תנ"ך - ירמיהו פרק לו פסוק כב - והמלך יושב בית החרף בחדש התשיעי ואת־האח לפניו מבערת:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהַמֶּ֗לֶךְ יוֹשֵׁב֙ בֵּ֣ית הַחֹ֔רֶף בַּחֹ֖דֶשׁ הַתְּשִׁיעִ֑י וְאֶת־הָאָ֖ח לְפָנָ֥יו מְבֹעָֽרֶת: (ירמיהו פרק לו פסוק כב)

טקסט וניקוד:

וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בֵּית הַחֹרֶף בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי וְאֶת־הָאָח לְפָנָיו מְבֹעָרֶת: (ירמיהו פרק לו פסוק כב)

טקסט בלבד:

והמלך יושב בית החרף בחדש התשיעי ואת־האח לפניו מבערת: (ירמיהו פרק לו פסוק כב)

תיקון קוראים:

והמלך יושב בית החרף בחדש התשיעי ואת־האח לפניו מבערת: (ירמיהו פרק לו פסוק כב)
וּמַלכָּא יָתֵיב בֵּית סִתוָא בְּיַרחָא תְּשִׁיעָאָה וְיָת נוּרָא קֳדָמוֹהִי מַדלְקִין :

יושב בית (ישיבה בית) - ו': בר' לח , יא (פעמיים); ש"ב ו , יא; יג , כ; יר' לו , כב; דה"ב כו , כא.

יושב בית - ו'; ואת - האח - ל'; מבערת - ל'.

ואת האח - פירשו רבותינו (ראה שבת כ , א): עצים; על שם שנדלקים באחוה. ולפי פשוטו [של מקרא] משמע שהוא כלי שמבערין עליו אוּר לפני השרים.

בית החורף - כי עושין בית לקיץ שישלוט בו הרוח לקרר , וכן עושין בית לחורף שלא ישלוט בו הרוח. ואת האח לפניו מבוערת - כלי שמדליקין בו האש. ואמר מבוערת - מפני העצים המבוערים בה , כאלו היא מבוערת. ויונתן תרגם: "וית נורא קדמוהי מדליקין". ובדברי רבותינו ז"ל (ראה שבת כ , א): מאי אח? רב אמר: אחוונא , ושמואל אמר: עצים הנדלקין באחוה.

האח - נקרא הכלי שמבערין בו הדלקה בעת הקור 'אח' , כי כל האנשים מתאחדים ומתאחים עליו להתחמם; ואין בזה רבוי ענינים כמו שחשבו המפרשים (ראה מחברת: 'אח'; השרשים: 'אח').

והמלך. האח - היא המחתה אשר עליה דולקת האש.

ואת האח לפניו מבוערת - כלי הוא , שמבערין עליו האש.