תנ"ך - ירמיהו פרק יז פסוק יט - כה־אמר ה' אלי הלך ועמדת בשער בני־עם העם אשר יבאו בו מלכי יהודה ואשר יצאו בו ובכל שערי ירושלם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כֹּה־אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י הָלֹ֤ךְ וְעָֽמַדְתָּ֙ בְּשַׁ֣עַר בְּנֵֽי־ָעָ֔ם הָעָ֔ם אֲשֶׁ֨ר יָבֹ֤אוּ בוֹ֙ מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַאֲשֶׁ֖ר יֵ֣צְאוּ ב֑וֹ וּבְכֹ֖ל שַׁעֲרֵ֥י יְרוּשָׁלִָֽם: (ירמיהו פרק יז פסוק יט)

טקסט וניקוד:

כֹּה־אָמַר יְהוָה אֵלַי הָלֹךְ וְעָמַדְתָּ בְּשַׁעַר בְּנֵי־ָעָם הָעָם אֲשֶׁר יָבֹאוּ בוֹ מַלְכֵי יְהוּדָה וַאֲשֶׁר יֵצְאוּ בוֹ וּבְכֹל שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם: (ירמיהו פרק יז פסוק יט)

טקסט בלבד:

כה־אמר ה' אלי הלך ועמדת בשער בני־עם העם אשר יבאו בו מלכי יהודה ואשר יצאו בו ובכל שערי ירושלם: (ירמיהו פרק יז פסוק יט)

תיקון קוראים:

כה־אמר יהוה אלי הלך ועמדת בשער בני־עם העם אשר יבאו בו מלכי יהודה ואשר יצאו בו ובכל שערי ירושלם: (ירמיהו פרק יז פסוק יט)
כִּדְנָן אֲמַר יְיָ לִי אִיזֵיל וּתקוּם בִּתרַע בְּנֵי עַמָא דְּיֵיעֲלוּן בֵּיהּ מַלכַיָא דְבֵית יְהוּדָה וּדיִפְּקוּן בֵּיהּ וּבכָל תַּרעֵי יְרוּשׁלֶם :

כה - אמר יי' אלי - ג': יר' יג , א; יז , יט; כז , ב. העם (קרי; עם כתיב) - י"ג חסר ה"א בראש התיבה וקרי: ראה יר' י , יג. יצאו - י"ד: *בר' טו , יד; במ' כז , כא; *דב' כח , ז; יהו' ח , ה; שו' כא , כא; מ"ב ז , יב; כ , יח; יש' לט , ז; יר' יז , יט; יח' כא , כד; ל , ט; מב , יד; זכ' יד , ח; דה"ב כא , טו.

ָעם - [ה]עם [ק]רי; יצאו - י"ד.

כה אמר יי'. עם כתוב , וקרי העם; ואחד הוא , אלא שבכתוב חסר ה"א הידיעה. אשר יבאו בו - תחלה קְרא בשער שנכנסין ויוצאין מלכי יהודה , כי להם ראוי להוכיח העם לשמור את יום השבת (ראה להלן , כא ואי'). ומה שאמר בשער בני העם - לקרא באזני העם הנכנסין והיוצאין באותו השער; כי לא מלכי יהודה לבדם היו נכנסים ויוצאים בו , כי גם העם שהיו שוכנים סמוך לאותו שער היו נכנסים ויוצאים בו. ואמר לו שיקרא אחר כן בכל שערי ירושלם כדי להזהיר העם. ומה שאמר לו לקרא בשערים - לפי שהיו מכניסין ומוציאין דרך השערים ביום השבת. ולא הזהירם אלא בכניסה והוצאה דרך השערים חוץ לעיר , כי בתוך העיר לא היו חייבים , כי ירושלם - דלתותיה ננעלות בלילה ואין חייבין עליה משום רשות הרבים (ראה עירובין ו , ב); לפיכך אמר "והבאתם בשערי ירושלם" (להלן , כא); "לבלתי הביא משא בשערי העיר" (להלן , כד); ואמר "ולבלתי שאת משא ובא בשערי ירושלם" (להלן , כז). ומה שאמר "ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת" (להלן , כב) - רוצה לומר: להוציא חוץ לעיר. ומה שזכר ההבאה יותר מן ההוצאה - לפי שירושלם היה כרך גדול , ובכרך המביאים משא הם יותר מן המוציאים , כי מביאים בני העיירות והכפרים לעיר תבואה ופירות וכל ממכר (ע"פ נחמ' יג , כ). וכן כתוב בספר עזרא , כשהוכיחם נחמיה על יום השבת , אמר: "ומביאים ירושלם ביום השבת" (שם , טו) , ואמר: "ויסגרו הדלתות ואומרה אשר לא יפתחום עד אחר השבת ומנערי העמדתי על השערים לא יבוא משא ביום השבת" (שם , יט) - הנה לא הזהירם אלא מחוץ לעיר , לא בתוך העיר , כי לא היו חייבין בהכנסה ובהוצאה מבתיהם בתוך ירושלם , לפי שהיו דלתותיה ננעלות בלילה ואין חייבין עליה משום רשות הרבים.