תנ"ך - יבשו רדפי ואל־אבשה אני יחתו המה ואל־אחתה אני הביא עליהם יום רעה ומשנה שברון שברם: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

יֵבֹ֤שׁוּ רֹֽדְפַי֙ וְאַל־אֵבֹ֣שָׁה אָ֔נִי יֵחַ֣תּוּ הֵ֔מָּה וְאַל־אֵחַ֖תָּה אָ֑נִי הָבִ֤יא עֲלֵיהֶם֙ י֣וֹם רָעָ֔ה וּמִשְׁנֶ֥ה שִׁבָּר֖וֹן שָׁבְרֵֽם: ס (ירמיהו פרק יז פסוק יח)

טקסט וניקוד:

יֵבֹשׁוּ רֹדְפַי וְאַל־אֵבֹשָׁה אָנִי יֵחַתּוּ הֵמָּה וְאַל־אֵחַתָּה אָנִי הָבִיא עֲלֵיהֶם יוֹם רָעָה וּמִשְׁנֶה שִׁבָּרוֹן שָׁבְרֵם: ס (ירמיהו פרק יז פסוק יח)

טקסט בלבד:

יבשו רדפי ואל־אבשה אני יחתו המה ואל־אחתה אני הביא עליהם יום רעה ומשנה שברון שברם: ס (ירמיהו פרק יז פסוק יח)

תיקון קוראים:

יבשו רדפי ואל־אבשה אני יחתו המה ואל־אחתה אני הביא עליהם יום רעה ומשנה שברון שברם: ס (ירמיהו פרק יז פסוק יח)
יִבַּהתּוּן רָדְפַי וְלָא אִבְּהַת אֲנָא יִתכַּלמוּן אִנוּן וְלָא אֶתכַּלמֵי אֲנָא אֵיתַא עֲלֵיהוֹן יוֹם בִּישׁ וְעַל חַד תְּרֵין תְּבָרָא תַּבַּרִינוּן :

הביא - ח' בקמץ: בר' יח , יט; *דב' ו , כג; ש"ב יז , יד; יש' א , יג; יר' יז , יח , כד; יח' כ , טו; רות ג , טו. ומשנה - ב': בר' מג , טו; יר' יז , יח.

אבשה - ל' חס'; אחתה - ל'; הביא - [ח']; ומשנה - ב' כסף.

יבושו רודפיי - אנשי ענתות לבדם.

יבושו רודפי - אילו רשעי הדור , שהיו רודפים אותו כשהיה מוכיחן.

יבשו רדפי. הביא עליהם - אחר שהם אומרים "יבא (בנוסחנו: יבוא) נא" (לעיל , טו) , הבא אותו עליהם. ומשנה שברון שברם - ומשנה איננו סמוך , כי הוא נקוד סגול , והוא כמו 'ושברון שני'; וכן "ומשנה כסף" (בר' מג , טו) - כמו 'כסף שני'. ורוצה לומר: בשברון שני , שברון אחר שברון. ולא רצה לומר שנים לבד באמרו משנה , אלא שברון אחר שברון כמה פעמים; וכן "ושוב מול את בני ישראל שנית" (יהו' ה , ב).

ומשנה שברון - או שברון כפול. ולאו דוקא (ראה פירושו יר' טז , יח).

יבשו - היה מקלל אותם. יֵחתו - מבנין 'נפעל' , מפעלי הכפל. והיה ראוי על משקל "יִמַּדּו השמים ממעל" (יר' לא , לו) , לולי החי"ת שהיא אות הגרון; והנח הנעלם אחרי היו"ד - תשלום הדגש. וככה משפט אֵחתה , והה"א נוסף. ומשנה - מוצא אני הנו"ן בסגול , על כן לא יתכן לאמר שיהיה שֵם סמוך , רק הוא תואר שאיננו סמוך , ופירושו: שברון משנה; וכמוהו "ומשנה כסף" (בר' מג , טו) - כסף משנה אל הראשון שהביאו תחילה. והטעם: שתוסיף שנית ידך (ע"פ יש' יא , יא) עליהם ותשברם היטב.

הביא עליהם - כמו 'הָבֵא'. ומשנה שברון שָברם - כמו 'שַברם'; "כָּתבם על לוח לבך" (מש' ג , ג); ונתחלפה התנועה.
ריכוז קישורים