואל
תנוד
להם
-
בחולם;
ועניינו
פירשנו
למעלה
(יר'
טו
,
ה).
כי
אספתי
את
שלומי
מאת
העם
הזה
-
השלום
והחסד
והרחמים
שהייתי
נותן
לעם
הזה
,
לקחתי
אותם
מאתם
ואספתי
אותם
אלי.
וכיון
שאני
אספתי
שלומי
,
לא
תדרוש
אתה
שלומם
(ע"פ
דב'
כג
,
ז)
,
לא
באבלם
ולא
בשמחתם
(ראה
להלן
,
ח).
בית
מרזח
-
שם
מונח
בעברי
לפי
הנראה
מענינו
על
בית
אבל
,
הפך
"בית
משתה"
(להלן
,
ח)
,
כמו
שאמר
שלמה
(ראה
קה'
ז
,
ב).
כה.
מרזח
-
שם
,
כמו
"משבר"
(מ"ב
יט
,
ג);
"משען
ומשענה"
(יש'
ג
,
א).
וזאת
המלה
באה
על
שני
דרכים
במקרא:
האחד
,
שיהיה
הרמת
קול
לבכי
ולמספד
,
כמו
שנראה
שבאה
כן
במקום
הזה
מטעם
הפסוק;
והשני
,
שבאה
על
הרמת
קול
השיר
והשמחה
,
כמו
"וסר
מרזח
סרוחים"
(עמ'
ו
,
ז);
והכל
כאשר
הענין
מורה.
והטעם:
אל
תלך
אל
המקומות
שירימו
שם
קולם
לבכי
ולמספד.
ואל
תנוד
-
פירושו:
ואל
תקונן.
ורשעים
-
אני
שונא
אותם
,
כן
אינני
רוצה
שתקונן
עליהם
ותכבדם.
וזה
טעם
כי
אספתי
את
שלומי
מהם.
ומלת
אספתי
-
ענין
כריתה
,
כמו
"ונאספה
שמחה
וגיל"
(יר'
מח
,
לג).
אל
תבוא
בית
מרזח
-
כמו
"וסר
מרזח
סרוחים"
(עמ'
ו
,
ז).
בן
גאנח
פירש
(השרשים:
'רזח')
לשון
הרמת
קול
,
בין
בבית
אבל
בין
בבית
משתה.