תנ"ך - ואתה אל־תירא עבדי יעקב נאם־ה' ואל־תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת־זרעך מארץ שבים ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאַתָּ֡ה אַל־תִּירָא֩ עַבְדִּ֨י יַעֲקֹ֤ב נְאֻם־יְהוָה֙ וְאַל־תֵּחַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֠י הִנְנִ֤י מוֹשִֽׁיעֲךָ֙ מֵֽרָח֔וֹק וְאֶֽת־זַרְעֲךָ֖ מֵאֶ֣רֶץ שִׁבְיָ֑ם וְשָׁ֧ב יַעֲקֹ֛ב וְשָׁקַ֥ט וְשַׁאֲנַ֖ן וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד: (ירמיהו פרק ל פסוק י)

טקסט וניקוד:

וְאַתָּה אַל־תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם־יְהוָה וְאַל־תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת־זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד: (ירמיהו פרק ל פסוק י)

טקסט בלבד:

ואתה אל־תירא עבדי יעקב נאם־ה' ואל־תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת־זרעך מארץ שבים ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד: (ירמיהו פרק ל פסוק י)

תיקון קוראים:

ואתה אל־תירא עבדי יעקב נאם־יהוה ואל־תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת־זרעך מארץ שבים ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד: (ירמיהו פרק ל פסוק י)
וְאַתּ לָא תִדחַל עַבדִּי יַעֲקֹב אֲמַר יְיָ וְלָא תִתְּבַר יִשׂרָאֵל אֲרֵי הָאֲנָא פָרֵיק לָך מֵרַחִיק וְיָת בְּנָך מֵאֲרַע גָּלוּתְהוֹן וִיתוּבוּן דְּבֵית יַעֲקֹב וְיִשׁקְטוּן וְיִשׁרוֹן לְרֻחצָן וְלֵית דְּמַנִיד :

ואתה אל - תירא עבדי יעקב - ו' זוגין מן ג' בעינינה , קדמאה ותינינה נסב ו"ו , תליתאה לא נסב ו"ו: ראה יר' כג , יט. ואת - זרעך - ב': יר' ל , י; מו , כז. ושאנן - ד' בפתח (בלישנא): יר' ל , י; מו , כז; מח , יא; מש' א , לג.

ואת - זרעך - ב'; ושאנן - ד'.

ואתה אל תירא - מכל הרעה אשר תראה באה על בבל שאתה בתוכה. [ ושאנן - כמו ושקט].

ואתה אל תירא. מרחוק - ארץ רחוקה , שאתה בגלות שם. ואת זרעך - בנים הקטנים; שלא יאמר אדם: הגדולים יברחו מהגלות , והקטנים שלא יוכלו לברוח ישארו בארץ שבים. לא כן , אלא בנחת תצאו , גדולים וקטנים , כמו שאומר בנבואת ישעיה: "כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון" (יש' נב , יב). ושאנן - פועל עבר מוסב לעתיד מפני הוי"ו , והנו"ן פתוחה; והתואר - הנו"ן קמוצה (ראה יש' לג , כ).

ואתה - הטעם: ואתה אל תירא עבדי יעקב עתה בגלות , טרם שתבא זאת הגאולה , כי הנני - עתיד שאהיה מושיעך מארץ רחוק שגלית שם. ושב יעקב - לארץ ישראל. או הטעם: בעת שתתעוררנה אלה המלחמות , אל תפחד שתמות ותאבד.
ריכוז קישורים