תנ"ך - ירמיהו פרק יז פסוק ה - כה׀ אמר ה' ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן־ה' יסור לבו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אָר֤וּר הַגֶּ֙בֶר֙ אֲשֶׁ֣ר יִבְטַ֣ח בָּאָדָ֔ם וְשָׂ֥ם בָּשָׂ֖ר זְרֹע֑וֹ וּמִן־יְהוָ֖ה יָס֥וּר לִבּֽוֹ: (כה׀ אמר ה' ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן ה' יסור לבו )

טקסט וניקוד:

כֹּה׀ אָמַר יְהוָה אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ וּמִן־יְהוָה יָסוּר לִבּוֹ: (כה׀ אמר ה' ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן ה' יסור לבו )

טקסט בלבד:

כה׀ אמר ה' ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן־ה' יסור לבו: (כה׀ אמר ה' ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן ה' יסור לבו )

תיקון קוראים:

כה׀ אמר יהוה ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן־יהוה יסור לבו: (כה׀ אמר ה' ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן ה' יסור לבו )
כִּדנָן אֲמַר יְיָ לִיט גֻּברָא דְּיִתרְחֵיץ בֶּאֱנָשָׁא וִישַׁוֵי בִסרָא רֻחצָנֵיהּ וּמִן מֵימְרָא דַייָ יִעדֵּי לִבֵּיהּ :

כה - י"ח בטעמא (מונח לגרמיה) בסיפרא: ראה יר' ב , ה. ושם - ח': *בר' ל , מא; דב' כב , יד; כז , טו; ש"א ח , יא; יש' כח , כה; יר' יז , ה; זכ' י , ג; תה' נ , כג. ומן - יי' - ב': יר' יז , ה; דה"א יג , ב.

ומן יי' ב' ומן יי' יסור לבו אם עליכם טוב.

כה - י"ח בט' בסיפ'; ושם - ח'; ומן - יי' - ב'.

אשר יבטח באדם - בחרישו וקצירו , לומר: אזרע בשביעית ואוכל. [ זרועו - כמו 'עזרו' , וכן תרגם יונתן: "רוחצניה".] ומן יי' יסור לבו - שהבטיחו: "וצויתי את ברכתי לכם" (וי' כה , כא). כך שמעתי (ראה ר' יוסף קרא).

ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו - כשזורע וחורש בשביעית. ושם בשר זרועו - אילו איברים שחורשין וזורעין לו את שדהו. זרועו - אבטחתו. ומן יי' יסור לבו - שציוהו לשמט בשביעית והבטיחו שכרו בצידו , דכתיב "וציויתי את ברכתי לכם בשנה השישית" (וי' כה , כא). ולפי שהזכיר למעלה עון שמיטה (ראה לעיל , ד) , כתב סמוך לה עונשן.

כה אמר יי' - לפי שהיו ישראל בוטחים במצרים ובאשור אמר זה. ומן יי' יסור לבו - כי אם לא יסור לבו , אינו רע אם יבטח באדם שיעזרהו; ותהיה כוונתו , כי בעזרת האל יוכל האדם לעוזרו , ולא זולתה.

אשר יבטח באדם - כמו שהיו עושים עַמנו , שהיו בוטחים פעם במצרים ופעם באשור , עם היות לבם סר מהשם (ראה יר' ב , יז - יח). ובאור זה הכלל 'אוצר יי'' יבא.

כה. אשר יבטח באדם - לבדו , ולא בשם; על כן הוסיף לאמר: ומן יי' יסור לבו. כי אם יבטח באדם - כל זמן שבטחונו בשם , לא יקללנו הכתוב. וזה שאמר - בעבור שבוטחים זה על זה בכוחם ובעושרם , שימלטו מיד רע; או בעבור שהם בוטחים על עזרת הגוים ומניחים עזר השם.

ארור הגבר אשר יבטח באדם - שהיו בוטחים על מצרים (ראה יש' לא , א - ג).
ריכוז קישורים