תנ"ך - והיה
כערער
בערבה
ולא
יראה
כי־יבוא
טוב
ושכן
חררים
במדבר
ארץ
מלחה
ולא
תשב:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהָיָה֙
כְּעַרְעָ֣ר
בָּעֲרָבָ֔ה
וְלֹ֥א
יִרְאֶ֖ה
כִּֽי־יָ֣בוֹא
ט֑וֹב
וְשָׁכַ֤ן
חֲרֵרִים֙
בַּמִּדְבָּ֔ר
אֶ֥רֶץ
מְלֵחָ֖ה
וְלֹ֥א
תֵשֵֽׁב:
ס
(ירמיהו פרק יז פסוק ו)
וְהָיָה
כְּעַרְעָר
בָּעֲרָבָה
וְלֹא
יִרְאֶה
כִּי־יָבוֹא
טוֹב
וְשָׁכַן
חֲרֵרִים
בַּמִּדְבָּר
אֶרֶץ
מְלֵחָה
וְלֹא
תֵשֵׁב:
ס
(ירמיהו פרק יז פסוק ו)
והיה
כערער
בערבה
ולא
יראה
כי־יבוא
טוב
ושכן
חררים
במדבר
ארץ
מלחה
ולא
תשב:
ס
(ירמיהו פרק יז פסוק ו)
והיה
כערער
בערבה
ולא
יראה
כי־יבוא
טוב
ושכן
חררים
במדבר
ארץ
מלחה
ולא
תשב:
ס
(ירמיהו פרק יז פסוק ו)
וִיהֵי
כְּעַכּוֹבִיתָא
בְמֵישְׁרָא
וְלָא
יִחזֵי
אֲרֵי
יֵיתֵי
טוּבָא
וְיִשׁרֵי
דְלָא
וְלַד
בְּמַדבְּרָא
כַּאֲרַע
סְדוֹם
דְּלָא
אִתיַתַּבַת
:
ולא
יראה
-
ו':
דב'
כג
,
טו;
*יר'
יז
,
ו
,
ח
(קרי);
כט
,
לב;
תה'
פט
,
מט;
איוב
כב
,
יד.
ולא
תשב
-
ד':
דב'
כח
,
ל;
יר'
יז
,
ו;
נ
,
לט;
יח'
כט
,
יא.
ולא
יראה
-
ו';
חררים
-
ל';
ולא
תשב
-
ד'.
כערער
-
כעץ
יחידי;
לשון
"ערירי"
(בר'
טו
,
ב).
[ויש
אומרים:
'דגאשטיה'
בלעז
(הרוס
,
מקולקל).
ומנחם
(מחברת:
'ער')
פירש:
שם
עץ
מעצי
היער
ו'ערער'
שמו;
וכן
פירש
"כערער
(בנוסחנו:
כערוער)
במדבר"
(יר'
מח
,
ו):
עץ
אחד
מעצי
היער.
בערבה
-
לשון
מישור.]
חרירים
-
יובש
,
כמו
"חרה
מני
חורב"
(איוב
ל
,
ל).
[
ארץ
מליחה
-
]
ארץ
שהיא
מלחה
ולא
תהא
מיושבת.
והיה
כערער
בערבה.
ערער
-
יחיד;
כמה
דאמר
"פנה
אל
תפילת
הערער"
(תה'
קב
,
יח).
כלומר:
כאילן
העומד
יחיד
בערבה
,
במדבר
,
וכל
הרוחות
שבעולם
באות
ונושבות
בו
ועוקרות
והופכות
אותו
על
פניו.
ולא
יראה
כי
יבא
(בנוסחנו:
יבוא)
טוב
-
לא
יראה
בשנים
הטובות
שהבטחתי
לשומרי
שמיטות
,
דכתיב
"וזרעתם
את
השנה
השמינית
ואכלתם
מן
התבואה
ישן
עד
השנה
התשיעית
עד
בוא
תבואתה
תאכלו
ישן"
(וי'
כה
,
כב).
