תנ"ך - ועודנו לא־ישוב ושבה אל־גדליה בן־אחיקם בן־שפן אשר הפקיד מלך־בבל בערי יהודה ושב אתו בתוך העם או אל־כל־הישר בעיניך ללכת לך ויתן־לו רב־טבחים ארחה ומשאת וישלחהו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְעוֹדֶ֣נּוּ לֹֽא־יָשׁ֗וּב וְשֻׁ֡בָה אֶל־גְּדַלְיָ֣ה בֶן־אֲחִיקָ֣ם בֶּן־שָׁפָ֡ן אֲשֶׁר֩ הִפְקִ֨יד מֶלֶךְ־בָּבֶ֜ל בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֗ה וְשֵׁ֤ב אִתּוֹ֙ בְּת֣וֹךְ הָעָ֔ם א֠וֹ אֶל־כָּל־הַיָּשָׁ֧ר בְּעֵינֶ֛יךָ לָלֶ֖כֶת לֵ֑ךְ וַיִּתֶּן־ל֧וֹ רַב־טַבָּחִ֛ים אֲרֻחָ֥ה וּמַשְׂאֵ֖ת וַֽיְשַׁלְּחֵֽהוּ: (ירמיהו פרק מ פסוק ה)

טקסט וניקוד:

וְעוֹדֶנּוּ לֹא־יָשׁוּב וְשֻׁבָה אֶל־גְּדַלְיָה בֶן־אֲחִיקָם בֶּן־שָׁפָן אֲשֶׁר הִפְקִיד מֶלֶךְ־בָּבֶל בְּעָרֵי יְהוּדָה וְשֵׁב אִתּוֹ בְּתוֹךְ הָעָם אוֹ אֶל־כָּל־הַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ לָלֶכֶת לֵךְ וַיִּתֶּן־לוֹ רַב־טַבָּחִים אֲרֻחָה וּמַשְׂאֵת וַיְשַׁלְּחֵהוּ: (ירמיהו פרק מ פסוק ה)

טקסט בלבד:

ועודנו לא־ישוב ושבה אל־גדליה בן־אחיקם בן־שפן אשר הפקיד מלך־בבל בערי יהודה ושב אתו בתוך העם או אל־כל־הישר בעיניך ללכת לך ויתן־לו רב־טבחים ארחה ומשאת וישלחהו: (ירמיהו פרק מ פסוק ה)

תיקון קוראים:

ועודנו לא־ישוב ושבה אל־גדליה בן־אחיקם בן־שפן אשר הפקיד מלך־בבל בערי יהודה ושב אתו בתוך העם או אל־כל־הישר בעיניך ללכת לך ויתן־לו רב־טבחים ארחה ומשאת וישלחהו: (ירמיהו פרק מ פסוק ה)
וְאִם לֵית אַתְּ צָבֵי לִמתָב וְתוּב לְוָת גְּדַליָה בַר אֲחִיקָם בַּר שָׁפָן דְּמַנִי מַלכָּא דְבָבֶל בְּקִרוַיָא דְבֵית יְהוּדָה וְתִיב עִמֵיהּ בְּגוֹ עַמָא אוֹ לְכָל דְּכָשַׁר בְּעֵינָך לְמֵיזַל אִיזֵיל וּמַנִי לֵיהּ רַב קָטוֹלַיָא מַתְּנָן וּמנִיזבָּן וְשַׁלְחֵיהּ :

ועודנו - ב' , חד מלא וחד חסר: יר' מ , ה; איוב ב , ג. ושבה - ב' חסר (בלישנא): ש"ב טו , כז; יר' מ , ה. גדליה - ה': יר' מ , ה , ו , ח; מא , טז; צפ' א , א. (ואחד: וגדליה - עז' י , יח). גדליה בן - אחיקם בן - שפן - ז' (בלישנא): ראה יר' לט , יד. ומשאת - ה' בלישנא: ראה יר' ו , א. וישלחהו - ד': בר' ג , כג; ש"ב ג , כג; מ"א כ , לד; יר' מ , ה.

ועודנו ב' לא ישוב ועדנו מחזיק בתמתו. קדמיה מל'. וישלחהו ד' יי' אלהים בא אבנר בן נר ויכרת לו ברית ויתן לו רב טבחים.

