תנ"ך - ירמיהו פרק כז פסוק ג - ושלחתם אל־מלך אדום ואל־מלך מואב ואל־מלך בני עמון ואל־מלך צר ואל־מלך צידון ביד מלאכים הבאים ירושלם אל־צדקיהו מלך יהודה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְשִׁלַּחְתָּם֩ אֶל־מֶ֨לֶךְ אֱד֜וֹם וְאֶל־מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֗ב וְאֶל־מֶ֙לֶךְ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וְאֶל־מֶ֥לֶךְ צֹ֖ר וְאֶל־מֶ֣לֶךְ צִיד֑וֹן בְּיַ֤ד מַלְאָכִים֙ הַבָּאִ֣ים יְרוּשָׁלִַ֔ם אֶל־צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה: (ירמיהו פרק כז פסוק ג)

טקסט וניקוד:

וְשִׁלַּחְתָּם אֶל־מֶלֶךְ אֱדוֹם וְאֶל־מֶלֶךְ מוֹאָב וְאֶל־מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן וְאֶל־מֶלֶךְ צֹר וְאֶל־מֶלֶךְ צִידוֹן בְּיַד מַלְאָכִים הַבָּאִים יְרוּשָׁלִַם אֶל־צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה: (ירמיהו פרק כז פסוק ג)

טקסט בלבד:

ושלחתם אל־מלך אדום ואל־מלך מואב ואל־מלך בני עמון ואל־מלך צר ואל־מלך צידון ביד מלאכים הבאים ירושלם אל־צדקיהו מלך יהודה: (ירמיהו פרק כז פסוק ג)

תיקון קוראים:

ושלחתם אל־מלך אדום ואל־מלך מואב ואל־מלך בני עמון ואל־מלך צר ואל־מלך צידון ביד מלאכים הבאים ירושלם אל־צדקיהו מלך יהודה: (ירמיהו פרק כז פסוק ג)
וְתִתֵּינִנוּן עַל צַורָך : וּתשַׁלְחִנוּן לְוָת מַלכָּא דֶאֱדוֹם וּלוָת מַלכָּא דְמוֹאָב וּלוָת מַלכָּא דִּבנֵי עַמוֹן וּלוָת מַלכָּא דְצֹר וּלוָת מַלכָּא דְצִידוֹן בְּיַד אִזגַּדַּיָא דְּאָתַן לִירוּשׁלֶם לְוָת צִדקִיָה מֶלֶך שִׁבטָא דְבֵית יְהוּדָה :

ושלחתם - ל'; ביד מלאכים - ל'.

ושלחתם אל מלך אדום - בימי צדקיהו בשנה הרביעית למלכו (ראה יר' כח , א); שעשאו נבוכד נצר שליט על חמשה מלכים. מלך אדום ומלך מואב ומלך בני עמון וגו' - אילו חמשה מלכים נתן נבוכד נצר תחת ידו של צדקיהו (ראה איכ"ר ב , יד). חמש עשרה שנה היו על צוארו (ראה לעיל , א - ב) , משנה אחת ליהויקים עד השנה הרביעית לצדקיהו , ששיברם הימנו חנניה בן עזור (ראה יר' כח , י; איכ"ר ב , יד).

בראשית ממלכת יהויקים... כה אמר יי' אלי עשה לך מוסרות... ושלחתם אל מלך אדום - עד עכשיו לא עמד נבוכד נצר , שעתיד לכבוש את יהויקים ולהגלות את יכניה ולהמליך את צדקיה; הקדוש ברוך הוא , המגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשו (ראה יש' מו , י) , אומר לירמיה מתחילת מלכותו של יהויקים: עשה לך מוסרות ומוטות , וכבוא היום ויגיע הזמן שיעביר נבוכד נצר את יכניה ממלוך , וימליך את צדקיה דודו תחתיו על יהודה ועל מלך אדום ועל מואב ועל מלך בני עמון ועל מלך צידון (ראה איכ"ר ב , יד) , והם שולחים איש איש ממקומו להקביל פני צדקיה אדוניהן בדורון שלהם - קח את המוסרות ואת המוטות אשר עשית ושלחתם אל מלך אדום ואל מלך מואב ואל מלך בני עמון ואל מלך צור ואל מלך צידון ביד המלאכים (בנוסחנו: מלאכים) הבאים ירושלם אל צדקיהו.