חרירים
-
אילנות
של
להבת;
והוא
לשון
שריפה
,
כמו
"וחרה
נחושתה"
(יח'
כד
,
יא).
ארץ
מליחה
לא
תשב
-
שאינה
מיושבת.
וי"ו
זו
של
ולא
תשב
-
כמו
וי"ו
של
"ויהי
לי
לישועה"
(שמ'
טו
,
ב)
,
שפתרונו:
היה
לי
לישועה.
והיה
כערער
בערבה
-
תרגם
יונתן:
"כעכוביתא
במישרא";
ופירש
רבינו
האיי
ז"ל:
'עכבית'
הוא
קוץ
מבחוץ
,
ומבפנים
פרי
נאכל
,
ונקרא
'ערער'.
ולא
יראה
-
על
דרך
הַשְאָלה.
כי
יבוא
טוב
-
הוא
המטר.
ושכן
חררים
-
שהעץ
ההוא
ישכון
במקום
שהוא
חררים
,
וזהו
במדבר
,
במקום
שלא
יפול
שם
מטר
מרוב
החום.
וחררים
-
עניין
שריפה
ודליקה
מרוב
חמימות;
מן
"ועצמי
חרה
מני
חורב"
(איוב
ל
,
ל);
"וחרה
נחשתה"
(יח'
כד
,
יא);
"נחר
מפוח"
(יר'
ו
,
כט).
חררים
-
שֵם
בשקל
"חצרים"
(יש'
מב
,
יא);
וכפל
העניין
במלות
שונות
,
ואמר:
ארץ
מלחה
לא
(בנוסחנו:
ולא)
תשב.
ומלחה
-
תואר
לארץ
,
שלא
תצמיח
ונגזרה
מן
היישוב;
וכן
"ברית
מלח"
(במ'
יח
,
יט)
-
ברית
נגזר;
וכן
"ארץ
פרי
למלחה"
(תה'
קז
,
לד).
ויונתן
תרגם:
"כארע
סדום
דלא
אתייתבת".
והמשיל
האדם
שיסיר
בטחונו
מהאל
בזה
העץ
שאינו
מתלחלח
,
אלא
ביובש
כל
זמן
,
ואע"פ
שאינו
מת;
כן
האדם
הרע
יהיה
ברע
כל
ימיו
ויבחר
מות
מחיים
(ע"פ
יר'
ח
,
ג).
ולא
יראה
וגו'
-
כנוי
לערער
,
שהוא
המשל
,
ואַחַר
בנמשל;
והעֵד
,
אמרוֹ
בהֶפכו
על
העץ
הלח:
"ולא
יראה
כי
יבא
חום"
(להלן
,
ח);
והטעם:
לא
ישיגהו
טוב.
והטוב
לעץ
הוא
הלחות
והקור
מטבע
המים
,
הפך
החום
שהוא
רע
לו;
ובכאן
היו
טוב
ו"חום"
מתנגדים
מצד
המתחיב.
ורבים
כן
לאין
מספר
בספר
משלי
,
ואחד
מהם:
"פעלת
צדיק
לחיים
תבואת
רשע
לחטאת"
(מש'
י
,
טז).
וכן
ושכן
חררים
וגו'
-
נופל
תחלה
לערער
,
ואחר
לנמשל;
וכן
"ובשנת
בצרת
לא
ידאג"
וגו'
(להלן
,
ח)
-
נופל
תחלה
לעץ
הלח
(ראה
שם)
,
ואחר
לנמשל;
וזה
,
כי
שנת
בצרת
הוא
מצד
הפסדים
רבים
יבאו
בצמחים
,
כמו
השדפון
והירקון
וזולת
זה.
