תנ"ך - הררי בשדה חילך כל־אוצרותיך לבז אתן במתיך בחטאת בכל־גבוליך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הֲרָרִי֙ בַּשָּׂדֶ֔ה חֵילְךָ֥ כָל־אוֹצְרוֹתֶ֖יךָ לָבַ֣ז אֶתֵּ֑ן בָּמֹתֶ֕יךָ בְּחַטָּ֖את בְּכָל־גְּבוּלֶֽיךָ: (ירמיהו פרק יז פסוק ג)

טקסט וניקוד:

הֲרָרִי בַּשָּׂדֶה חֵילְךָ כָל־אוֹצְרוֹתֶיךָ לָבַז אֶתֵּן בָּמֹתֶיךָ בְּחַטָּאת בְּכָל־גְּבוּלֶיךָ: (ירמיהו פרק יז פסוק ג)

טקסט בלבד:

הררי בשדה חילך כל־אוצרותיך לבז אתן במתיך בחטאת בכל־גבוליך: (ירמיהו פרק יז פסוק ג)

תיקון קוראים:

הררי בשדה חילך כל־אוצרותיך לבז אתן במתיך בחטאת בכל־גבוליך: (ירמיהו פרק יז פסוק ג)
עַל דִּפלַחתּוּן עַל טוּרַיָא בְּחַקלָא נִכסֵיכוֹן כָּל בֵּית גִּנזֵיכוֹן לְבִזָא אֶמסַר בְּחוֹבִין דַּהֲוֵיתוֹן פָּלְחִין לְטָעֲוָתָא בְּכָל תְּחוּמְכוֹן :

במתיך - ג' , ב' מלא וחד חסר: ש"ב א , יט , כה; יר' יז , ג. גבוליך - ב' (ו)מלא: יר' טו , יג; יז , ג.

במותיך ג' ב' מל' וחד חס' על במותיך חלל וחבירו במתיך בחטאת.

הררי - ל'; במתיך - ג'; גבוליך - ב' מל'.

הררי בשדה - ירושלם היושבת בהר המישור (ראה יר' כא , יג) , כל סביב העיר מישור , שדה. ולשון הררי - כמו "ערבי" (יש' יג , כ) , על שם שיושבים בערבה; 'מונטניירש' [בלעז] , יושב ההר. [ חילך - כמו ממונך (ראה דב' ח , יז).] במותיך בחטאת - במותיך עשויות בחטא לשם עבודה זרה בכל גבוליך.

הררי בשדה - תרגומו: "על דפלחתון על טורייא בחקלא". ורבי מנחם בירבי חלבו פתר: ההרים שאתם עובדים עליהם לזרים יהו שפלים כשדה; ודומה לו "ציון שדה תחרש" (יר' כו , יח).

הררי בשדה - לפי שהיו עובדים על ההרים (ראה לעיל , ב) קרא ישראל 'הררי' , דרך קריאה: אתה , הררי! ומלת בשדה - אע"פ שהטעם עומד בה , פירושה שהיא דבקה עם חילך; אמר: אתה , הררי , בשדה חילך וכל אוצרותיך לבז אתן; כלומר , שיוציאו השוללים הביזה בשדה לחלוק שם השלל. חילך - ממונך. כל אוצרותיך - חסר וי"ו השמוש , כמו "שמש ירח" (חב' ג , יא); "ראובן שמעון" (שמ' א , ב); והדומים להם. במותיך בחטאת - כמו הפוך , כאלו אמר: בחטאת במותיך , שהם בכל גבולך; כלומר: למה יהיה חילך וכל אוצרותיך לבז? - בעבור חטאת במותיך. וכמהו רבים , תיבות שהם הפוכות בטעמם; כמו "מקום שם קבר" (יח' לט , יא) , שטעמו 'מקום קבר שם'; "ומספד אל יודעי נהי" (עמ' ה , טז) - כמו 'ויודעי נהי אל מספד'; והדומים להם רבים. וכן תרגם יונתן הפוך: "בחובין דהויתון פלחין לטעוותא בכל תחומיכון".

הררי - שם היחס , כמו 'עברי' , 'מצרי'; ואמרוֹ הררי בשדה - הוא קריאה לאותו העם המקולקל , שהיו שוקדים בהרים לבתי עבודה זרה.

הררי - היו"ד - יו"ד היחש , כיו"ד "מצרי" (שמ' ב , יט) , "עברי" (שמ' כא , ב); שמיחש האדם אל ההר , בעבור שיעבוד שם לעבודה זרה , כמו שמגיד הכתוב למעלה "על גבעות הגבוהות" (פס' ב). ומלת 'הררי' היא (לנוכח ישראל:) אתה , הררי , העולה בהרים לקטר לעבודה זרה - בעבור זה שאתה עושה למעלה בהרים , בשדה למטה חילך וכל (בנוסחנו: כל) אוצרותיך לבז אתן. והטעם: אתה עושה לי רעות למעלה בהר , ואני עושה לך רעה ונקמה למטה , שיחלקו האויבים שללך. ואחרית הפסוק הפוך , וכן הוא: גם בחטאת במותיך שהיו בכל גבוליך; כמו שנאמר במקום אחר בספר הזה "כי מספר עריך היו אלהיך יהודה" (ב , כח).

הררי בשדה - על יושבי ירושלם הוא אומר: אתה , שאתה הררי , שאתה דר בירושלם היושבת על ההרים , אתה עתיד לירד בשדה ולילך בגולה. במותיך - שהן בנויות בחטאת בכל גבולך (בנוסחנו: גבוליך) - שעל כל במותם היו מעמידים עבודה זרה.
ריכוז קישורים