תנ"ך - כה׀ אמר ה' נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו ה' צבאות שמו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה נֹתֵ֥ן שֶׁ֙מֶשׁ֙ לְא֣וֹר יוֹמָ֔ם חֻקֹּ֛ת יָרֵ֥חַ וְכוֹכָבִ֖ים לְא֣וֹר לָ֑יְלָה רֹגַ֤ע הַיָּם֙ וַיֶּהֱמ֣וּ גַלָּ֔יו יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ: (ירמיהו פרק לא פסוק לד)

טקסט וניקוד:

כֹּה׀ אָמַר יְהוָה נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ: (ירמיהו פרק לא פסוק לד)

טקסט בלבד:

כה׀ אמר ה' נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו ה' צבאות שמו: (ירמיהו פרק לא פסוק לד)

תיקון קוראים:

כה׀ אמר יהוה נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו: (ירמיהו פרק לא פסוק לד)
כִּדנָן אֲמַר יְיָ דִּיהַב שִׁמשָׁא לְאַנהָרָא בִימָמָא גְּזֵירַת סֵיהֲרָא וְכוֹכְבַיָא לְאַנהָרָא בְלֵיליָא נָזֵיף בְּיַמָא וְהָמַן גַּלוֹהִי יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ :

כה - י"ח בטעמא (מונח לגרמיה) בסיפרא: ראה יר' ב , ה. חקת - ט' (חסר ומלא): ראה יר' ה , כד. וכוכבים - ו': יר' לא , לד; יואל ב , י; ד , טו; תה' ח , ד; קלו , ט; איוב כה , ה.

חקת - [ט']; וכוכבים - [ו'].

[ לאור - 'איאקלארזיר' בלעז; וכן תרגם יונתן: "לאנהרא".] רוגע הים - שובר הים , מנידו ומרתיתו , ונעשה קמטין; כמו "עורי רגע" (איוב ז , ה).

רוגע הים - תרגומו: "דנזיף בימא" , כלומר: גוער בים (ע"פ נח' א , ד) ויהמו גליו.

כה אמר יי' נותן שמש לאור יומם... - זכר אלה הדברים , שהם קיימים , לא נשתנו מאשר היו מקדם ולא ישתנו; כן זרע ישראל לא ישתנה , מעת שובם מגלות זה , מהיות גוי עובד אלהים כל ימי עד. ואמר בירח וכוכבים 'חקות' - רוצה לומר: חוקי מהלכם , שהיא חכמה נפלאה ולא ישיגנה האדם על בוריה; וכן אמר "הידעת חקות שמים" (איוב לח , לג). וטעם נותן - על שמש ועל חקות ירח , כאלו אמר: ונותן חקות ירח וכוכבים לאור לילה. רוגע הים ויהמו גליו - רוגע כמו "בוקע" (יש' סג , יב); וכן "עורי רגע" (איוב ז , ה) , אבל הוא פועל עומד וזה פועל יוצא. ופירושו , שבקע הים לפני ישראל אע"פ שהמו גליו; הוא השקיטם , ונצבו מי הים כחומה מימינם ומשמאלם , ועברו ישראל (ראה שמ' יד , כט). יי' צבאות שמו - שהוא אדון צבאות מעלה ומטה ובידו הכל. וי"ו ויהמו - כוי"ו "וירד מעשות... העולה" (ראה וי' ט , כב) והדומים לו , שפירשנו: אחר שירד (ראה פירושו יר' י , יג); כן פירוש זה: אחר שהמו.

כה. רגע - 'פּוֹעֵל' , ובא הגימ"ל בפתח בעבור העי"ן שהיא אות הגרון; וכמוהו "רוקע הארץ וצאצאיה" (יש' מב , ה). ופירושו: שובר הים; מגזרת "ועל רגעי ארץ" (תה' לה , כ). ויש מפרש אותו (ראה רד"ק): משקיט , מגזרת "ומצאו מרגוע לנפשכם" (יר' ו , ט) , ווי"ו ויהמו - כמו 'אַחַר' , כוי"ו "וירד מעשות החטאת והעולה" (וי' ט , כב). ועל הפירוש הראשון - אין צורך. יי' צבאות שמו - כי זה השם לבדו , זה עצם כבודו מורה על גדולתו; ושמות האחרים הם תואר.

רגע הים - לשון שבר הוא , כמו "עורי רגע" (איוב ז , ה); שכשיש סערה בים , גליו נשברים ומתבקעים.
ריכוז קישורים