תנ"ך - והיה
אדירו
ממנו
ומשלו
מקרבו
יצא
והקרבתיו
ונגש
אלי
כי
מי
הוא־זה
ערב
את־לבו
לגשת
אלי
נאם־ה':
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהָיָ֨ה
אַדִּיר֜וֹ
מִמֶּ֗נּוּ
וּמֹֽשְׁלוֹ֙
מִקִּרְבּ֣וֹ
יֵצֵ֔א
וְהִקְרַבְתִּ֖יו
וְנִגַּ֣שׁ
אֵלָ֑י
כִּי֩
מִ֨י
הוּא־זֶ֜ה
עָרַ֧ב
אֶת־לִבּ֛וֹ
לָגֶ֥שֶׁת
אֵלַ֖י
נְאֻם־יְהוָֽה:
(ירמיהו פרק ל פסוק כא)
וְהָיָה
אַדִּירוֹ
מִמֶּנּוּ
וּמֹשְׁלוֹ
מִקִּרְבּוֹ
יֵצֵא
וְהִקְרַבְתִּיו
וְנִגַּשׁ
אֵלָי
כִּי
מִי
הוּא־זֶה
עָרַב
אֶת־לִבּוֹ
לָגֶשֶׁת
אֵלַי
נְאֻם־יְהוָה:
(ירמיהו פרק ל פסוק כא)
והיה
אדירו
ממנו
ומשלו
מקרבו
יצא
והקרבתיו
ונגש
אלי
כי
מי
הוא־זה
ערב
את־לבו
לגשת
אלי
נאם־ה':
(ירמיהו פרק ל פסוק כא)
והיה
אדירו
ממנו
ומשלו
מקרבו
יצא
והקרבתיו
ונגש
אלי
כי
מי
הוא־זה
ערב
את־לבו
לגשת
אלי
נאם־יהוה:
(ירמיהו פרק ל פסוק כא)
וְיִתרַבַּא
מַלכְּהוֹן
מִנְהוֹן
וּמשִׁיחֲהוֹן
מִבֵּינֵיהוֹן
יִתגְּלֵי
וַאֲקָרֵיבִנוּן
וְיִתנְהוֹן
לְפֻלחָנִי
אֲרֵי
מַן
הוּא
דֵין
דְּאִתרְעִי
לִבֵּיהּ
לְאִתקָרָבָא
לְפֻלחָנִי
אֲמַר
יְיָ
:
מי
הוא
-
זה
-
ג':
*יר'
ל
,
כא;
תה'
כד
,
י;
*אס'
ז
,
ה.
ערב
-
ה'
(בפתח):
בר'
מד
,
לב;
יר'
ל
,
כא;
מש'
יא
,
טו;
כ
,
טז;
כז
,
יג.
מי
הוא
זה
ג'
ערב
את
לבו
מלך
הכבוד
קדמי'
אשר
מלאו
לבו.
אדירו
-
ל';
מי
הוא
-
זה
-
ג';
ערב
-
ה'.
ואדירו
-
שר
שלו.
לגשת
אלי
-
למלחמה
,
למחות
בידי.
ערב
את
לבו
-
לשון
'ערבון';
'פירמיילא'
,
'הטינא'
[בלעז].
והיה
אדירו
ממנו
-
ויבא
מלכו
ממנו;
ומושלו
-
משיחו
,
מקרבו
יצא
-
וכן
תירגם
יונתן:
"ויתרבא
מלכיהון
מינהון
ומשיחיהון
מינהון
מביניהון
יתגלי".
והקרבתיו
ונגש
אלי
-
כביכול
כאדם
שקורא
את
בנו
והבן
נגש
אליו.
כי
מי
הוא
זה
ערב
את
לבו
לגשת
אלי
-
ולהתענג
עלי
שאעשה
לו
חפציו;
אין
בכל
האומות
שהראיתי
לה
חיבה
מעולם
לקרבה
אלי
,
כשם
שאני
עתיד
לקרב
את
ישראל
להגישם
אלי.
ורבי
מנחם
בירבי
חלבו
פירש:
והקרבתיו
אלי
-
בסבר
פנים.
