תנ"ך - היעזב מצור שדי שלג לבנון אם־ינתשו מים זרים קרים נוזלים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הֲיַעֲזֹ֥ב מִצּ֛וּר שָׂדַ֖י שֶׁ֣לֶג לְבָנ֑וֹן אִם־יִנָּֽתְשׁ֗וּ מַ֛יִם זָרִ֥ים קָרִ֖ים נוֹזְלִֽים: (ירמיהו פרק יח פסוק יד)

טקסט וניקוד:

הֲיַעֲזֹב מִצּוּר שָׂדַי שֶׁלֶג לְבָנוֹן אִם־יִנָּתְשׁוּ מַיִם זָרִים קָרִים נוֹזְלִים: (ירמיהו פרק יח פסוק יד)

טקסט בלבד:

היעזב מצור שדי שלג לבנון אם־ינתשו מים זרים קרים נוזלים: (ירמיהו פרק יח פסוק יד)

תיקון קוראים:

היעזב מצור שדי שלג לבנון אם־ינתשו מים זרים קרים נוזלים: (ירמיהו פרק יח פסוק יד)
כְּמָא דְלֵית אִפשָׁר דְּיִפסוּק תְּלַג נָחֵית עַל חַקלֵי לִבנָן כֵּין לָא יִפסְקוּן מִמְטַר נָחֲתִין וּמֵי מַבּוּעַ נָבְעִין :

נוזלים - ב' מלא: יר' יח , יד; תה' עח , טז.

[נו]זלים ב' מל' מים זרים קרים נוזלים ויוצא נוזלים מסלע.

היעזב - ל'; נוזלים - ב' מל'.

היעזב מצור שדי שלג לבנון - היעזב אדם הצריך לשתות מים הנוזלים מצור שבשדות , הבאים משלג הלבנון שהוא נקי?! או אם ינתשו מים זרים - או אם יעזבו מים , הם מים חיים נובעים , שהם זרים עד הנה מכל אדם , והם קרים נוזלים?! זרים - הם 'נובעים' , וזה יוכיח עליו: "אני קרתי ושתיתי מים זרים" (מ"ב יט , כד). [ומנחם (מחברת: 'זר') חברו זרים עם "לא זורו ולא חובשו" (יש' א , ו) - לשון מימי תרופה. ונתן טעם לדבריו ואמר , כי אם בקש לדבר בלשון 'זרם' , היה מכפיל את המ"ם והיה מוסיף יו"ד מ"ם , והיה אומר 'זרומים' , לרבוֹת המים ולהיותם זרמים. שדי - כמו 'שדה'. קרים - 'פרוידאש' בלעז. נוזלים - 'קוראנץ' בלעז.] ועוד יש לפותרו: אם ינתשו להיות מים זרים , נמאסים , המים שהם קרים נוזלים. [ זרים - ללשון ראשון של רש"י הוא לשון 'זרם'; ללשון שני הוא לשון 'זרוּת' , כלומר: מים מאוסים.].

היעזוב מצור שדי שלג לבנון - כלומר: היעזוב אדם המים החיים , היוצאים מן הצור , וישתה מים רעים היוצאים מן שלג לבנון , הנמצאים בשדות? או ינטוש אדם מים קרים נוזלים וישתה מים זרים? בתמיהה.

