תנ"ך - ושמטתה ובך מנחלתך אשר נתתי לך והעבדתיך את־איביך בארץ אשר לא־ידעת כי־אש קדחתם באפי עד־עולם תוקד: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְשָׁמַטְתָּ֗ה וּבְךָ֙ מִנַּחֲלָֽתְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וְהַעֲבַדְתִּ֙יךָ֙ אֶת־אֹ֣יְבֶ֔יךָ בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדָ֑עְתָּ כִּֽי־אֵ֛שׁ קְדַחְתֶּ֥ם בְּאַפִּ֖י עַד־עוֹלָ֥ם תּוּקָֽד: ס (ירמיהו פרק יז פסוק ד)

טקסט וניקוד:

וְשָׁמַטְתָּה וּבְךָ מִנַּחֲלָתְךָ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ וְהַעֲבַדְתִּיךָ אֶת־אֹיְבֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא־יָדָעְתָּ כִּי־אֵשׁ קְדַחְתֶּם בְּאַפִּי עַד־עוֹלָם תּוּקָד: ס (ירמיהו פרק יז פסוק ד)

טקסט בלבד:

ושמטתה ובך מנחלתך אשר נתתי לך והעבדתיך את־איביך בארץ אשר לא־ידעת כי־אש קדחתם באפי עד־עולם תוקד: ס (ירמיהו פרק יז פסוק ד)

תיקון קוראים:

ושמטתה ובך מנחלתך אשר נתתי לך והעבדתיך את־איביך בארץ אשר לא־ידעת כי־אש קדחתם באפי עד־עולם תוקד: ס (ירמיהו פרק יז פסוק ד)
וְאַיתִי סָנְאָה עַל אֲרַעכוֹן וּתהֵי צָדיָא כִשׁמִטְתָא וּבכֵין אַעֲבֵיד פּוֹרעָנוּת דִּינִין עַד דְּאַגלֵי יָתְכוֹן מֵאַחסָנַתכוֹן דִּיהַבִית לְכוֹן וְתִשׁתַּעבְּדוּן לְבַעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן בְּאַרעָא דְּלָא יְדַעתּוּן אֲרֵי קִדוּם תַּקִיף כְּאִישָׁא נְפַק מִן קֳדָמַי בִּרגַז עַד עָלְמָא יְחוּל :

ושמטתה - ל'; מנחלתך - ל'; והעבדתיך - ל'.

ושמטתה - על כרחך תשמט את ארצך את אשר לא שבתה בשבתותיכם (ראה וי' כו , לה) , שאמרתי לכם "ושבתה הארץ" (וי' כה , ב). ובך אנקם מחמת נחלתך אשר נתתי לך , שלא עשית רצוני להשמיטה. דבר אחר: ובך מנחלתך - ובך אנקם מנחלתך , שאַגְלה אותך ממנה. קדחתם באפי - יקדתם בנחיריי.

ושמטתה - בעון שלא שמרתם שמיטת הארץ בעוד שהייתם יושבים בארצכם , תהיו משמיטין כשתהיו גולים לחוצה לארץ (ראה וי' כו , לד - לה) , ששם בין האומות לא יהיה לכם שדה וכרם לחרוש ולזרוע; ובך אביא צרות עד שאגרש אותך מנחלתך אשר נתתי לך. וכך תרגם יונתן: "ואייתי סנאה על ארעכון ותהי צדייא בשמיטתא ובכון אעביד פורענות דינן עד דאגלי יתכון מעל ארעכון דיהבית לכון".

ושמטת (בנוסחנו: ושמטתה) ובך - פירושו: ושמטת , והשמִטה תהיה בך , שתִשָמֵט מנחלתך , לפי שלא שמטת אותה בהיותך בה (ראה וי' כו לד - לה). ויונתן תרגם: "ואייתי סנאה על ארעכון ותהי צדיא בשמיטתא ובכין אעביד פורענות דינין" וגו'. והעבדתיך - בדל"ת , ולמעלה בפרשת 'אוי לי אמי' (יר' טו , י ואי') "והעברתי" ברי"ש (שם , יד). קדחתם - הבערתם; ולמעלה "קדחה" (שם). עד עולם - ולמעלה "עליכם" (שם).

ושמטתה - הטעם: ואז , כאשר תגיע אליך זאת הרעה , תעשה שמטה בעל כרחך מארצך , מה שלא היית רוצה לעשות עד עתה. וטעם ובך - וגם בך תשמוט הארץ , שתקיאך ותוציאך מנחלתך אשר נתתי לך , ושמטתיך שפשעת בה; רוצה הטעם לאמר: אתה תשמוט אותה והיא תשמוט אותך. ורבינו שלמה ז"ל אמר: ובך אנקם , מפני נחלתך אשר נתתי לך ולא עשית רצוני ממנה , להשמיטה. גם הוסיף לאמר: ובך אנקם מנחלתך - שאַגלה אותך ממנה. קדחתם באפי - פירושו: הבערתם והדלקתם; והוא משל על העון , שהיה סבת גלותם.

ושמטת (בנוסחנו: ושמטתה) ובך... - מקרא מסורס הוא: ושמטת מנחלתך אשר נתתי לך - שתשמטנה לזרים , ובך - וגם תשמיט בגופך , שלא תמשול על גופך שתהיה רשאי לעשות עבודתך , אלא והעבדתיך את אויביך.
ריכוז קישורים