עשה לך מוסרות וגו' - מבואר מן הספור , לפי דעתי , שזה היה בהקיץ (ראה פירושו יר' יג , טו); אך ושלחתם - היה בדבור לבד. ובאור זה הכלל 'אוצר יי'' יבא.

ושלחתם - ושלחת אותם המוסרות והמוטות (ראה לעיל , ב) אל אלה המלכים. אל צדקיהו מלך יהודה - אמר רבי אברהם בן עזרא (פירוש א' דנ' א , א) , כי צדקיהו מלך שלש שנים בימי אביו טרם שימלוך יהואחז אחיו , שבחרוהו העם למלך אחר מותו (ראה מ"ב כג , ל); והוא לא מלך , רק שלשה חדשים , כי פרעה נכה הגלה אותו לארצו כאשר מפורש באחרית מלכים , וימלוך אליקים תחתיו ויסב שמו 'יהויקים' (ראה שם , לא - לד). ועתה , בראשית ממלכת יהויקים (ראה לעיל , א) , לא נודע עדין כי יהויקים יהיה מלך תחת אביו , כי חשבו אלה המלכים שצדקיהו יהיה מלך כאשר המליכוֹ אביו בחייו , ועל כן היו המלכים שולחים שלוחים לצדקיהו ממה שהם צריכים אליו , ולא אל יהויקים. והביא ראיה על זה הדבר - הפסוק הזה , ופסוקים אחרים , והם: "הבכור יהואחז (לפנינו: יוחנן) והשני יהויקים והשלישי צדקיהו" (ראה דה"א ג , טו); וזה הפסוק ראיה למלכים , איך נולדו זה אחר זה , לדעת שְנוֹתָם. ומצאנו , כי יהויקים היה במות אביו בן עשרים וחמש (ראה מ"ב כג , לו) , וצדקיהו שנולד אחריו בן עשרים וארבע (ראה ראב"ע פירוש א' דנ' א , א); ומצאנו באחרית מלכים "בן עשרים ואחת שנה צדקיהו במולכו" (מ"ב כד , יח) , וזה היה , שנקרא 'מלך' שלש שנים בחיי אביו , וכאשר מת היה בן עשרים וארבע; וכאשר המליכו נבוכדנצר אחר גלות יהויקים אחיו היה בן חמש ושלשים שנה , ואיך יתכן לאמר עליו שהוא "בן עשרים ואחת"? רק הפירוש נכון כאשר נאמר. ועתה אוסיף לפרש לך אני מתבונת אלה הדברים שהתבוננתי , ואומר , כי הכתוב רצה להודיענו השנים שהיו לו בעת שהמליכו אביו בחייו , מה שלא נוכל לדעת , ועל כן לא הודיענו כמה שנים היו לו בעת (שהמליכוהו) אחר גלות יהויקים , כי בכור הוא. ולא הזכיר הכתוב השלש שנים שמלך בחיי אביו , בעבור שנפסק מלכותו שהמליכו אביו; רק הזכיר השנים שמלך רצופים על ידי נבוכדנצר ולא יותר.

ושלחתם אל מלך אדום ולכל אלה המלכים הבאים אל ירושלם אל צדקיהו - שהמליכוֹ נבוכדנצר עליהם. ויש לומר , שהיו באים להתייעץ עמו שימרדו בו , ומפני זה ציוהו השם שישלח להם המוסרות ומוטות (ראה לעיל , ב) - שלא ימרדו בו.