תנ"ך - כה
אמר
ה'
צבאות
הנני
משלח
בם
את־החרב
את־הרעב
ואת־הדבר
ונתתי
אותם
כתאנים
השערים
אשר
לא־תאכלנה
מרע:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כֹּ֤ה
אָמַר֙
יְהוָ֣ה
צְבָא֔וֹת
הִנְנִי֙
מְשַׁלֵּ֣חַ
בָּ֔ם
אֶת־הַחֶ֖רֶב
אֶת־הָרָעָ֣ב
וְאֶת־הַדָּ֑בֶר
וְנָתַתִּ֣י
אוֹתָ֗ם
כַּתְּאֵנִים֙
הַשֹּׁ֣עָרִ֔ים
אֲשֶׁ֥ר
לֹא־תֵאָכַ֖לְנָה
מֵרֹֽעַ:
(ירמיהו פרק כט פסוק יז)
כֹּה
אָמַר
יְהוָה
צְבָאוֹת
הִנְנִי
מְשַׁלֵּחַ
בָּם
אֶת־הַחֶרֶב
אֶת־הָרָעָב
וְאֶת־הַדָּבֶר
וְנָתַתִּי
אוֹתָם
כַּתְּאֵנִים
הַשֹּׁעָרִים
אֲשֶׁר
לֹא־תֵאָכַלְנָה
מֵרֹעַ:
(ירמיהו פרק כט פסוק יז)
כה
אמר
ה'
צבאות
הנני
משלח
בם
את־החרב
את־הרעב
ואת־הדבר
ונתתי
אותם
כתאנים
השערים
אשר
לא־תאכלנה
מרע:
(ירמיהו פרק כט פסוק יז)
כה
אמר
יהוה
צבאות
הנני
משלח
בם
את־החרב
את־הרעב
ואת־הדבר
ונתתי
אותם
כתאנים
השערים
אשר
לא־תאכלנה
מרע:
(ירמיהו פרק כט פסוק יז)
כִּדנָן
אֲמַר
יְיָ
צְבָאוֹת
הָאֲנָא
מְגָרֵי
בְהוֹן
יָת
דְּקָטְלִין
בְּחַרבָּא
כַּפנָא
וּמוֹתָא
וְאֶתֵּין
יָתְהוֹן
כְּתֵינַיָא
בִּישָׁתָא
דְּלָא
מִתאַכלָן
מִבִּישׁוּ
:
את
-
י"ב
פסוקים
'את
את
ואת'
ומלה
אחת
ביניהם:
ראה
יר'
כד
,
י.
כה
אמר
יי'
צבאות
-
י"ו:
ראה
יר'
ו
,
ט.
משלח
-
ז':
ראה
יר'
ח
,
יז.
תאכלנה
-
ד':
יר'
כד
,
ב
,
ג
,
ח;
כט
,
יז.
כתאנים
השוערים
-
המגונים;
לשון
"שערוריה"
(הו'
ו
,
י).
כתאנים
השוערים
-
המלוכלכים;
כמו
"שערורית
עשתה"
(יר'
יח
,
יג).
וכן
המשילם
למעלה
,
בנבואת
'שני
דודאי
תאנים'
(יר'
כד
,
א
ואי'):
שארית
ירושלם
כתאנים
הרעות
(ראה
שם
,
ח).
השוערים
-
העי"ן
בקמץ
רחב
,
בפלס
"כוכבים"
(בר'
לז
,
ט);
"כובעים"
(יר'
מו
,
ד).
כתאנים
השוערים
-
תאר
מטעם
'שִׁעוּר'.
ואמר
,
כי
לא
ימָכרו
במשקל
במאזנים
כמו
שנהוג
שם
,
ולא
במנין;
וזה
להפלגת
גריעותם
,
עד
שקרוב
שיאמר:
טול
בחנם
,
ולואי!
כה.
השערים
-
תואר
,
מגזרת
"שמה
ושערורה"
(יר'
ה
,
ל)
,
והיא
במשקל
"עוללים
שאלו
לחם"
(איכה
ד
,
ד);
ופירושו:
המלוכלכים.
כתאינים
השוערים
-
מושחתים;
כמו
"שמה
ושערורה"
(יר'
ה
,
ל).