תנ"ך - ירמיהו פרק מד פסוק יז - כי עשה נעשה את־כל־הדבר׀ אשר־יצא מפינו לקטר למלכת השמים והסיך־לה נסכים כאשר עשינו אנחנו ואבתינו מלכינו ושרינו בערי יהודה ובחצות ירושלם ונשבע־לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּי֩ עָשֹׂ֨ה נַעֲשֶׂ֜ה אֶֽת־כָּל־הַדָּבָ֣ר׀ אֲשֶׁר־יָצָ֣א מִפִּ֗ינוּ לְקַטֵּ֞ר לִמְלֶ֣כֶת הַשָּׁמַיִם֘ וְהַסֵּֽיךְ־לָ֣הּ נְסָכִים֒ כַּאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֜ינוּ אֲנַ֤חְנוּ וַאֲבֹתֵ֙ינוּ֙ מְלָכֵ֣ינוּ וְשָׂרֵ֔ינוּ בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּבְחֻצ֖וֹת יְרוּשָׁלִָ֑ם וַנִּֽשְׂבַּֽע־לֶ֙חֶם֙ וַנִּהְיֶ֣ה טוֹבִ֔ים וְרָעָ֖ה לֹ֥א רָאִֽינוּ: (ירמיהו פרק מד פסוק יז)

טקסט וניקוד:

כִּי עָשֹׂה נַעֲשֶׂה אֶת־כָּל־הַדָּבָר׀ אֲשֶׁר־יָצָא מִפִּינוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּיךְ־לָהּ נְסָכִים כַּאֲשֶׁר עָשִׂינוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבֹתֵינוּ מְלָכֵינוּ וְשָׂרֵינוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִָם וַנִּשְׂבַּע־לֶחֶם וַנִּהְיֶה טוֹבִים וְרָעָה לֹא רָאִינוּ: (ירמיהו פרק מד פסוק יז)

טקסט בלבד:

כי עשה נעשה את־כל־הדבר׀ אשר־יצא מפינו לקטר למלכת השמים והסיך־לה נסכים כאשר עשינו אנחנו ואבתינו מלכינו ושרינו בערי יהודה ובחצות ירושלם ונשבע־לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו: (ירמיהו פרק מד פסוק יז)

תיקון קוראים:

כי עשה נעשה את־כל־הדבר׀ אשר־יצא מפינו לקטר למלכת השמים והסיך־לה נסכים כאשר עשינו אנחנו ואבתינו מלכינו ושרינו בערי יהודה ובחצות ירושלם ונשבע־לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו: (ירמיהו פרק מד פסוק יז)
אֲרֵי מִעבָּד נַעֲבֵיד יָת כָּל פִּתגָמָא דִּנפַק מִפּוּמַנָא לְאַסָקָא בֻסמִין לְכוֹכְבָת שְׁמַיָא וּלנַסָכָא לַהּ נִסכִּין כְּמָא דַעֲבַדנָא אֲנַחנָא וַאֲבָהָתַנָא מַלכַנָא וְרַברְבַנָא בְּקִרוַיָא דְבֵית יְהוּדָה וּבשׁוּקֵי יְרוּשׁלֶם וַהֲוֵינָא סָבְעִין לַחמָא וַהֲוֵינָא שָׁלַן שְׁלֵיוָא וּבִשׁתָּא לָא חֲזֵינָא :

למלכת - ה': ראה יר' ז , יח. ונהיה - ב': ש"ב יא , כג; יר' מד , יז. ורעה - ט': *דב' טו , ט; ש"א כה , כח; ש"ב יט , ח; יר' מד , יז; נ , יט; יח' לד , כג; מי' ה , ג; תה' כח , ג; קה' ב , כא.

והסיך - ל' מל'; ונשבע - ל'; ונהיה - ב' עליהם; ורעה - ט'.

ונהיה טובים - טובי מראה (ע"פ דנ' א , ד).

למלכת השמים - רוצה לומר: למעשה השמים , והם הכוכבים , שהם מלאכת האל; והוא חסר אל"ף , וכן האחרים אשר בפרשה (להלן , יח , יט , כה). ויש מפרשים למלכת - משורש 'מלך' ומעניינו; כלומר: לכוכב גדול שבשמים שהוא מלך על האחרים , והוא השמש. ויונתן תרגם: "לכוכבת שמיא". ונהיה טובים - שהיינו בשלוה ובטובה.

למלכת השמים - סוג כולל , כמו 'למלכות השמים'; כי אין ספק שיש להם ממשלה על העולם השפל , והם כדמות פקידים שתחת המלך העליון על כל מלך , והוא האל יתברך שמו.

ומן הפושעים האלה חושבים , כי עבודת המשרתים ממלכת השמים תטיב להם , כי בעת שמסתכלים בהם מורים להם דבר החפצים לדעת.