תנ"ך - עוד
תטעי
כרמים
בהרי
שמרון
נטעו
נטעים
וחללו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
ע֚וֹד
תִּטְּעִ֣י
כְרָמִ֔ים
בְּהָרֵ֖י
שֹׁמְר֑וֹן
נָטְע֥וּ
נֹטְעִ֖ים
וְחִלֵּֽלוּ:
(ירמיהו פרק לא פסוק ד)
עוֹד
תִּטְּעִי
כְרָמִים
בְּהָרֵי
שֹׁמְרוֹן
נָטְעוּ
נֹטְעִים
וְחִלֵּלוּ:
(ירמיהו פרק לא פסוק ד)
עוד
תטעי
כרמים
בהרי
שמרון
נטעו
נטעים
וחללו:
(ירמיהו פרק לא פסוק ד)
עוד
תטעי
כרמים
בהרי
שמרון
נטעו
נטעים
וחללו:
(ירמיהו פרק לא פסוק ד)
עוֹד
תִּצְבִין
כַּרמִין
בְּטוּרֵי
שֹׁמְרוֹן
צוּבוּ
שִׁתלִין
וְאַחִילוּ
:
תטעי
-
ב':
יש'
יז
,
י;
יר'
לא
,
ד.
בהרי
-
ג'
מטעין
(סבירין
'בערי'):
יר'
לא
,
ד;
יח'
לז
,
כב;
דה"ב
כא
,
יא.
עוד
אבנך
ונבנת
(בנוסחנו:
ונבנית)
-
בניינים
שנים
היו
לך
על
ידי
אדם
,
לפיכך
חרבו;
עוד
אבנך
אני
בעצמי
בניין
שלישי
(ראה
פס"ר
לא)
,
ונבנת
לעולם.
וצהלו
בראש
הגוים
-
במגדלות
גובהם
,
כדי
שישמע
למרחוק.
בם
עור
ופסח
-
אפילו
הנכשלים
שבהם
לא
אמאס.
תעדי
-
תתקשטי.
וחללו
-
בשנה
הרביעית
יחללו
פריו
לפדותו
בכסף.
נוצרים
-
צופים
בראשי
מגדלים
גבוהים
להכריז:
קול
נשמע
למרחוק.
[לשון
אחר:
נוצרים
-
כמו
"נוצר
חסד
לאלפים"
(שמ'
לד
,
ז)
,
לשון
שמירה;
כלומר:
יש
יום
שיקראו
אותם
ששמרו
התורה
,
ויאמרו:
קומו!
וכן
תרגם
יונתן:
"ארי
אית
אריכות
יומיא
וסגי
טובא
דעתיד
למיתי
לצדיקיא
דנטרו
אורייתי
מלקדמין".]
עוד
תטעי
כרמים
בהרי
שמרון
נטעו
נוטעים
וחללו.
נטעו
-
עבר
במקום
עתיד.
דרך
בני
אדם
לטעת
הכרמים
בהרים
,
כי
יהיה
מהם
היין
המשובח.
ובהיותם
פוחדים
בארצם
מאויביהם
היו
יריאים
לצאת
לכרמים
,
כל
שכן
לנטוע
,
כמו
שאמר
"בחצים
ובקשת
יבוא
שמה"
(יש'
ז
,
כד);
ועתה
הבטיחם
שיהיה
להם
שלוה
גדולה
ויטעו
כרמים
,
ויחללו
בשנה
הרביעית
כמשפט
,
שהיו
פודים
פירות
הכרמים
ועושין
אותם
חולין
והיו
מותרין
לזר
לאכלם
אחר
החלול.
וזכר
החלול
-
לפי
שהיה
בשמחה
ובשירים
(ע"פ
בר'
לא
,
כז)
,
כמו
שאמר
"קודש
הלולים"
(וי'
יט
,
כד)
,
ובזמן
הפחד
לא
יעשה
אדם
הלולים.
ומה
שאמר
בשומרון
-
לפי
שהיו
שם
בפחד
האויב
ימים
רבים
במצור
ובמצוק
(ע"פ
דב'
כח
,
נז).
עוד.
וחללו
-
מגזרת
"חלילים"
(יר'
מח
,
לו)
,
כי
מנהגם
היה
לחול
בכרמים;
וכמוהו
טעם
"אשר
נטע
כרם
ולא
חללו"
(דב'
כ
,
ו).
ויש
אומרים
(ראה
רש"י
ורד"ק)
שהוא
מגזרת
'חול'
,
שיחללו
הפרי
בשנה
הרביעית
לפדותו
בכסף;
וזה
הפירוש
מטעם
רבותינו
,
שאמרו
(ראה
ברכות
לה
,
א):
אחליה
לקדושתיה
והדר
אכליה.
עוד
תטעי
כרמים
בהרי
שומרון
-
שישובו
עשרת
השבטים
בשומרון.
נטעו
נוטעים
וחללו
-
זה
'נטע
רבעי'
(ראה
משנה
מעשר
שני
ה
,
ד);
כמו
"ולא
חללוֹ"
(דב'
כ
,
ו).