תנ"ך - כסא
כבוד
מרום
מראשון
מקום
מקדשנו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּסֵּ֣א
כָב֔וֹד
מָר֖וֹם
מֵרִאשׁ֑וֹן
מְק֖וֹם
מִקְדָּשֵֽׁנוּ:
(ירמיהו פרק יז פסוק יב)
כִּסֵּא
כָבוֹד
מָרוֹם
מֵרִאשׁוֹן
מְקוֹם
מִקְדָּשֵׁנוּ:
(ירמיהו פרק יז פסוק יב)
כסא
כבוד
מרום
מראשון
מקום
מקדשנו:
(ירמיהו פרק יז פסוק יב)
כסא
כבוד
מרום
מראשון
מקום
מקדשנו:
(ירמיהו פרק יז פסוק יב)
פּוֹרעָנוּתָא
תִּתעֲבֵיד
מִנֵיהּ
מִן
קֳדָם
דִּשׁכִינְתֵיהּ
עַל
כֻּרסֵי
יְקָרָא
בִּשׁמֵי
מְרוֹמָא
עֵיל
מִן
אַולָא
מִקֳבֵיל
אֲתַר
בֵּית
מַקדְּשַׁנָא
:
מראשון
-
ל';
מקדשנו
-
ל'.
כסא
כבוד
וגו'
-
לפי
שבא
לומר:
כל
עוזביך
יבושו
,
מתחיל
בקילוסו
של
מקום
ומדבר
לפניו:
אתה
,
שכסאך
כבוד
ומרום
מראשית
בריית
עולם
ומכוון
כנגד
מקדשנו
(ראה
תנ"ב
נשא
יט)
,
מקוה
ישראל
,
יי'
יושב
עליו
,
ולפיכך
כל
עוזביך
יבושו.
וסורי
בארץ
יכתבו
-
אותם
שסרים
מדברי
,
שאינם
שומעים
שליחותי
,
בקברות
תחתיות
ארץ
יכתבו.
ואדם
שאינו
בוטח
,
למה
הוא
דומה?
לעוף
ששמו
'קורא'
,
שאוסף
ביצים
שלא
ילד.
קורא
-
עוף
ששמו
'קוקו'
בלעז.
דגר
-
לשון
אסיפה;
כמו
"חומרים"
(שמ'
ח
,
י)
,
דמתרגמינן:
"דגורין"
(ת"א)
,
וכן
"ובקעה
ודגרה
בצילה"
(יש'
לד
,
טו).
ומה
דרכו
של
אותו
עוף?
אוסף
ביצים
שאינן
שלו
ויושב
עליהן
ומחממן
עד
שאפרוחין
נבקעין
מהן
,
כיון
שיוצאין
לאויר
העולם
ורואה
שאינן
דומין
לו
,
מניחן
והולך
לו.
אף
אדם
שגוזל
וחומס
את
הבריות
ועושה
עושר
ולא
במשפט
,
בחצי
ימיו
יעזבנו
ובאחריתו
יהיה
נבל.
כמו
שעשה
נבוכד
נצר
אשר
הרחיב
כשאול
נפשו
והוא
כמות
ולא
ישבע
,
ויאסוף
אליו
כל
הגוים
ויקבוץ
אליו
כל
העמים
(ע"פ
חב'
ב
,
ה)
והחריב
כסא
כבוד
מרום
מראשון
מקום
מקדשינו;
ובבוא
עת
פקודתו
גם
הוא
,
שיבוא
דריוש
עליו
ויהרגהו
,
יבואו
אליו
כולם
שאספם
אליו
וְישאו
עליו
משל
ויאמרו:
הוי
המרבה
עושר
ולא
במשפט
,
וסופו
שמניח
הכל
כאן.
כשם
שאמר
חבקוק:
"הלא
(בנוסחנו:
הלוא)
אלה
כולם
עליו
משל
ישאו
ומליצה
חידות
לו
ויאמר
הוי
המרבה
לא
לו
עד
מתי
ומכביד
עליו
עבטיט"
(ב
,
ו).
כסא
כבוד
-
פירשו
הגאון
רב
סעדיה
ז"ל
דבק
עם
הפסוק
שלמעלה
ממנו
,
כאלו
אמר:
"יהיה
נבל"
(לעיל
,
יא)
מכסא
כבוד
,
כלומר:
מושלך.
ויונתן
תרגם:
"פורענותא
תתעביד
מיניה
מן
קדם
דשכינתיה
על
כורסי
יקרא
בשמי
מרומא
עיל
מן
אוולא
מקביל
אתר
בית
מקדשנא".
