תנ"ך - לא
כברית
אשר
כרתי
את־אבותם
ביום
החזיקי
בידם
להוציאם
מארץ
מצרים
אשר־המה
הפרו
את־בריתי
ואנכי
בעלתי
בם
נאם־ה':
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לֹ֣א
כַבְּרִ֗ית
אֲשֶׁ֤ר
כָּרַ֙תִּי֙
אֶת־אֲבוֹתָ֔ם
בְּיוֹם֙
הֶחֱזִיקִ֣י
בְיָדָ֔ם
לְהוֹצִיאָ֖ם
מֵאֶ֣רֶץ
מִצְרָ֑יִם
אֲשֶׁר־הֵ֜מָּה
הֵפֵ֣רוּ
אֶת־בְּרִיתִ֗י
וְאָנֹכִ֛י
בָּעַ֥לְתִּי
בָ֖ם
נְאֻם־יְהוָֽה:
(ירמיהו פרק לא פסוק לא)
לֹא
כַבְּרִית
אֲשֶׁר
כָּרַתִּי
אֶת־אֲבוֹתָם
בְּיוֹם
הֶחֱזִיקִי
בְיָדָם
לְהוֹצִיאָם
מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם
אֲשֶׁר־הֵמָּה
הֵפֵרוּ
אֶת־בְּרִיתִי
וְאָנֹכִי
בָּעַלְתִּי
בָם
נְאֻם־יְהוָה:
(ירמיהו פרק לא פסוק לא)
לא
כברית
אשר
כרתי
את־אבותם
ביום
החזיקי
בידם
להוציאם
מארץ
מצרים
אשר־המה
הפרו
את־בריתי
ואנכי
בעלתי
בם
נאם־ה':
(ירמיהו פרק לא פסוק לא)
לא
כברית
אשר
כרתי
את־אבותם
ביום
החזיקי
בידם
להוציאם
מארץ
מצרים
אשר־המה
הפרו
את־בריתי
ואנכי
בעלתי
בם
נאם־יהוה:
(ירמיהו פרק לא פסוק לא)
לָא
כִקיָמָא
דִּגזַרִית
עִם
אֲבָהָתְהוֹן
בְּיוֹמָא
דְּאַתקֵיפִית
בְּיַדהוֹן
לְאַפָּקוּתְהוֹן
מֵאַרעָא
דְמִצרָיִם
דְּאִנוּן
אַשׁנִיאוּ
יָת
קְיָמִי
וַאֲנָא
אִתרְעִיתִי
בְהוֹן
אֲמַר
יְיָ
:
אֲרֵי
דֵין
קְיָמָא
דְּאֶגזַר
עִם
בֵּית
יִשׂרָאֵל
בָּתַר
יוֹמַיָא
הָאִנוּן
אֲמַר
יְיָ
אֶתֵּין
יָת
אוֹרָיתִי
בִּמעֵיהוֹן
וְעַל
לִבְּהוֹן
אֶכתְּבִינַהּ
וְאֶהוֵי
לְהוֹן
לֶאֱלָהּ
וְאִנוּן
יְהוֹן
קֳדָמַי
לְעַם
:
לא
-
ט'
ראשי
פסוקים
בסיפרא:
ראה
יר'
י
,
טז.
בעלתי
-
ב':
יר'
ג
,
יד;
לא
,
לא.
לא
-
ט'
ראש'
פסו'
בסיפ';
בעלתי
-
ב'.
אשר
המה
הפרו
את
בריתי
ואנכי
בעלתי
בם
-
כלומר:
ואנכי
כבר
הייתי
בועל
בהם
לשעבר
,
והמה
בגדו
בי
עכשיו.
לא.
החזיקי
-
בסגול
הה"א
תחת
פתח
,
כי
הוא
מקור;
וכן
"שכל
אדם
האריך
אפו"
(מש'
יט
,
יא).
בעלתי
בם
-
כלומר:
אע"פ
שבעלתי
בם
והייתי
להם
לאלהים
,
המה
הפרו
את
בריתי.
ותרגם
יונתן:
"ואנא
איתרעיתי
בהון".
ואדני
אבי
ז"ל
פירש
,
כי
כל
לשון
'בעילה'
שהוא
קשור
בבי"ת
הוא
לשון
גנאי;
ופירש
בעלתי
-
כמו
'בחלתי'
,
עניינו:
קַצְתי
,
כמו
"וגם
נפשם
בחלה
בי"
(זכ'
יא
,
ח).
ואנכי
בעלתי
בם
-
ואם
אנכי
בעלתי
בם.
כלומר
,
שאע"פ
שהפרו
הם
בריתי
,
לא
עזבתים
לגמרי
,
כמו
שכתוב
"ואף
גם
זאת
בהיותם"
וגו'
(וי'
כו
,
מד)
,
וכתוב
"אי
זה
ספר
כריתות
אמכם
אשר
שלחתיה"
(יש'
נ
,
א).
וגם
באור
זה
'אוצר
יי''
יבא.
הנה.
החזיקי
-
בפתח
קטן
תחת
גדול.
ואנכי
בעלתי
-
מגזרת
"כי
יבעל
בחור
בתולה"
(יש'
סב
,
ה).
והוא
דבק
עם
מלת
להוציאם
,
כאילו
אמר
להוציאם
מארץ
מצרים
ואני
בעלתי
בהם
,
והטעם
,
שקניתים
לעם
,
שאהיה
אלהיהם;
והמה
הפרו
אחרי
כן
את
בריתי
שכרתי
עמם.
ויש
מפרש
(ראה
רד"ק
בשם
אביו)
בעלתי
-
געלתי
,
והפסוק
הולך
כסדר.
והראשון
הוא
הנכון
בעיני.
והטעם
,
כי
ברית
הר
סיני
היו
שנים
דרכים
ששמתי
לפניהם
ואמרתי
להם
שיבחרו
בהם
(ראה
דב'
ל
,
יט)
,
והם
היו
סכלים
ולא
ידעו
לבחור
דרך
החיים
,
ובחרו
בדרך
המות;
על
כן
בברית
העתיד
לא
אניח
לבחור
להם
,
כי
אני
בוחר
בדרך
האמת
בעבורם
,
וילכו
בה
כל
ימיהם.
וזה
הטעם
מפרש
הפסוק
הבא.
הֶחֱזקי
(לפנינו:
החזיקי)
-
כמו
'הַחֲזיקי';
ונתחלפה
התנועה.
אשר
המה
הפרו
את
בריתי
ואנכי
בעלתי
בם
-
בעל
כרחם.