תנ"ך - ויהי׀
בשנה
ההיא
בראשית
ממלכת
צדקיה
מלך־יהודה
בשנת
בשנה
הרבעית
בחדש
החמישי
אמר
אלי
חנניה
בן־עזור
הנביא
אשר
מגבעון
בבית
ה'
לעיני
הכהנים
וכל־העם
לאמר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיְהִ֣י׀
בַּשָּׁנָ֣ה
הַהִ֗יא
בְּרֵאשִׁית֙
מַמְלֶ֙כֶת֙
צִדְקִיָּ֣ה
מֶלֶךְ־יְהוּדָ֔ה
בַּשָּׁנָת֙
בַּשָּׁנָה֙
הָרְבִעִ֔ית
בַּחֹ֖דֶשׁ
הַחֲמִישִׁ֑י
אָמַ֣ר
אֵלַ֡י
חֲנַנְיָה֩
בֶן־עַזּ֨וּר
הַנָּבִ֜יא
אֲשֶׁ֤ר
מִגִּבְעוֹן֙
בְּבֵ֣ית
יְהוָ֔ה
לְעֵינֵ֧י
הַכֹּהֲנִ֛ים
וְכָל־הָעָ֖ם
לֵאמֹֽר:
(ירמיהו פרק כח פסוק א)
וַיְהִי׀
בַּשָּׁנָה
הַהִיא
בְּרֵאשִׁית
מַמְלֶכֶת
צִדְקִיָּה
מֶלֶךְ־יְהוּדָה
בַּשָּׁנָת
בַּשָּׁנָה
הָרְבִעִית
בַּחֹדֶשׁ
הַחֲמִישִׁי
אָמַר
אֵלַי
חֲנַנְיָה
בֶן־עַזּוּר
הַנָּבִיא
אֲשֶׁר
מִגִּבְעוֹן
בְּבֵית
יְהוָה
לְעֵינֵי
הַכֹּהֲנִים
וְכָל־הָעָם
לֵאמֹר:
(ירמיהו פרק כח פסוק א)
ויהי׀
בשנה
ההיא
בראשית
ממלכת
צדקיה
מלך־יהודה
בשנת
בשנה
הרבעית
בחדש
החמישי
אמר
אלי
חנניה
בן־עזור
הנביא
אשר
מגבעון
בבית
ה'
לעיני
הכהנים
וכל־העם
לאמר:
(ירמיהו פרק כח פסוק א)
ויהי׀
בשנה
ההיא
בראשית
ממלכת
צדקיה
מלך־יהודה
בשנת
בשנה
הרבעית
בחדש
החמישי
אמר
אלי
חנניה
בן־עזור
הנביא
אשר
מגבעון
בבית
יהוה
לעיני
הכהנים
וכל־העם
לאמר:
(ירמיהו פרק כח פסוק א)
וַהֲוָה
בְּשַׁתָּא
הַהִיא
בְּרֵישׁ
מַלכוּת
צִדקִיָה
מֶלֶך
שִׁבטָא
דְבֵית
יְהוּדָה
בְּשַׁתָּא
רְבִיעֵיתָא
בְּיַרחָא
חֲמִישָׁאָה
אֲמַר
לִי
חֲנַניָה
בַר
עַזוּר
נְבֵי
שִׁקרָא
דְּמִגִּבעוֹן
בְּבֵית
מַקדְּשָׁא
דַייָ
לְעֵינֵי
כָהֲנַיָא
וְכָל
עַמָא
לְמֵימַר
:
בראשית
-
ה':
ראה
יר'
כו
,
א.
צדקיה
-
ו':
ראה
יר'
כז
,
יב.
בשנה
(קרי;
בשנת
כתיב)
-
ז'
כתיב
תי"ו
ולא
קריין:
ש"ב
יז
,
יב;
מ"א
יט
,
ד;
מ"ב
יא
,
ב;
יר'
כח
,
א;
לב
,
א;
יח'
ז
,
ב;
*מי'
א
,
י.
בבית
יי'
-
ל"ט:
ראה
יר'
כ
,
א.
וכל
-
העם
-
נ"א:
ראה
יר'
כו
,
ז.
וכל
-
העם
-
נ'
באמצעי
הפסוקים:
ראה
יר'
כו
,
ז.
בראשית
-
ה';
צדקיה
-
ו';
בשנת
-
בשנה
ק';
בבית
יי'
-
ל"ט.
ויהי
בשנה
ההיא
-
כשהגיע
אותו
זמן
שהשליט
נבוכד
נצר
את
צדקיהו
על
חמשת
המלכים
,
שהיה
ירמיה
אומר
שליחותו
ומשלח
המוסרות
והמוטות
אל
המלכים
ביד
מלאכיהם
(ראה
יר'
כז
,
ב
-
ג;
איכ"ר
ב
,
יד).
