תנ"ך - כזכר
בניהם
מזבחותם
ואשריהם
על־עץ
רענן
על
גבעות
הגבהות:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּזְכֹּ֤ר
בְּנֵיהֶם֙
מִזְבְּחוֹתָ֔ם
וַאֲשֵׁרֵיהֶ֖ם
עַל־עֵ֣ץ
רַעֲנָ֑ן
עַ֖ל
גְּבָע֥וֹת
הַגְּבֹהֽוֹת:
(ירמיהו פרק יז פסוק ב)
כִּזְכֹּר
בְּנֵיהֶם
מִזְבְּחוֹתָם
וַאֲשֵׁרֵיהֶם
עַל־עֵץ
רַעֲנָן
עַל
גְּבָעוֹת
הַגְּבֹהוֹת:
(ירמיהו פרק יז פסוק ב)
כזכר
בניהם
מזבחותם
ואשריהם
על־עץ
רענן
על
גבעות
הגבהות:
(ירמיהו פרק יז פסוק ב)
כזכר
בניהם
מזבחותם
ואשריהם
על־עץ
רענן
על
גבעות
הגבהות:
(ירמיהו פרק יז פסוק ב)
כְּאִדְּכָרָא
בְנֵיהוֹן
אֵיגוֹרֵיהוֹן
וַאֲשֵׁירֵיהוֹן
תְּחוֹת
כָּל
אִילָן
עַבּוֹף
עַל
רָמָתָא
מְנַטְלָתָא
:
בעט
ברזל
-
משל
הוא
,
כלומר:
חקוקה
בשיקוע
ואין
נוחה
לימחק.
חרושה
-
חקוקה
,
כזה
שהוא
חורש
בעומק.
על
לוח
לבם
-
שאינן
שוכחין
עבודה
זרה
שלהם.
כזכור
בניהם
מזבחותם
-
כזכירת
בניהם
כן
היתה
להם
זכירת
מזבחותם;
כאדם
שיש
לו
גיעגועין
על
בנו
(ראה
סנה'
סג
,
ב).
ומדרש
אגדה
(ע"פ
דרשה
שאינה
לפנינו):
בעט
ברזל
בצפורן
שמיר
-
על
ידי
ירמיה
,
שנקרא
"עמוד
ברזל"
(יר'
א
,
יח)
,
ועל
ידי
יחזקאל
,
שנאמר
לו:
"כשמיר
חזק
מצור
נתתי
מצחך"
(ג
,
ט).
ואשירהם
(בנוסחנו:
ואשריהם)
-
אשר
על
עץ
רענן.
[
על
עץ
-
כמו
'אצל';
וכן
תרגם
יונתן:
"תחות
כל
אילן
עבוף".]
כזכור
בניהם
מזבחותם
-
פתרון:
כאדם
שכל
שעה
שזוכר
את
בנו
מחבבו
,
כן
הם
מחבבים
לקטר
על
מזבחותם
שבנו
לעבודה
זרה.
וכן
פירשו
רבותינו
(ראה
רש"י):
כאדם
שיש
לו
גיעגועין
על
בנו;
זהו
מדרש
חכמינו
(ראה
סנה'
סג
,
ב).
ופשוטו
של
מקרא:
כשזוכרין
בניהם
מזבחותם
שעשו
לעבודה
זרה
,
מיד
הולכים
ומקטרים
עליהם
לעבודה
זרה.
כזכר
-
אמר:
זכירת
מזבחותם
ואשיריהם
והספור
עליהם
,
הוא
ערב
כזכור
בניהם
,
שהם
חביבים
עליהם
,
וזוכרים
אותם
תמיד
לאהבתם
אותם.
ויש
מפרשים
כזכור
-
עניין
הקטרה
,
כמו
"אזכרתה
ליי'"
(וי'
ו
,
ח);
כלומר
,
שהיו
מעבירים
בניהם
באש.
והראשון
נכון.
ויונתן
תרגם:
"כאדכרא
בניהון
אגוריהון".
על
עץ
רענן
-
טעמו
דבק
עם
מזבחותם
,
לא
עם
אשיריהם
,
כי
עץ
רענן
היא
האשירה.
ופירוש
על
-
סמוך
,
כמו
"ועליו
מטה
מנשה"
(במ'
ב
,
כ);
"וזבחת
עליו
את
עולותיך
ואת
שלמיך"
(שמ'
כ
,
כא);
והדומים
להם.
כי
האשרה
היא
שהיו
נוטעין
עץ
לעבדו
,
או
שהיו
מניחין
הצורה
שהיו
עובדין
תחת
האילן
,
ועליו
נאמר
בכל
מקום
"תחת
כל
עץ
רענן"
(יר'
ג
,
ו
ועוד).
והיו
בונים
מזבחות
סמוך
לאותו
אילן
,
שהיו
מקריבין
עליו
קרבנות
לעבודה
זרה
הנעבדת
תחת
האילן
,
או
לאילן
עצמו.
וכן
היו
בונים
מזבחותם
על
ההרים
הרמים
ועל
הגבעות
הגבוהות
שהיו
עובדים
שם
אלהיהם
,
כמו
שכתוב
(ראה
דב'
יב
,
ב).
על
גבעות
-
חסר
וי"ו
השמוש;
כמו
"שמש
ירח"
(חב'
ג
,
יא);
"ראובן
שמעון"
(שמ'
א
,
ב);
והדומים
להם.
ואני
תמיה
מהתרגום
,
שתרגם
על
עץ
רענן:
"תחות
כל
אילן
עבוף"
-
איך
תרגם
מלה
בהפכה?!
כי
על
ו'תחת'
-
שני
הפכים.
כזכור
-
רובי
המפרשים
פרשו
כן
(ראה
רש"י
,
ר'
יוסף
קרא;
רד"ק
ור'
ישעיה
מטראני):
כזכור
בניהם
באהבה
ובחבה
,
כן
יזכרו
מזבחותם
-
לעבוד
עליהם
ולעשות
כל
אלה
התועבות
שמגיד
הכתוב.
ויש
מפרש
(ראה
השרשים:
'זכר';
רד"ק)
כזכור
-
מן
"אזכרתה"
(וי'
ב
,
ב)
,
והטעם:
שישרפו
בניהם
על
מזבחותם
לאלהיהם.
כזכר
בניהם
מזבחותם
-
כמו
שמתענג
אדם
כשזוכר
בנו
ולבו
שמח
,
כך
הם
שמחים
בזכירת
מזבחותם
,
ותאיבים
לעשות
שם
זבחי
עבודה
זרה.