והמשיל משל ואמר: היעזוב מצור שדי שלג לבנון - היעזוב אדם המים היוצאים מצור שדה?! וזכר שדה , לפי שהם נמצאים אתו בשדהו ומזומנים לו; לא יצטרך ללכת אחריהם לרחוק ולשתות מהם , אבל הם בשדהו ונוזלים מצור , שהם קרים; היעזוב אדם אותם משתותם ביום החום?! באמת לא יעזוב אותם! ואני טוב כמים קרים על נפש עיפה (ע"פ מש' כה , כה) , ואני מזומן וקרוב אליהם בכל קראם אלי (ראה דב' ד , ז) , ואיך עזבוני ושכחוני עמי (ראה להלן , טו)?! והמשיל עוד משל אחר קרוב לזה , כי המים הקרים והטובים , יביאום בני אדם מרחוק דרך צינורות מתחת הארץ עד לעיר או קרוב לעיר מרוב חשיבותם; וקראם 'זרים' - לפי שהם באים ממקום זר ורחוק. ואותם מים , אם ינתשו? באמת לא ינתשו! ואני רחוק מהם לפי מעלתי וקרוב אליהם להטיב להם אם ישמעו אלי , ואיך נטשוני ושכחוני (ראה להלן , טו)?! ינתשו בתי"ו - כמו בטי"ת , שהוא נטישה ועזיבה. כי הטי"ת והתי"ו ממוצא אחד , ויבאו בעניין אחד , כמו 'טעה' ו'תעה'; וכן "ונטשתי אתכם ואת העיר אשר נתתי לכם ולאבותיכם מעל פני" (יר' כג , לט) - כעניין "ונתשתי" (יר' יב , יז) בתי"ו. ויונתן תרגם הפסוק כן: "כמא דלית אפשר דיפסוק תלג נחית על חקלי ליבנן כן לא יפסקון מי מטר נחתין ומי מבוע נבעין".

שדי - כמו שכתבנו לפנים (יר' ד , יז); וטעם מצור עם שדי - כמו שקדם "הררי בשדה" וגו' (יר' יז , ג). והכונה בזה , שהשלג שוקד תמיד בלבנון ובצורים , ולא יעדר ויעזב השלג משם כי אם על דרך המעט מאד. וטעם זרים - מופלגים ממעין חי , וגדולים עד שיש בם זרויות מופלגים ורבים , להפלגתם אין כמותם. וטעם ינתשו למים - נכחדו , נעדרו ונדעכו (ע"פ איוב ו , יז). והטעם: כי אלה המים והנחלים - קרוב לנמנע שיכחדו ויאבדו; כן היה מן הראוי שיהיה מן הנמנע שיכחד שם יי' מפי ישראל ומלכותם. והם בעונותם , לא כן הם.

היעזוב. יו"ד 'שדי' - תחת ה"א , וכבר פרשתיה היטב למעלה בספר (ד , יז). וזה הפסוק מקרא קצר , וכן הפירוש: אומר הנביא בתימה: היעזוב איש לשתות מצור העומד בשדה שלג הנמס והנִגר מן הלבנון , שישוב מים ונעשה מעיָן לפני הצור?! כי אותם המים הם מתוקים מאד! ויעזור זה הפירוש - הפסוק שאמר "מעין גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון" (שה"ש ד , טו). ואם (בנוסחנו: אם) ינתשו - פרושו: ואם יֵעָזבו מים זרים הבאים מרחוק? כי הם משובחים יותר כאשר באים ממקום רחוק , כי ממתיקים הם בהליכתם , והם בריאים יותר. קרים - שיצאו ממעין נובע; והוא מגזרת "אני קרתי ושתיתי מים" (מ"ב יט , כד). ויש מפרש אותם (ראה רד"ק) מן "קור וחום" (בר' ח , כב) , כטעם "מים קרים על נפש עיפה" (מש' כה , כה). נוזלים - שהם נגרים תמיד , כי יותר הם זכים ונקיים. ושני אלה המשלים - על ענין הבורא יתברך; והפסוק הבא אחריו מפרש אותם.

היעזוב מצור שדי שלג לבנון - שלג הלבנון נמס ויורד ומתקבץ על הצוּר , ובמקום שאין צור הם נבלעים בקרקע; ואם יכנס אדם בשדה וימצא אותם המים על הצור , הוא תאב לשתותם , ואין אדם שיעזוב אותם. ואם ינתשו כמו כן מים זרים הקרים - הנובעין , שהם זוחלים; ופתרון אחד להם ל'נתש' ו'נטש'.
ריכוז קישורים