ורבותינו
ז"ל
פירשוהו
על
בית
המקדש
,
שאמרו
(ראה
פסחים
נד
,
א):
שבעה
דברים
נבראו
קודם
שנברא
העולם
,
ואחד
מהם
בית
המקדש
,
שנאמר:
כסא
כבוד
מרום
מראשון
מקום
מקדשינו
(בנוסחנו:
מקדשנו).
מראשון
-
עד
שלא
נברא
העולם.
ועוד
אמרו
(ראה
מכיל'
בשלח
שירה
י)
,
שבית
המקדש
מכוון
כנגד
כסא
הכבוד
,
שנאמר:
כסא
כבוד
מרום
מראשון
מקום
מקדשינו.
וזה
הדרך
דרכו
המפרשים
ואמרו
ב'ספר
יצירה'
(ב
,
ג):
והיכל
קודש
מכוון
באמצע.
ואני
הארכתי
בזה
העניין
בפירוש
תהילים
במזמור
'שיר
המעלות
זכור
יי'
לדוד'
(ראה
פירושו
תה'
קלב
,
ב).
והעניין
הוא
טוב
,
אלא
שאין
עניינו
דבק
עם
הפסוק
שלפניו
ושלאחריו.
והחכם
רבי
שמואל
בן
תבון
(מאמר
יקוו
המים
ע' 23
- 24
)
הדביקו
לעניין
הפסוק
שאמר
"אני
יי'
חוקר
לב
בוחן
כליות"
(לעיל
,
י)
,
ופירש
הפסוק
כן:
כסא
כבוד
-
בחסרון
כ"ף
הדמיון
,
כאלו
אמר
'ככסא
כבוד';
וכמהו
רבים.
ופירוש
עניינו
כן:
בא
להודיע
הנביא
,
שהשם
שוכן
במקדש
כמו
שיושב
בכסא
כבוד
מרום
,
שהוא
השמים
העליונים
,
שקראו
ישעיה
הנביא
גם
כן
"רם
ונישא
שוכן
עד"
(נז
,
טו)
,
קראו
ירמיהו
'מרום';
ואמר
שהוא
מראשון
,
כלומר:
מקדם
,
כמו
שכתוב
"נכון
כסאך
מאז"
(תה'
צג
,
ב).
אמר:
כמו
שהשמים
,
שהם
כסא
יי'
והם
כסא
כבודו
,
מעידים
על
מציאות
האל
ועל
כבודו
,
כן
מקום
מקדשינו
מעיד
ומורה
על
עוצם
מציאותו
,
שהשכין
אורו
וכבודו
בו.
ולא
יחשוב
החושב
,
שהיות
השם
על
כסא
רם
ונישא
(ע"פ
יש'
ו
,
א)
,
והוא
השמים
,
ימנעהו
מלדעת
אשר
בארץ
ומלהשגיח
בשפלים
ומֵענוֹש
הרעים
על
רשעם
,
כי
מקום
מקדשינו
הוא
עדות
וראיה
שהוא
רואה
בשפלים
וחוקר
לבם
וכליותם;
כי
הוא
שוכן
במקדשינו
כשכנו
ושבתו
בשמים
,
ונראה
בו
אורו
וכבודו.
ואחר
שהוא
שוכן
בו
והוא
נמצא
בתוכנו
,
מן
ההכרח
להאמין
שהשם
רואה
אותנו
ופוקד
את
מעשינו
ובוחן
לבינו
וכליותינו
לטוב
ולרע.
וזהו
שהוסיף
ואמר
"מקוה
ישראל"
וגו'
(להלן
,
יג)
,
שעניין
"וסורי
בארץ
יכתבו"
(שם)
,
כלומר:
הסורים
אשר
בעמי
,
שהם
סרים
מהשם
ומעבודתו
,
יכָּתבו
בארץ
לשוב
עפר
כבהמות
,
לא
יהיה
בהם
חלק
נשאר
שיכתב
מבני
עליה
,
וזה
מפני
ש"עזבו
מקור
מים
חיים"
,
הוא
השם
(ראה
שם);
על
כן
לא
יחיו
אך
ימותו
כבהמות.
וזה
הפירוש
הוא
נכון
לעניין
הפרשה.
כסא
-
כן
הטעם:
כסא
כבוד
שהוא
מרום
יותר
מכסא
ראשון
אחר
,
הוא
מכוון
אל
מקום
מקדשנו.
וכן
אמרו
החכמים
(ראה
תנ"ב
וירא
מא)
,
כי
כסא
הכבוד
מכוון
כנגד
בית
המקדש.
כסא
כבוד
הוא
לך
ומרום
מראשון
הוא
-
מזמן
גדול
,
מקום
מקדשינו.