תנ"ך - וימת חנניה הנביא בשנה ההיא בחדש השביעי: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיָּ֛מָת חֲנַנְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא בַּשָּׁנָ֣ה הַהִ֑יא בַּחֹ֖דֶשׁ הַשְּׁבִיעִֽי: פ (ירמיהו פרק כח פסוק יז)

טקסט וניקוד:

וַיָּמָת חֲנַנְיָה הַנָּבִיא בַּשָּׁנָה הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי: פ (ירמיהו פרק כח פסוק יז)

טקסט בלבד:

וימת חנניה הנביא בשנה ההיא בחדש השביעי: פ (ירמיהו פרק כח פסוק יז)

תיקון קוראים:

וימת חנניה הנביא בשנה ההיא בחדש השביעי: פ (ירמיהו פרק כח פסוק יז)
וּמִית חֲנַניָה נְבֵי שִׁקרָא בְּשַׁתָּא הַהִיא וְאִתקְבַר בְּיַרחָא שְׁבִיעָאָה :

בשנה ההיא בחדש השביעי - והלא אין חדש שביעי מן השנה? אלא מת ערב ראש השנה , וצוה את בניו שלא יקברוהו עד לאחר ראש השנה [ולא קודם] ויעלימו את מיתתו אותו היום , כדי לעשות נבואת ירמיהו שקר (ראה ירוש' סנה' יא , ה [ל , ב]).

וימת חנניה הנביא בשנה ההיא - בערב ראש השנה , בעשרים ותשעה באלול , לקיים מה שנאמר "השנה אתה מת" (לעיל , טז); ונקבר בחודש השביעי - לאחר יום טוב (ראה ירוש' סנה' יא , ה [ל , ב]). ואף מקרא של מעלה מוכיח: "השנה אתה מת" , ותרגומו: "בשתא הדא את מיית ובשתא אחרינתא את מיתקבר".

בשנה ההיא בחדש השביעי - פירשו רבותינו ז"ל ואמרו (ראה ירוש' סנה' יא , ה [ל , ב]): בחדש השביעי - שנה אחרת היתה , ואת אמרת כן!? אלא מלמד שמת בערב ראש השנה , וצוה את בניו ואת בני ביתו שיוציאוהו לקבורה אחר ראש השנה , בשביל לעשות נבואתו שלירמיהו שקר. וכן תרגם יונתן: "ומית חנניה נביא שיקרא בשתא ההיא ואתקבר בירחא שביעאה". ומה שתרגם גם כן "השנה אתה מת" (לעיל , טז): "בשתא הדא את מאית ולשתא אחרנתא את מתקבר"; פירוש הוא שפירש , כי כן היתה כוונת ירמיהו , לא שאמר כן בפירוש; שאם כן לא היתה מוכחשת נבואתו בזה. ולפי הפשט אין צריך לכל זה , כי הוא לא אמר לו: 'בשנה הזאת אתה מת' , אלא "השנה" , רוצה לומר: תוך השנה לנבואה זו. וכן אמרו ז"ל לעניין נדרים (ראה ר"ה יב , ב): המודר הנאה מחבירו לשנה , מונה שנים עשר חודש מיום ליום; ואם אמר 'לשנה זו' - אפילו לא עמד אלא בעשרים ותשעה באלול , כיון שהגיע אחד בתשרי עלתה לו שנה.

וימת חנניה הנביא וגו' - די בזה משל. ובאור יותר 'אוצר יי'' יבא.

וימת חנניה הנביא בשנה ההיא בחדש השביעי - היאך יתכן שתהיה מושכת השנה עד החדש השביעי , והלא בחדש השביעי נתחדשה השנה?! אלא אמרו חכמים (ראה ירוש' סנה' יא , ה [ל , ב]): מת בערב ראש השנה , וציוה את בניו שלא יקברוהו אלא אחר ראש השנה ושיעלימו מיתתו , שלא יתאמתו דברי ירמיהו.
ריכוז קישורים