תנ"ך - ירמיהו פרק לג פסוק ו - הנני
מעלה־לה
ארכה
ומרפא
ורפאתים
וגליתי
להם
עתרת
שלום
ואמת:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הִנְנִ֧י
מַעֲלֶה־לָּ֛הּ
אֲרֻכָ֥ה
וּמַרְפֵּ֖א
וּרְפָאתִ֑ים
וְגִלֵּיתִ֣י
לָהֶ֔ם
עֲתֶ֥רֶת
שָׁל֖וֹם
וֶאֱמֶֽת:
(ירמיהו פרק לג פסוק ו)
הִנְנִי
מַעֲלֶה־לָּהּ
אֲרֻכָה
וּמַרְפֵּא
וּרְפָאתִים
וְגִלֵּיתִי
לָהֶם
עֲתֶרֶת
שָׁלוֹם
וֶאֱמֶת:
(ירמיהו פרק לג פסוק ו)
הנני
מעלה־לה
ארכה
ומרפא
ורפאתים
וגליתי
להם
עתרת
שלום
ואמת:
(ירמיהו פרק לג פסוק ו)
הנני
מעלה־לה
ארכה
ומרפא
ורפאתים
וגליתי
להם
עתרת
שלום
ואמת:
(ירמיהו פרק לג פסוק ו)
הָאֲנָא
מֵיתֵי
לְהוֹן
אָסוּ
וּפֻרקָן
וְאַסֵינוּן
וַאֲגַלֵי
לְהוֹן
תְּרַע
תְּיוּבתָּא
וַאֲחַוֵינוּן
דִּיהָכוּן
בְּאוֹרַח
שְׁלָם
וּקשׁוֹט
:
מעלה
-
ח'
(בלישנא):
ש"א
ז
,
י;
יש'
ח
,
ז;
יר'
לג
,
ו
,
יח;
מח
,
לה;
נ
,
ט;
נח'
ג
,
ג;
תה'
קלה
,
ז.
ארכה
-
ד'
(חסר
ומלא):
יר'
ל
,
יז;
לג
,
ו;
נחמ'
ד
,
א;
דה"ב
כד
,
יג.
ומרפא
-
ג':
יר'
לג
,
ו;
מל'
ג
,
כ;
מש'
טז
,
כד.
ומרפא
ג'
הנני
מעלה
לה
וזרחה
לכם
צוף
דבש
אמרי
נעם.
מעלה
-
ח';
ארכה
-
ד';
ומרפא
-
ג';
ורפאתים
-
ל';
עתרת
-
ל'.
ולמלאם
את
פגרי
האדם
-
ואת
הבתים
אשר
נתצו
(ראה
לעיל
,
ד)
עושים
קברות
לפגרים
הנהרגים
בתוך
העיר.
ואת
אשר
(בנוסחנו:
ואשר)
הסתרתי
וגו'
-
כה
אמר
יי'
עליהם:
הנני
מעלה
לה
וגו'.
עתרת
שלום
-
ברכת
שלום;
'שלוד'
בלעז.
וגיליתי
להם
עתרת
שלום
ואמת
-
תרגומו:
"ואגלי
להון
תרע
תיובתא
ואחוינון
דיהכון
באורח
שלם
וקשוט".
הנני
מעלה
לה
-
לעיר
ירושלם
שזכר
(יר'
לב
,
מד).
ארוכה
ומרפא
-
כפל
עניין
במלות
שונות.
וגליתי
להם
עתרת
שלום
ואמת
-
אמר
וגליתי
,
לפי
שהיה
דבר
הקץ
מכוסה
עד
יום
הגאולה.
עתרת
-
פירושו:
רוב
,
כי
כל
לשון
'עתר'
היא
עניין
ריבוי
מה
שהוא;
כעניין
תפלה
,
כמו
"ויעתר
יצחק"
(בר'
כה
,
כא)
-
הוא
עניין
רבוי
תפילה;
וכן
"העתרתם
עלי
דבריכם"
(יח'
לה
,
יג)
-
ריבוי
דברים.
ויונתן
תרגם:
"ואגלי
לכון
תרע
תיובתא
ואחזינון
דיהכין
באורח
שלם
וקשיט".
הנני.
ארוכה
-
רפואה;
ופירשתיו
כבר
(יר'
ל
,
יז).
עתרת
-
שם
בשקל
"עצרת"
(יר'
ט
,
א);
ופירושו
הנכון
לפי
דעתי:
חוזק
ואומץ
,
מגזרת
"העתרתם
עלי
דבריכם"
(יח'
לה
,
יג).
ורוב
המפרשים
אמרו
(ראה
השרשים
,
'עתר';
רד"ק)
שהוא
מגזרת
"ויעתר
לו"
(בר'
כה
,
כא).
עתרת
שלום
-
רוב
שלום;
כמו
"העתרתם
עלי
דבריכם"
(יח'
לה
,
יג).