תנ"ך - ירמיהו פרק לא פסוק לא - לא כברית אשר כרתי את־אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר־המה הפרו את־בריתי ואנכי בעלתי בם נאם־ה':

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לֹ֣א כַבְּרִ֗ית אֲשֶׁ֤ר כָּרַ֙תִּי֙ אֶת־אֲבוֹתָ֔ם בְּיוֹם֙ הֶחֱזִיקִ֣י בְיָדָ֔ם לְהוֹצִיאָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁר־הֵ֜מָּה הֵפֵ֣רוּ אֶת־בְּרִיתִ֗י וְאָנֹכִ֛י בָּעַ֥לְתִּי בָ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה: (ירמיהו פרק לא פסוק לא)

טקסט וניקוד:

לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת־אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר־הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת־בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם־יְהוָה: (ירמיהו פרק לא פסוק לא)

טקסט בלבד:

לא כברית אשר כרתי את־אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר־המה הפרו את־בריתי ואנכי בעלתי בם נאם־ה': (ירמיהו פרק לא פסוק לא)

תיקון קוראים:

לא כברית אשר כרתי את־אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר־המה הפרו את־בריתי ואנכי בעלתי בם נאם־יהוה: (ירמיהו פרק לא פסוק לא)
לָא כִקיָמָא דִּגזַרִית עִם אֲבָהָתְהוֹן בְּיוֹמָא דְּאַתקֵיפִית בְּיַדהוֹן לְאַפָּקוּתְהוֹן מֵאַרעָא דְמִצרָיִם דְּאִנוּן אַשׁנִיאוּ יָת קְיָמִי וַאֲנָא אִתרְעִיתִי בְהוֹן אֲמַר יְיָ : אֲרֵי דֵין קְיָמָא דְּאֶגזַר עִם בֵּית יִשׂרָאֵל בָּתַר יוֹמַיָא הָאִנוּן אֲמַר יְיָ אֶתֵּין יָת אוֹרָיתִי בִּמעֵיהוֹן וְעַל לִבְּהוֹן אֶכתְּבִינַהּ וְאֶהוֵי לְהוֹן לֶאֱלָהּ וְאִנוּן יְהוֹן קֳדָמַי לְעַם :

לא - ט' ראשי פסוקים בסיפרא: ראה יר' י , טז. בעלתי - ב': יר' ג , יד; לא , לא.

לא - ט' ראש' פסו' בסיפ'; בעלתי - ב'.

אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בעלתי בם - כלומר: ואנכי כבר הייתי בועל בהם לשעבר , והמה בגדו בי עכשיו.

לא. החזיקי - בסגול הה"א תחת פתח , כי הוא מקור; וכן "שכל אדם האריך אפו" (מש' יט , יא). בעלתי בם - כלומר: אע"פ שבעלתי בם והייתי להם לאלהים , המה הפרו את בריתי. ותרגם יונתן: "ואנא איתרעיתי בהון". ואדני אבי ז"ל פירש , כי כל לשון 'בעילה' שהוא קשור בבי"ת הוא לשון גנאי; ופירש בעלתי - כמו 'בחלתי' , עניינו: קַצְתי , כמו "וגם נפשם בחלה בי" (זכ' יא , ח).

ואנכי בעלתי בם - ואם אנכי בעלתי בם. כלומר , שאע"פ שהפרו הם בריתי , לא עזבתים לגמרי , כמו שכתוב "ואף גם זאת בהיותם" וגו' (וי' כו , מד) , וכתוב "אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה" (יש' נ , א). וגם באור זה 'אוצר יי'' יבא.

הנה. החזיקי - בפתח קטן תחת גדול. ואנכי בעלתי - מגזרת "כי יבעל בחור בתולה" (יש' סב , ה). והוא דבק עם מלת להוציאם , כאילו אמר להוציאם מארץ מצרים ואני בעלתי בהם , והטעם , שקניתים לעם , שאהיה אלהיהם; והמה הפרו אחרי כן את בריתי שכרתי עמם. ויש מפרש (ראה רד"ק בשם אביו) בעלתי - געלתי , והפסוק הולך כסדר. והראשון הוא הנכון בעיני. והטעם , כי ברית הר סיני היו שנים דרכים ששמתי לפניהם ואמרתי להם שיבחרו בהם (ראה דב' ל , יט) , והם היו סכלים ולא ידעו לבחור דרך החיים , ובחרו בדרך המות; על כן בברית העתיד לא אניח לבחור להם , כי אני בוחר בדרך האמת בעבורם , וילכו בה כל ימיהם. וזה הטעם מפרש הפסוק הבא.

הֶחֱזקי (לפנינו: החזיקי) - כמו 'הַחֲזיקי'; ונתחלפה התנועה. אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בעלתי בם - בעל כרחם.