ואין
קושיא
מאמרו
על
העץ
"לא
ידאג"
,
כי
זה
נכון
מאד
בלשונות
,
ואין
זה
יותר
זר
מהניחנו
עליהם
ועל
הדומים
להם
שם
ה'מות'
,
כמו
"למה
נמות
לעיניך
גם
אנחנו
גם
אדמתינו"
(בר'
מז
,
יט);
וכתוב
בהפך
"ואתה
מחיה
את
כולם"
(נחמ'
ט
,
ו).
ובכלל
,
כי
דרך
העברי
,
וגם
כן
ראוי
בהגיון
,
לקרא
ולתאר
בכל
תאר
החי
הצמחים
,
כי
הצמח
כולל
לכל
חי.
ולכן
נהגו
הנביאים
כלם
לתאר
האיש
השלם
בעץ
לח
,
והסכל
בעץ
יבש;
ויחזקאל
באר
זה
יותר
(ראה
יח'
כא
,
א
-
ה)
,
והראש
-
משה
(ראה
דב'
כ
,
יט
-
כ).
ובאור
כל
אלה
הענינים
'אוצר
יי''
יבא.
והיה.
כערער
-
כפול
,
על
דרך
"תשגשגי"
(יש'
יז
,
יא).
והוא
תואר
מגזרת
"ערו
ערו"
(תה'
קלז
,
ז)
,
והמתואר
חסר;
והטעם:
כעץ
מושחת
במדבר;
והענין
,
שהוא
יבש
ולא
יוכל
לעשות
פרי.
ואחרים
(ראה
רש"י
ור'
יוסף
קרא)
פרשו
אותו
'יחיד'
מגזרת
"ערירים"
(וי'
כ
,
כ);
אם
כן
יהיה
כפול
הפ"א.
ואמר
מפרש
אחד
(ראה
השרשים:
'עור')
,
כי
מלת
ערער
-
מגזרת
"מעיר"
(יר'
נ
,
ט);
והטעם:
כאיש
ערער
העומד
במדבר
,
שהוא
צועק
תמיד
ומתאוה
לכל
טוב.
וזה
הפירוש
היה
טוב
בעיני
לולי
הפסוק
הבא
,
"והיה
כעץ
שתול"
(להלן
,
ח)
,
שנראה
בעיני
שהוא
מראה
ומורה
על
מלת
'ערער'
שהוא
עץ
,
והוא
הפך
ממנו.
ולא
יראה
-
הטעם:
כי
ירד
הגשם
ומטר
על
הארץ
,
שיועיל
לעצים
האחרים
ואליו
לא
יועיל
,
ולא
יהנה
מהם
שישוב
לח
לעולם.
ושכן
חררים
-
במקום
חררים;
והוא
שם
על
לשון
רבים
מגזרת
"והעצמות
יחרו"
(יח'
כד
,
י)
,
והוא
ענין
יבושת
ושריפה.
מלחה
-
נשחתת
,
מלשון
ארמית
"די
מלח
היכלא
מלחנא"
(עז'
ד
,
יד).
או
כמשמעו
,
מגזרת
"מלח"
(בר'
יט
,
כו).
ולא
תשב
-
הטעם
,
שלא
תתישב
הארץ
ההיא
מאנשים.
ורוב
הפסוק
כפול
על
רוע
מזלו.
והיה
כערער
בערבה
-
תולעת
הנמצאת
באילנות
היער
ותמיד
משמיע
קול;
וזה
יורה
עליו:
"פנה
אל
תפילת
הערער"
(תה'
קב
,
יח);
והוא
מצוי
בארץ
ערבה
[ולא
יראה
כי
יבא
(בנוסחנו:
יבוא)
טוב]
-
ואינו
רואה
טובה
לעולם.
ושכן
חררים
במדבר
-
לשון
"ועצמי
חרה
מני
חרב"
(איוב
ל
,
ל)
,
שתדיר
השמש
מכה
שם.
והיא
ארץ
מליחה
שאין
בה
יישוב.