ועודנו - ב'; (ושבה) - ב' חס'; גדליה - ה'; ומשאת - ל'; וישלחהו - ד'.

ועודנו לא ישוב - בכל זאת לא היה חפץ לשוב; אמר לו הקדוש ברוך הוא: ושובה אל גדליהו (בנוסחנו: גדליה) , אשר הופקד על העניים הנשארים; גם הם צריכים לך , כשאר הגולים. ארוחה ומשאת - "מתנן ונביזבא" (ת"י).

ועודינו לא ישוב - פתרון: אע"פ שהיה אומר לו רב טבחים שיברור לו אחת משני דרכים , או לבוא בבלה עם המוגלים בבלה או יחדל וישאר בארץ ישראל (ראה לעיל , ד) , עודינו לא ישוב , אלא הולך הוא עם המוגלים בבלה , עד שחזר רב טבחים ואמר לו: שובה אל גדליה בן אחיקם בן שפן.

ועודנו לא ישוב ושובה אל גדליהו (בנוסחנו: גדליה) בן אחיקם - ועוד ירמיהו לא אמר לו שישוב , הבין נבוזראדן כי דעתו לשוב , ואמר לו: ושובה אל גדליהו - אחר שדעתך להשאר , שובה אל גדליהו ושב אתו , או אל כל הישר בעיניך ללכת - או עם גדליה במקום שהוא , או במקום אחר שתבחר בארץ לשבת שם , לך; עשה כרצונך. ויונתן תרגם: "ואם לית את צבי למיתב ותוב לות גדליהו בר אחיקם". ארוחה ומשאת - שניהם עניין מנחה; והכפל רוצה לומר: שני מיני מנחה. ויונתן תרגם: "מתנן ונבוזבן".

ועודנו לא ישוב - זה הגדת כותב הספר; כאלו אמר: ועדיין לא היה ירמיה שב למקום אחר , כי לא היה יודע מה יבחר מכל אלו החלוקות שכבר אמר לו נבוזראדן. ואמר עתה לו עוד באור יותר , וכמו דרך עצה , והוא שאמר לו: ושובה אל גדליהו (בנוסחנו: גדליה) וגו'. וירמיה גם כן נתרצה לזה , כי נעלמה ממנו נפילת גדליה.

ועודנו. הטעם: בדבר עמו נבוזראדן אלה הדברים - איננו רוצה לשוב מהרה לעמוד בארץ ישראל , בעבור כבוד ישראל שהולכים בגולה. ונבוזראדן , בראותו זה , נתן לו עצה שישוב אל גדליה בן אחיקם; וזה טעם ושובה , והענין: האמן בי ושובה אליו; רוצה הטעם לאמר , כי לא יתכן לו שיהיה גולֶה. ויש מפרש ועודנו לא ישוב - לא יענה מענה , רק היה שותק; ובראותו זה נבוזראדן , נתן לו עיצה שישוב. וי"ו ושובה - נוסף ללא דבר (ע"פ עמ' ו , יג) , כאשר מצאנו מהם הרבה. ועל הפירוש הזה יהיה מלת ישוב - 'יוצא' , כמו "ושב יי' את שבותך" (דב' ל , ג) , והטעם: לא ישוב דבר. ארוחה - שם על משקל "חלושה" (שמ' לב , יח); "גדופה" (יח' ה , טו). והטעם: נתן מה שיאכל; וכמוהו "וארוחתו ארוחת תמיד נתנה לו" (יר' נב , לד). משאת - דורון , כמו "וישא משאת" (בר' מג , לד); "משאת בנימן" (שם).

ועודנו לא ישוב - כלומר: אע"פ שהיה מפציר בו שישוב , עודנו ירמיהו לא היה רוצה לשוב , שהיה קשה בעיניו להניח ישראל גולים והוא ישוב. עד שאומר לו: ושובה אל גדליהו שהפקיד מלך בבל בערי יהודה , ושב אתו בתוך העם - ותטיב להם; כי לאלה , כבר לא תוכל להטיב להם. ובאלה הדברים נתפתה ושב. ארוחה ומשאת - ארוחה היא צדה לדרך , ומשאת - מתנה.
ריכוז קישורים