תנ"ך - יבשו
רדפי
ואל־אבשה
אני
יחתו
המה
ואל־אחתה
אני
הביא
עליהם
יום
רעה
ומשנה
שברון
שברם:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
יֵבֹ֤שׁוּ
רֹֽדְפַי֙
וְאַל־אֵבֹ֣שָׁה
אָ֔נִי
יֵחַ֣תּוּ
הֵ֔מָּה
וְאַל־אֵחַ֖תָּה
אָ֑נִי
הָבִ֤יא
עֲלֵיהֶם֙
י֣וֹם
רָעָ֔ה
וּמִשְׁנֶ֥ה
שִׁבָּר֖וֹן
שָׁבְרֵֽם:
ס
(ירמיהו פרק יז פסוק יח)
יֵבֹשׁוּ
רֹדְפַי
וְאַל־אֵבֹשָׁה
אָנִי
יֵחַתּוּ
הֵמָּה
וְאַל־אֵחַתָּה
אָנִי
הָבִיא
עֲלֵיהֶם
יוֹם
רָעָה
וּמִשְׁנֶה
שִׁבָּרוֹן
שָׁבְרֵם:
ס
(ירמיהו פרק יז פסוק יח)
יבשו
רדפי
ואל־אבשה
אני
יחתו
המה
ואל־אחתה
אני
הביא
עליהם
יום
רעה
ומשנה
שברון
שברם:
ס
(ירמיהו פרק יז פסוק יח)
יבשו
רדפי
ואל־אבשה
אני
יחתו
המה
ואל־אחתה
אני
הביא
עליהם
יום
רעה
ומשנה
שברון
שברם:
ס
(ירמיהו פרק יז פסוק יח)
יִבַּהתּוּן
רָדְפַי
וְלָא
אִבְּהַת
אֲנָא
יִתכַּלמוּן
אִנוּן
וְלָא
אֶתכַּלמֵי
אֲנָא
אֵיתַא
עֲלֵיהוֹן
יוֹם
בִּישׁ
וְעַל
חַד
תְּרֵין
תְּבָרָא
תַּבַּרִינוּן
:
הביא
-
ח'
בקמץ:
בר'
יח
,
יט;
*דב'
ו
,
כג;
ש"ב
יז
,
יד;
יש'
א
,
יג;
יר'
יז
,
יח
,
כד;
יח'
כ
,
טו;
רות
ג
,
טו.
ומשנה
-
ב':
בר'
מג
,
טו;
יר'
יז
,
יח.
אבשה
-
ל'
חס';
אחתה
-
ל';
הביא
-
[ח'];
ומשנה
-
ב'
כסף.
יבושו
רודפיי
-
אנשי
ענתות
לבדם.
יבושו
רודפי
-
אילו
רשעי
הדור
,
שהיו
רודפים
אותו
כשהיה
מוכיחן.
יבשו
רדפי.
הביא
עליהם
-
אחר
שהם
אומרים
"יבא
(בנוסחנו:
יבוא)
נא"
(לעיל
,
טו)
,
הבא
אותו
עליהם.
ומשנה
שברון
שברם
-
ומשנה
איננו
סמוך
,
כי
הוא
נקוד
סגול
,
והוא
כמו
'ושברון
שני';
וכן
"ומשנה
כסף"
(בר'
מג
,
טו)
-
כמו
'כסף
שני'.
ורוצה
לומר:
בשברון
שני
,
שברון
אחר
שברון.
ולא
רצה
לומר
שנים
לבד
באמרו
משנה
,
אלא
שברון
אחר
שברון
כמה
פעמים;
וכן
"ושוב
מול
את
בני
ישראל
שנית"
(יהו'
ה
,
ב).
ומשנה
שברון
-
או
שברון
כפול.
ולאו
דוקא
(ראה
פירושו
יר'
טז
,
יח).
יבשו
-
היה
מקלל
אותם.
יֵחתו
-
מבנין
'נפעל'
,
מפעלי
הכפל.
והיה
ראוי
על
משקל
"יִמַּדּו
השמים
ממעל"
(יר'
לא
,
לו)
,
לולי
החי"ת
שהיא
אות
הגרון;
והנח
הנעלם
אחרי
היו"ד
-
תשלום
הדגש.
וככה
משפט
אֵחתה
,
והה"א
נוסף.
ומשנה
-
מוצא
אני
הנו"ן
בסגול
,
על
כן
לא
יתכן
לאמר
שיהיה
שֵם
סמוך
,
רק
הוא
תואר
שאיננו
סמוך
,
ופירושו:
שברון
משנה;
וכמוהו
"ומשנה
כסף"
(בר'
מג
,
טו)
-
כסף
משנה
אל
הראשון
שהביאו
תחילה.
והטעם:
שתוסיף
שנית
ידך
(ע"פ
יש'
יא
,
יא)
עליהם
ותשברם
היטב.
הביא
עליהם
-
כמו
'הָבֵא'.
ומשנה
שברון
שָברם
-
כמו
'שַברם';
"כָּתבם
על
לוח
לבך"
(מש'
ג
,
ג);
ונתחלפה
התנועה.