תנ"ך - אמרים
לעץ
אבי
אתה
ולאבן
את
ילדתני
ילדתנו
כי־פנו
אלי
ערף
ולא
פנים
ובעת
רעתם
יאמרו
קומה
והושיענו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֹמְרִ֨ים
לָעֵ֜ץ
אָ֣בִי
אַ֗תָּה
וְלָאֶ֙בֶן֙
אַ֣תְּ
יְלִדְתָּ֔ניּ
יְלִדְתָּ֔נוּ
כִּֽי־פָנ֥וּ
אֵלַ֛י
עֹ֖רֶף
וְלֹ֣א
פָנִ֑ים
וּבְעֵ֤ת
רָעָתָם֙
יֹֽאמְר֔וּ
ק֖וּמָה
וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ:
(ירמיהו פרק ב פסוק כז)
אֹמְרִים
לָעֵץ
אָבִי
אַתָּה
וְלָאֶבֶן
אַתְּ
יְלִדְתָּניּ
יְלִדְתָּנוּ
כִּי־פָנוּ
אֵלַי
עֹרֶף
וְלֹא
פָנִים
וּבְעֵת
רָעָתָם
יֹאמְרוּ
קוּמָה
וְהוֹשִׁיעֵנוּ:
(ירמיהו פרק ב פסוק כז)
אמרים
לעץ
אבי
אתה
ולאבן
את
ילדתני
ילדתנו
כי־פנו
אלי
ערף
ולא
פנים
ובעת
רעתם
יאמרו
קומה
והושיענו:
(ירמיהו פרק ב פסוק כז)
אמרים
לעץ
אבי
אתה
ולאבן
את
ילדתני
ילדתנו
כי־פנו
אלי
ערף
ולא
פנים
ובעת
רעתם
יאמרו
קומה
והושיענו:
(ירמיהו פרק ב פסוק כז)
אָמְרִין
לִצלֵים
אָעָא
אֲבוּנָא
אַתּ
וְלָמָא
דְמִתעֲבֵיד
מִן
אַבנָא
אָמְרִין
לֵיהּ
אַתּ
בְּרֵיתַנָא
אֲרֵי
אַחזַרוּ
בְּפֻלחָנִי
קְדָל
וְלָא
שַׁוִיאוּ
דַחלְתִי
לָקֳבֵיל
אַפֵּיהוֹן
וּבעִדָּן
דְּבִשׁתָּא
אָתיָא
עֲלֵיהוֹן
כָּפְרִין
בְּטָעוּתְהוֹן
מוֹדַן
קֳדָמַי
וְאָמְרִין
רַחֵים
עֲלַנָא
וּפרוֹקנָא
:
לעץ
-
ג'
בקמץ:
יר'
ב
,
כז;
חב'
ב
,
יט;
איוב
יד
,
ז.
אתה
-
כ"ו
מלעל
(בפתח;
כך
נוסח
ההערה
,
אבל
למעשה
יש
כ"ז):
בר'
ג
,
יט;
כב
,
יב;
כט
,
טו;
לב
,
יח;
מט
,
ג;
שמ'
לג
,
ג;
שו'
יב
,
ה;
ש"א
יז
,
לג;
כ
,
ח;
ל
,
יג;
ש"ב
טו
,
ב
,
יט;
מ"א
א
,
מב;
יש'
מא
,
ט;
מד
,
כא;
יר'
ב
,
כז;
יז
,
יז;
הו'
ב
,
כה;
חב'
ב
,
טז;
תה'
ב
,
ז;
כה
,
ז;
מ
,
יח;
ע
,
ו;
עו
,
ח;
עז'
ט
,
טו;
דה"א
כח
,
ג;
דה"ב
יד
,
י.
(ואחד:
ואתה
-
מ"ב
ט
,
כה).
ילדתנַי
(ילדתנו
קרי)
-
כ"ד
כתיב
יו"ד
בסוף
תיבותא
וקרי
ו"ו:
ש"ב
כג
,
ט;
יש'
כה
,
י;
יר'
ב
,
כז;
ו
,
כה
(פעמיים);
יג
,
כ
(פעמיים);
כג
,
יח;
מח
,
כ
(פעמיים);
נ
,
יא
(ארבע
פעמים);
תה'
יז
,
יא;
איוב
ו
,
כט;
לג
,
כא
,
כח
(פעמיים);
עז'
י
,
לה
,
מד;
נחמ'
יב
,
יד;
דה"ב
ט
,
כט;
לד
,
ט.
