תנ"ך - כי
התעתים
התעיתם
בנפשותיכם
כי־אתם
שלחתם
אתי
אל־ה'
אלהיכם
לאמר
התפלל
בעדנו
אל־ה'
אלהינו
וככל
אשר
יאמר
ה'
אלהינו
כן
הגד־לנו
ועשינו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּ֣י
הִתְעֵתֶים֘
הִתְעֵיתֶם֘
בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם֒
כִּֽי־אַתֶּ֞ם
שְׁלַחְתֶּ֣ם
אֹתִ֗י
אֶל־יְהוָ֤ה
אֱלֹֽהֵיכֶם֙
לֵאמֹ֔ר
הִתְפַּלֵּ֣ל
בַּעֲדֵ֔נוּ
אֶל־יְהוָ֖ה
אֱלֹהֵ֑ינוּ
וּכְכֹל֩
אֲשֶׁ֨ר
יֹאמַ֜ר
יְהוָ֧ה
אֱלֹהֵ֛ינוּ
כֵּ֥ן
הַגֶּד־לָ֖נוּ
וְעָשִֽׂינוּ:
(ירמיהו פרק מב פסוק כ)
כִּי
הִתְעֵתֶים
הִתְעֵיתֶם
בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם
כִּי־אַתֶּם
שְׁלַחְתֶּם
אֹתִי
אֶל־יְהוָה
אֱלֹהֵיכֶם
לֵאמֹר
הִתְפַּלֵּל
בַּעֲדֵנוּ
אֶל־יְהוָה
אֱלֹהֵינוּ
וּכְכֹל
אֲשֶׁר
יֹאמַר
יְהוָה
אֱלֹהֵינוּ
כֵּן
הַגֶּד־לָנוּ
וְעָשִׂינוּ:
(ירמיהו פרק מב פסוק כ)
כי
התעתים
התעיתם
בנפשותיכם
כי־אתם
שלחתם
אתי
אל־ה'
אלהיכם
לאמר
התפלל
בעדנו
אל־ה'
אלהינו
וככל
אשר
יאמר
ה'
אלהינו
כן
הגד־לנו
ועשינו:
(ירמיהו פרק מב פסוק כ)
כי
התעתים
התעיתם
בנפשותיכם
כי־אתם
שלחתם
אתי
אל־יהוה
אלהיכם
לאמר
התפלל
בעדנו
אל־יהוה
אלהינו
וככל
אשר
יאמר
יהוה
אלהינו
כן
הגד־לנו
ועשינו:
(ירמיהו פרק מב פסוק כ)
אֲרֵי
אַטעִיתוּן
בְּנַפשָׁתְכוֹן
אֲרֵי
אַתּוּן
שְׁלַחתּוּן
יָתִי
לִקדָם
יְיָ
אֱלָהֲכוֹן
לְמֵימַר
צַלִי
עֲלַנָא
קֳדָם
יְיָ
אֱלָהַנָא
וּככָל
דְּיֵימַר
יְיָ
אֱלָהַנָא
כֵּין
חַוִי
לַנָא
וְנַעֲבֵיד
:
התעתים
(כתיב;
התעיתם
קרי)
-
ג'
יתיר
יו"ד
באמצע
התיבה:
ש"ב
כא
,
ט;
יר'
מב
,
כ;
דה"ב
לד
,
ה.
בנפשותיכם
-
ב'
מלא:
יר'
יז
,
כא;
מב
,
כ.
וככל
-
ה':
במ'
ט
,
ג;
ש"ב
ז
,
יז;
יר'
מב
,
כ;
דה"א
יז
,
טו;
כט
,
ב.
בנפשותיכם
ב'
מל'
כה
אמר
יי'
השמרו
כי
התעיתם.
התעתים
-
התעיתם
קרי;
בנפשותיכם
-
ב'
מל';
וככל
-
ה'.
כי
התעתם
(בנוסחנו:
התעיתם)
בנפשותיכם
-
בצרי
העי"ן.
ופירושו:
התעיתם
אותי
ברצונכם
,
כלומר:
במה
שהיה
בנפשותיכם;
כמו
"אם
יש
את
נפשכם"
(בר'
כג
,
ח).
כלומר:
לא
הראיתם
לי
בפיכם
מה
שהיה
בלבבכם.
כי
הכיר
מהם
ירמיהו
כי
דעתם
ללכת
למצרים
,
לפיכך
אמר
להם:
"ואגיד
לכם
היום
ולא
שמעתם"
(להלן
,
כא);
כי
עדיין
לא
כלה
דבריו
ולא
ענו
אותו
,
אלא
הכיר
בהם
כי
דעתם
היה
ללכת
למצרים
על
כל
פנים.
התעיתם
בנפשותיכם
-
לשון
צחוק
ו'תיעתוע'
,
כמו
"והייתי
בעיניו
כמתעתע"
(בר'
כז
,
יב);
ונכפלו
התי"ו
והעי"ן.