תנ"ך - והיה
הגוי
והממלכה
אשר
לא־יעבדו
אתו
את־נבוכדנאצר
מלך־בבל
ואת
אשר
לא־יתן
את־צוארו
בעל
מלך
בבל
בחרב
וברעב
ובדבר
אפקד
על־הגוי
ההוא
נאם־ה'
עד־תמי
אתם
בידו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהָיָ֨ה
הַגּ֜וֹי
וְהַמַּמְלָכָ֗ה
אֲשֶׁ֨ר
לֹֽא־יַעַבְד֤וּ
אֹתוֹ֙
אֶת־נְבוּכַדְנֶאצַּ֣ר
מֶלֶךְ־בָּבֶ֔ל
וְאֵ֨ת
אֲשֶׁ֤ר
לֹֽא־יִתֵּן֙
אֶת־צַוָּאר֔וֹ
בְּעֹ֖ל
מֶ֣לֶךְ
בָּבֶ֑ל
בַּחֶרֶב֩
וּבָרָעָ֨ב
וּבַדֶּ֜בֶר
אֶפְקֹ֨ד
עַל־הַגּ֤וֹי
הַהוּא֙
נְאֻם־יְהוָ֔ה
עַד־תֻּמִּ֥י
אֹתָ֖ם
בְּיָדֽוֹ:
(ירמיהו פרק כז פסוק ח)
וְהָיָה
הַגּוֹי
וְהַמַּמְלָכָה
אֲשֶׁר
לֹא־יַעַבְדוּ
אֹתוֹ
אֶת־נְבוּכַדְנֶאצַּר
מֶלֶךְ־בָּבֶל
וְאֵת
אֲשֶׁר
לֹא־יִתֵּן
אֶת־צַוָּארוֹ
בְּעֹל
מֶלֶךְ
בָּבֶל
בַּחֶרֶב
וּבָרָעָב
וּבַדֶּבֶר
אֶפְקֹד
עַל־הַגּוֹי
הַהוּא
נְאֻם־יְהוָה
עַד־תֻּמִּי
אֹתָם
בְּיָדוֹ:
(ירמיהו פרק כז פסוק ח)
והיה
הגוי
והממלכה
אשר
לא־יעבדו
אתו
את־נבוכדנאצר
מלך־בבל
ואת
אשר
לא־יתן
את־צוארו
בעל
מלך
בבל
בחרב
וברעב
ובדבר
אפקד
על־הגוי
ההוא
נאם־ה'
עד־תמי
אתם
בידו:
(ירמיהו פרק כז פסוק ח)
והיה
הגוי
והממלכה
אשר
לא־יעבדו
אתו
את־נבוכדנאצר
מלך־בבל
ואת
אשר
לא־יתן
את־צוארו
בעל
מלך
בבל
בחרב
וברעב
ובדבר
אפקד
על־הגוי
ההוא
נאם־יהוה
עד־תמי
אתם
בידו:
(ירמיהו פרק כז פסוק ח)
וִיהֵי
עַם
וּמַלכוּ
דְּלָא
יִפלְחוּן
יָתֵיהּ
יָת
נְבוּכַדנֶצַר
מַלכָּא
דְבָבֶל
וְיָת
דְּלָא
יִתֵּן
יָת
צַורֵיהּ
בְּנִיר
מַלכָּא
דְבָבֶל
בְּחַרבָּא
וּבכַפנָא
וּבמוֹתָא
אַסעַר
עַל
עַמָא
הַהוּא
אֲמַר
יְיָ
עַד
דְּאֶמסַר
יָתְהוֹן
בִּידֵיהּ
:
צוארו
-
ה'
(בלישנא):
בר'
מא
,
מב;
יר'
כז
,
ח
,
יא;
איוב
לט
,
יט;
מא
,
יד.
בחרב
וברעב
ובדבר
-
ה':
ראה
יר'
יד
,
יב.
על
-
הגוי
-
ו'
זוגין
מן
ג'
,
חד
'אל'
וחד
'על'
וחד
'ועל'
מיחדין:
ראה
יר'
כב
,
יח.
אתם
-
י"ו
חסר
בסיפרא:
ראה
יר'
ה
,
ג.
צוארו
-
ה';
על
-
הגוי
-
ל';
אתם
-
י"ו
חס'
בסיפ'.
אותו
את
נבוכדנצר
(בנוסחנו:
נבוכדנאצר)
-
בא
הידיעה
אחר
הכנוי
,
שלא
כמנהג
ברוב;
אלא
שפעמים
בא
כן
,
כמו
"ותראהו
את
הילד"
(שמ'
ב
,
ו);
"יביאה
את
תרומת
יי'"
(שמ'
לה
,
ה);
והדומים
להם
,
שכתבנו
ב'ספר
מכלל'
(כה
,
א).
עד
תומי
אותם
בידו
-
בא
'יוצא'
,
ואע"פ
שבניינו
'עומד';
כי
המקור
בדמות
השם.
והיה.
תמי
-
מקור
מפעל
'קל'
מפעלי
הכפל;
והיו"ד
סימן
הפּוֹעֵל
,
כי
הוא
מתעבר
אל
הפעול
,
למלת
'אותם'.