בראשית
ממלכות
צדקיהו
(בנוסחנו:
ממלכת
צדקיה)
-
בִּתחילה
שהשליטוֹ
על
אותן
המלכים;
ואי
אפשר
לומר
תחילת
מלכותו
,
שהרי
נאמר
בו
בשנה
הרביעית!
אותה
שנה
ירד
להקביל
את
פני
נבוכד
נצר
בבבל
"ושריה
שר
מנוחה
עמו"
,
כמו
שנאמר
בסוף
הספר
(יר'
נא
,
מט)
,
והשליטו
על
המלכים.
אמר
אלי
וגו'
-
אמרו
רבותינו
(ראה
סע"ר
כה):
מי
הטעה
את
חנניה?
-
שמע
שהיה
ירמיהו
מתנבא
בשוק
העליון:
"הנני
שובר
את
קשת
עילם"
(יר'
מט
,
לה)
,
ונבואה
זו
בסוף
הספר
נאמרה
,
בראשית
ממלכת
צדקיה
,
כמו
שמפרש
שם
(שם
,
לד);
ולפי
שעילם
סמוכה
לבבל
,
עמד
הוא
בשוק
התחתון
ודרש
קל
וחומר:
ומה
עילם
,
שלא
באו
אלא
לעזור
את
הכשדים
וכו';
כמה
שהוא
בסנהדרין
(פט
,
א).
ויהי
בשנה
ההיא
בראשית
ממלכת
צדקיה...
בשנה
הרביעית
-
מקרא
זה
אין
בידי
לברר
הנכוחה
,
שבתחילת
המקרא
הוא
אומר:
בראשית
ממלכת
צדקיה
,
ונשמע
שבשנה
ראשונה
למלכותו
אירע
דבר
זה
שמספר
בסמוך
,
ובסוף
מקרא
הוא
אומר:
בשנה
הרביעית
,
ונשמע
שהוא
שנת
הרביעית
למלכות
צדקיה;
נמצא
סוף
המקרא
מכחיש
את
ראשו!
אבל
הניקוד
שאני
רואה
על
תיבת
יהודה
,
שננקד
ב'זקף'
,
שהוא
מעמיד
את
התיבה
לבד
ומפרידה
מן
התיבה
הסמוכה
לה
,
מלמדיני
שהן
שני
דברים
,
ולכל
אחד
מהן
נתן
הכתוב
חשבון
באי
זה
פרק
היה.
הראשון
-
על
שציוהו
לעשות
מוסרות
ומוטות
לשלחם
אל
המלכים
המפורשים
בעיניין
,
ביד
שלוחיהם
הבאים
אל
צדקיהו
(ראה
יר'
כז
,
ב
-
ג):
מגיד
לך
הכתוב
,
שבשנה
ההיא
,
בראשית
ממלכת
צדקיה
מלך
יהודה
,
שלח
ירמיהו
את
המוטות
אל
המלכים
כשם
שנצטוה;
ובשנה
הרביעית
למלכות
צדקיה
בחודש
החמישי
אמר
אלי
חנניה
בן
עזור
הנביא...
כה
אמר
יי'...
שברתי
את
עול
מלך
בבל.
ואיני
כותב
פתרון
זה
כדי
שיסמוך
איש
עליו
,
שרָפֶה
הוא
בידי;
והבא
אחרי
לתקן
-
יתקן
ויטול
שכר.
חנניה
בן
עזור
-
נביא
שקר
היה.
ויהי
בשנה
ההיא
-
השנה
שעשה
המוסרות
והמוטות
אשר
צֻוה
בהם
(ראה
יר'
כז
,
ב)
,
ונתן
אחת
מהם
על
צוארו
(ראה
להלן
,
י);
וזה
היה
בראשית
ממלכת
צדקיהו
(בנוסחנו:
צדקיה).
בשנת
הרביעית
-
כן
כתוב
,
וקרי
בשנה
,
והענין
אחד;
אלא
שהכתוב
נסמך
אל
המספר
,
כמו
"בשנת
שלש
למלכו"
(אס'
א
,
ג)
,
והקרי
מוכרת
כמשפטו.
ומה
שאמר
בראשית
ממלכת
צדקיהו
ואחר
כך
בשנה
הרביעית
-
פירש
בעל
'סדר
עולם'
(סע"ר
כה)
,
כי
היא
שנה
רביעית
למלכות
צדקיהו
,
שהלך
להקביל
פני
מלך
בבל
ושריה
שר
מנוחה
עמו
כמו
שכתוב
בסוף
זה
הספר
(נא
,
נט)
,
ושב
לירושלם
למלכותו
,
לפיכך
חשב
לו
אותה
שנה
ראשית
למלכותו
,
לפיכך
אמר:
בראשית
ממלכת
צדקיהו.
