תנ"ך - ויוחנן
בן־קרח
אמר
אל־גדליהו
בסתר
במצפה
לאמר
אלכה
נא
ואכה
את־ישמעאל
בן־נתניה
ואיש
לא
ידע
למה
יככה
נפש
ונפצו
כל־יהודה
הנקבצים
אליך
ואבדה
שארית
יהודה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְיוֹחָנָ֣ן
בֶּן־קָרֵ֡חַ
אָמַ֣ר
אֶל־גְּדַלְיָהוּ֩
בַסֵּ֨תֶר
בַּמִּצְפָּ֜ה
לֵאמֹ֗ר
אֵ֤לֲכָה
נָּא֙
וְאַכֶּה֙
אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל
בֶּן־נְתַנְיָ֔ה
וְאִ֖ישׁ
לֹ֣א
יֵדָ֑ע
לָ֧מָּה
יַכֶּ֣כָּה
נֶּ֗פֶשׁ
וְנָפֹ֙צוּ֙
כָּל־יְהוּדָה֙
הַנִּקְבָּצִ֣ים
אֵלֶ֔יךָ
וְאָבְדָ֖ה
שְׁאֵרִ֥ית
יְהוּדָֽה:
(ירמיהו פרק מ פסוק טו)
וְיוֹחָנָן
בֶּן־קָרֵחַ
אָמַר
אֶל־גְּדַלְיָהוּ
בַסֵּתֶר
בַּמִּצְפָּה
לֵאמֹר
אֵלֲכָה
נָּא
וְאַכֶּה
אֶת־יִשְׁמָעֵאל
בֶּן־נְתַנְיָה
וְאִישׁ
לֹא
יֵדָע
לָמָּה
יַכֶּכָּה
נֶּפֶשׁ
וְנָפֹצוּ
כָּל־יְהוּדָה
הַנִּקְבָּצִים
אֵלֶיךָ
וְאָבְדָה
שְׁאֵרִית
יְהוּדָה:
(ירמיהו פרק מ פסוק טו)
ויוחנן
בן־קרח
אמר
אל־גדליהו
בסתר
במצפה
לאמר
אלכה
נא
ואכה
את־ישמעאל
בן־נתניה
ואיש
לא
ידע
למה
יככה
נפש
ונפצו
כל־יהודה
הנקבצים
אליך
ואבדה
שארית
יהודה:
(ירמיהו פרק מ פסוק טו)
ויוחנן
בן־קרח
אמר
אל־גדליהו
בסתר
במצפה
לאמר
אלכה
נא
ואכה
את־ישמעאל
בן־נתניה
ואיש
לא
ידע
למה
יככה
נפש
ונפצו
כל־יהודה
הנקבצים
אליך
ואבדה
שארית
יהודה:
(ירמיהו פרק מ פסוק טו)
וְיוֹחָנָן
בַּר
קָרֵחַ
אֲמַר
לִגדַליָה
בְסִתרָא
בְמִצפְּיָא
לְמֵימַר
אֵיזֵיל
כְּעַן
וְאֶמחֵי
יָת
יִשׁמָעֵאל
בַּר
נְתַניָה
וֶאֱנָשׁ
לָא
יִדַּע
לְמָא
יִקטְלִנָך
נְפַשׁ
וְיִתבַּדְּרוּן
כָּל
דְּבֵית
יְהוּדָה
דְּאִתכְּנִישׁוּ
לְוָתָך
וְיֵיבַד
שְׁאָרָא
דְבֵית
יְהוּדָה
:
ידע
-
י"ט:
ראה
יר'
לו
,
יט.
יככה
-
ג':
יש'
י
,
כד;
יר'
מ
,
טו;
תה'
קכא
,
ו.
ואבדה
-
ג':
יש'
כט
,
יד;
יר'
מ
,
טו;
יח'
לז
,
יא.
ואבדה
ג'
חכמת
חכמיו
שארית
יהודה
ואבדה
תקותנו.
ואכה
-
ל';
ידע
-
י"ט;
יככה
-
ג';
הנקבצים
-
ל';
ואבדה
-
ג'.
ויוחנן.
למה
יככה
נפש
-
מכת
נפש
,
שתצא
נפשך
במכה
ההיא;
וכמוהו
"לא
נכהו
נפש"
(ראה
בר'
לז
,
כא);
כי
השמות
בכח
הפעלים
נמצאו.
ובאה
זאת
המלה
הפך
המנהג
,
בסגול
תחת
כ"ף
עם
הכנוי.
ויתכן
שהיה
זה
בעבור
נפש
,
שהיא
מלה
'קטנה'
,
להדביקה
עמה
לדַמוֹתָהּ
אחת
―
וזה
על
דרך
"ישפוטו
הם"
(שמ'
יח
,
כו)
,
אם
הוא
בסוף
פסוק
וזה
איננו
(ראה
ראב"ע
בפירוש
א
,
הקצר
,
שמ'
יח
,
כו)
―
כי
בעבור
מלת
נפש
נקראית
מלעיל
אין
צורך.
ודגשות
הכ"ף
השנייה
נוסף
,
כדגשות
"ולא
יכלה
עוד
הַצְּפינו"
(שמ'
ב
,
ג)
ומלת
"מִקְּדש
יי'"
(שמ'
טו
,
יז).
ובאה
שלמה
בה"א
עם
הכ"ף
הכפופה:
"ולא
יענוכה"
(יר'
ז
,
כז);
ומשפטן:
יכה
אותך;
יענו
אותך.