ונגש
אלי
-
ויתפלל
לפני;
'גישה'
זו
תפילה
,
כמו
"ויגש
אברהם"
(בר'
יח
,
כג).
כי
מי
הוא
שיערב
את
לבו
לגשת
אלי
-
במלחמה
,
להסירו
ממני
,
לאחר
שהתפלל
לפני
והקרבתיו
אלי.
ערב
-
לשון
'ערבון'.
והיה
אדירו
ממנו
-
מלכו
,
וכן
אמר:
ומשלו;
והעניין
כפול
במלות
שונות.
ומה
שאמר
ממנו
ומקרבו
-
כי
ידוע
הוא
,
שהמלך
המשיח
מישראל
יהיה
,
אלא
בא
להודיע
כי
לא
יהיה
לישראל
עוד
מושל
מהאומות
כמו
שהיה
עד
עתה
כל
זמן
שהיו
בגלות
,
ואף
בהיותם
בארץ
ישראל
,
פעמים
שהיו
נותנים
מס
למלכי
האומות;
ואמר
שלא
יהיה
זה
עוד
,
כי
לא
יהיה
עוד
מושל
בו
כי
אם
ממנו
ומקרבו.
ופירוש
מקרבו
-
כמו
שאמר
"מקרב
אחיך
תשים
עליך
מלך"
(דב'
יז
,
טו).
והקרבתיו
ונגש
אלי
-
יתכן
לפרש
על
המושל
,
על
דרך
שאמר
"אני
אהיה
לו
לאב
והוא
יהיה
לי
לבן"
(ש"ב
ז
,
יד);
גם
יש
לפרשו
על
ישראל
,
וכן
תרגם
יונתן:
"ואקריבינון
ויתנהון
לפולחני".
כי
מי
הוא
זה
ערב
את
לבו
לגשת
אלי
-
פירושו:
מי
הוא
זה
שהטיב
את
לבו
והכשירו
לגשת
אלי
ולא
הקרבתיו
,
אפילו
מן
האומות?!
כל
שכן
מישראל
שהיו
עַם
קרובי
(ע"פ
תה'
קמח
,
יד)
מקדם
,
שאקריבם
אלי
והם
יהיו
נגשים
אלי.
ערב
-
מענין
אחד
עם
'התערבות'
ו'ערבות'.
והיה
אדירו
ממנו
-
שלא
ימשול
בו
עוד
זר
שלא
יהיה
ממשפחתו
ומעמו.
והקרבתיו
-
ה'אדיר'
וה'מושל'
,
שאהיה
אוהב
אותו.
ונגש
אלי
-
גם
הוא
,
שירצה
קרבתי.
כי
מי
הוא
זה
ערב
את
לבו
לגשת
אלי
-
טעמו:
כי
מי
הוא
שיחזק
את
לבו
לגשת
אלי
,
לבטל
את
גזרתי
שגזרתי
על
עמי
להטיב
לו?!
והוא
מדבר
במשל.
ולפי
דעתי:
כי
מי
הוא
בגלות
מעַמי
שיאמין
בנבואתי
,
ויהיה
לבו
נאמן
בין
כך
לעבודתי?
רוצה
לומר
,
כי
אני
אשלם
שכרו
הטוב
מהגלות
,
שיסבול
על
כבודי.
ועל
שני
הפירושים
יהיה
מלת
'ערב'
מגזרת
"כי
עבדך
ערב
את
הנער"
(בר'
מד
,
לב).
והיה
אדירו
ממנו
-
בלבד
,
שלא
ימלוך
עליו
מלך
מאומות
העולם.
כי
מי
הוא
זה
שערב
(בנוסחנו
נוסף
'את')
לבו
לגשת
אלי
-
כי
אם
ישראל.
וערב
לבו
-
כמו
"אנכי
אערבנו"
(בר'
מג
,
ט)
,
שהיה
משים
לבו
עָרֵב
ומשים
ומוסר
נפשו
בעבור
ייחוד
השם.
או
יש
לומר:
כמו
"וערבה
שנתך"
(מש'
ג
,
כד);
"וערבה...
מנחת
יהודה"
(מל'
ג
,
ד).
וכמו
שערבתם
לבבכם
בעבורי
,
כך
תהיו
לי
לעם.