ויתכן
לפרש
בראשית
ממלכת
צדקיהו
-
כמשמעו
,
שנה
ראשונה
שמלך
,
כמו
שפירשנו
(יר'
כז
,
א);
ויהיה
פירוש
בשנה
הרביעית
-
רביעית
לשני
השבוע.
והוא
מלך
אחת
עשרה
שנה
(ראה
יר'
נב
,
א)
-
הִנה
כששָלמו
למלכות
צדקיהו
ארבע
שנים
נשלַם
השבוע
,
ונשארו
ממלכותו
שבע
שנים
והֵנה
שבוע
אחד;
וחרב
הבית
בסוף
השבוע
,
כמו
שקבלו
רבותינו
ז"ל
(ראה
תענית
כט
,
א)
כי
כשחרב
הבית
מוצאי
שביעית
היה.
ונכתב
זה
הספור
הֵנה
-
להודיע
תחלת
מלכות
צדקיהו
,
שבימיו
יהיה
החרבן
בסוף
השבוע
,
שישָמטו
ישראל
מנחלתם
שלא
עשו
בה
שמטה.
ולפיכך
כתב
גם
כן
בחדש
החמישי
,
לרמוז
,
כי
בחדש
החמישי
יהיה
החרבן.
וכל
הספור
הזה
היה
לצורך
,
כמו
שפירשנו.
חנניה
בן
עזור
הנביא
-
נביא
השקר
היה.
אמר
אלי
חנניה
בן
עזור
הנביא
,
וכן
כתוב
עוד:
"ויאמר
ירמיה
הנביא
אל
חנניה
הנביא"
(להלן
,
ה)
-
הנה
בכל
זה
די
עדות
והערה
לכמה
מקומות
,
כי
פעמים
יונחו
השמות
והמלות
מצד
האמת
,
ופעם
כפי
מחשבת
איש
או
אישים
-
מה
,
ואם
הוא
שקר.
ובאור
זה
הכלל
'אוצר
יי''
יבא.
ויהי.
בשנה
הרביעית
-
שמרד
יהויקים
במלך
בבל.
כי
באחרית
ספר
מלכים
כתוב
"ויהי
לו
יהויקים
עבד
שלש
שנים
וישב
וימרד
בו"
(מ"ב
כד
,
א);
ועמד
במרדו
שלש
שנים
,
ובשנה
הרביעית
עלה
נבוכדנצר
עליו
עם
גדודיו
,
או
גדודיו
לבדם
תחתיו
,
וסחבו
אותו
מהלאה
לשער
ירושלם
(ראה
יר'
כב
,
יט).
ומלך
בנו
יהויכין
תחתיו
(ראה
מ"ב
כד
,
ו);
ולא
מלך
,
רק
שלשה
חדשים
,
כי
עשה
הרע
בעיני
השם;
והסירו
ממלך
נבוכדנצר
,
והגלהו
אל
בבל
(ראה
שם
,
ח
-
יב)
,
והמליך
צדקיהו
דודו
תחתיו
(ראה
שם
,
יז)
-
הוא
שמלך
בחיי
אביו
שלש
שנים
,
כאשר
פירשתי
בפרשה
למעלה
(כז
,
ג).
ומלכות
בני
יאשיהו
איך
מלכו
תמצא
בספר
מלכים
,
באחרית
(פרק
כד).
ויהי
בשנה
ההיא
בראשית
ממלכת
צדקיה...
בשנה
הרביעית
-
שלצדקיהו
,
אם
כן
היאך
אומר
בראשית
ממלכת
צדקיהו?!
-
אלא
ראשית
ממלכתו
היא
שהמליכוֹ
נבוכדנצר
על
חמשת
המלכים
הכתובים
(ראה
יר'
כז
,
ג)
,
וזה
היה
בשנת
הרביעית
שלצדקיהו
,
כשירד
לבבל;
כמו
שכתוב
בסוף
הספר
הזה
,
שהלך
צדקיהו
לבבל
בשנה
הרביעית
למלכו
עם
שריה
שר
המנוחה
(ראה
יר'
נא
,
נט);
ויש
לומר:
שם
המליכו
נבוכדנצר
על
אלה
המלכים.
חנניה
בן
עזור
הנביא
-
נביא
השקר
היה;
וחכמים
אומרים
(ראה
ירוש'
סנה'
יא
,
ה
[ל
,
ב]):
נביא
אמת
היה
תחילה
,
ולבסוף
נעשה
נביא
השקר.