לעץ
ג'
קמצ'
אמרים
לעץ
הוי
אמר
לעץ
כי
יש
לעץ
תקוה.
לעץ
-
ג';
ילדתני
-
ילדתנו
קרי.
ובעת
רעתם
יאמרו
אלי:
קומה
והושיענו!
[וכן
תרגם
יונתן:
"ובעידן
דבישתא
אתיא
עליהון
כפרין
בטעותהון
ומודן
קדמי
ואמרין
רחם
עלנא
ופרוקנא".]
כבושת
גנב
כי
ימצא...
-
תרגומו:
"כבהתת
גבר
דמתחשב
מהימן
ומישתכח
גנב
כן
בהיתו
בני
ישראל
אינון
מלכיהון
רברבניהון
כהניהון
ונבייהון
דשיקרא".
עכשיו
הם
פונים
אלי
עורף
ולא
פנים
,
ובעת
רעתם
יאמרו
-
עתידין
הן
לפנות
אלי
ולומר:
קומה
והושיענו!
ואני
משיבם:
איה
(בנוסחנו:
ואיה)
אלהיך
אשר
עשית
לך?
יקומו
אם
יושיעוך
בעת
רעתך
,
שהרי
רבים
הם
כמספר
עריך
ויכולין
להושיעך!
וזהו
כי
מספר
עריך
היו
אלהיך
יהודה.
אמרים
לעץ...
ולאבן
-
לצלמי
העץ
והאבן.
אבי
אתה
-
גדולי
ואדוני.
ילידתנו
-
כמו
'יצרתנו';
וכן
"בטרם
הרים
יולדו"
(תה'
צ
,
ב).
כי
פנו
אלי
ערף
-
כל
עבודתם
אינה
אלא
לעבודה
זרה;
אינם
פונים
לעבודתי
כלל
,
ופנותם
אלי
אינו
אלא
בעורף
,
והיא
הכפירה
בי;
וכן
נזכר
הפניה
בעורף:
"הפנה
עורף
מואב
בוש"
(יר'
מח
,
לט).
ובעת
רעתם
-
כשבא
אליהם
,
ורואים
כי
אין
אלהיהם
מושיעים
אותם
,
יאמרו
אלי:
קומה
והושיענו!
כמו
שאמר
צדקיהו:
"דרוש
נא
בעדינו
את
יי'
כי
נבוכדנצר
(בנוסחנו:
נבוכדראצר)
מלך
בבל
נלחם
עלינו"
(יר'
כא
,
ב).
אומרים
לעץ.
עץ
-
האלילים
,
ואבן
-
האלילים.
והנה
בא
האבן
הֵנה
זכר
ונקבה
,
כמו
שבא
בפסוק
אחר:
"והאבן
הזאת
אשר
שמתי
מצבה
יהיה
בית
אלהים"
(בר'
כח
,
כב);
והטעם:
'אַתְ'
,
שבא
לשון
נקבה
―
אע"פ
שנמצא
שפעמים
נמצא
לזכר
,
כמו
"ואת
תדבר
אלינו"
(דב'
ה
,
כד);
"את
כרוב
ממשך
(בנוסחנו:
ממשח)
הסוכך"
(יח'
כח
,
יד);
והוא
זר
בלשון
―
ומלת
'ילדתנו'
שהוא
לשון
זכר
,
וזה
בעבור
שבא
התי"ו
בקמץ
,
ולא
בחרק
כמנהג
הנקבה
כאשר
באה
לנוכח
,
כמו
"ונתתיהו
לפניהם
לריח
ניחוח"
(יח'
טז
,
יט);
"את
נשאתים"
(שם
,
נח).
עורף
ופנים
-
חסרו
בי"ת
השירות;
כמו
"כי
ששת
ימים"
(שמ'
כ
,
יא)
,
שפירושו:
בששת
ימים.
והטעם:
העורף
שלהם
פונה
כנגדי
,
ולא
הפנים.
ולא
אוכל
לאמר
כי
פנו
-
כמו
'הפנו'
,
בעבור
שלא
מצאתיו
מתעבר.
ובעת
רעתם
-
פירוש
"כן
הובישו
בית
ישראל"
הנאמר
בַּפסוק
למעלה
מזה;
והטעם
,
כי
בעת
רעתם
לא
יוכלו
להצילם
אלהיהם
,
והם
צריכים
לבא
אלי
שאושיעם.
ולאבן
את
ילִדתני
(בנוסחנו
הקרי:
ילדתנו)
-
ונתחלפה
הפתח
בחירק.