תנ"ך - כה־אמר
ה'
אלי
הלך
ועמדת
בשער
בני־עם
העם
אשר
יבאו
בו
מלכי
יהודה
ואשר
יצאו
בו
ובכל
שערי
ירושלם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כֹּה־אָמַ֨ר
יְהוָ֜ה
אֵלַ֗י
הָלֹ֤ךְ
וְעָֽמַדְתָּ֙
בְּשַׁ֣עַר
בְּנֵֽי־ָעָ֔ם
הָעָ֔ם
אֲשֶׁ֨ר
יָבֹ֤אוּ
בוֹ֙
מַלְכֵ֣י
יְהוּדָ֔ה
וַאֲשֶׁ֖ר
יֵ֣צְאוּ
ב֑וֹ
וּבְכֹ֖ל
שַׁעֲרֵ֥י
יְרוּשָׁלִָֽם:
(ירמיהו פרק יז פסוק יט)
כֹּה־אָמַר
יְהוָה
אֵלַי
הָלֹךְ
וְעָמַדְתָּ
בְּשַׁעַר
בְּנֵי־ָעָם
הָעָם
אֲשֶׁר
יָבֹאוּ
בוֹ
מַלְכֵי
יְהוּדָה
וַאֲשֶׁר
יֵצְאוּ
בוֹ
וּבְכֹל
שַׁעֲרֵי
יְרוּשָׁלִָם:
(ירמיהו פרק יז פסוק יט)
כה־אמר
ה'
אלי
הלך
ועמדת
בשער
בני־עם
העם
אשר
יבאו
בו
מלכי
יהודה
ואשר
יצאו
בו
ובכל
שערי
ירושלם:
(ירמיהו פרק יז פסוק יט)
כה־אמר
יהוה
אלי
הלך
ועמדת
בשער
בני־עם
העם
אשר
יבאו
בו
מלכי
יהודה
ואשר
יצאו
בו
ובכל
שערי
ירושלם:
(ירמיהו פרק יז פסוק יט)
כִּדְנָן
אֲמַר
יְיָ
לִי
אִיזֵיל
וּתקוּם
בִּתרַע
בְּנֵי
עַמָא
דְּיֵיעֲלוּן
בֵּיהּ
מַלכַיָא
דְבֵית
יְהוּדָה
וּדיִפְּקוּן
בֵּיהּ
וּבכָל
תַּרעֵי
יְרוּשׁלֶם
:
כה
-
אמר
יי'
אלי
-
ג':
יר'
יג
,
א;
יז
,
יט;
כז
,
ב.
העם
(קרי;
עם
כתיב)
-
י"ג
חסר
ה"א
בראש
התיבה
וקרי:
ראה
יר'
י
,
יג.
יצאו
-
י"ד:
*בר'
טו
,
יד;
במ'
כז
,
כא;
*דב'
כח
,
ז;
יהו'
ח
,
ה;
שו'
כא
,
כא;
מ"ב
ז
,
יב;
כ
,
יח;
יש'
לט
,
ז;
יר'
יז
,
יט;
יח'
כא
,
כד;
ל
,
ט;
מב
,
יד;
זכ'
יד
,
ח;
דה"ב
כא
,
טו.
ָעם
-
[ה]עם
[ק]רי;
יצאו
-
י"ד.
כה
אמר
יי'.
עם
כתוב
,
וקרי
העם;
ואחד
הוא
,
אלא
שבכתוב
חסר
ה"א
הידיעה.
אשר
יבאו
בו
-
תחלה
קְרא
בשער
שנכנסין
ויוצאין
מלכי
יהודה
,
כי
להם
ראוי
להוכיח
העם
לשמור
את
יום
השבת
(ראה
להלן
,
כא
ואי').
ומה
שאמר
בשער
בני
העם
-
לקרא
באזני
העם
הנכנסין
והיוצאין
באותו
השער;
כי
לא
מלכי
יהודה
לבדם
היו
נכנסים
ויוצאים
בו
,
כי
גם
העם
שהיו
שוכנים
סמוך
לאותו
שער
היו
נכנסים
ויוצאים
בו.
ואמר
לו
שיקרא
אחר
כן
בכל
שערי
ירושלם
כדי
להזהיר
העם.
ומה
שאמר
לו
לקרא
בשערים
-
לפי
שהיו
מכניסין
ומוציאין
דרך
השערים
ביום
השבת.
ולא
הזהירם
אלא
בכניסה
והוצאה
דרך
השערים
חוץ
לעיר
,
כי
בתוך
העיר
לא
היו
חייבים
,
כי
ירושלם
-
דלתותיה
ננעלות
בלילה
ואין
חייבין
עליה
משום
רשות
הרבים
(ראה
עירובין
ו
,
ב);
לפיכך
אמר
"והבאתם
בשערי
ירושלם"
(להלן
,
כא);
"לבלתי
הביא
משא
בשערי
העיר"
(להלן
,
כד);
ואמר
"ולבלתי
שאת
משא
ובא
בשערי
ירושלם"
(להלן
,
כז).
ומה
שאמר
"ולא
תוציאו
משא
מבתיכם
ביום
השבת"
(להלן
,
כב)
-
רוצה
לומר:
להוציא
חוץ
לעיר.
ומה
שזכר
ההבאה
יותר
מן
ההוצאה
-
לפי
שירושלם
היה
כרך
גדול
,
ובכרך
המביאים
משא
הם
יותר
מן
המוציאים
,
כי
מביאים
בני
העיירות
והכפרים
לעיר
תבואה
ופירות
וכל
ממכר
(ע"פ
נחמ'
יג
,
כ).
וכן
כתוב
בספר
עזרא
,
כשהוכיחם
נחמיה
על
יום
השבת
,
אמר:
"ומביאים
ירושלם
ביום
השבת"
(שם
,
טו)
,
ואמר:
"ויסגרו
הדלתות
ואומרה
אשר
לא
יפתחום
עד
אחר
השבת
ומנערי
העמדתי
על
השערים
לא
יבוא
משא
ביום
השבת"
(שם
,
יט)
-
הנה
לא
הזהירם
אלא
מחוץ
לעיר
,
לא
בתוך
העיר
,
כי
לא
היו
חייבין
בהכנסה
ובהוצאה
מבתיהם
בתוך
ירושלם
,
לפי
שהיו
דלתותיה
ננעלות
בלילה
ואין
חייבין
עליה
משום
רשות
הרבים.