תנ"ך - הדבר אשר דבר ירמיהו הנביא אל־ברוך בן־נריה בכתבו את־הדברים האלה על־ספר מפי ירמיהו בשנה הרבעית ליהויקים בן־יאשיהו מלך יהודה לאמר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֤ר דִּבֶּר֙ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֶל־בָּר֖וּךְ בֶּן־נֵרִיָּ֑ה בְּכָתְבוֹ֩ אֶת־הַדְּבָרִ֨ים הָאֵ֤לֶּה עַל־סֵ֙פֶר֙ מִפִּ֣י יִרְמְיָ֔הוּ בַּשָּׁנָה֙ הָרְבִעִ֔ית לִיהוֹיָקִ֧ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֛הוּ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָ֖ה לֵאמֹֽר: (ירמיהו פרק מה פסוק א)

טקסט וניקוד:

הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל־בָּרוּךְ בֶּן־נֵרִיָּה בְּכָתְבוֹ אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עַל־סֵפֶר מִפִּי יִרְמְיָהוּ בַּשָּׁנָה הָרְבִעִית לִיהוֹיָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר: (ירמיהו פרק מה פסוק א)

טקסט בלבד:

הדבר אשר דבר ירמיהו הנביא אל־ברוך בן־נריה בכתבו את־הדברים האלה על־ספר מפי ירמיהו בשנה הרבעית ליהויקים בן־יאשיהו מלך יהודה לאמר: (ירמיהו פרק מה פסוק א)

תיקון קוראים:

הדבר אשר דבר ירמיהו הנביא אל־ברוך בן־נריה בכתבו את־הדברים האלה על־ספר מפי ירמיהו בשנה הרבעית ליהויקים בן־יאשיהו מלך יהודה לאמר: (ירמיהו פרק מה פסוק א)
פִּתגָם נְבוּאָה דְּאִתנַבִּי יִרמְיָה נְבִיָא עַל בָּרוּך בַּר נֵרִיָה כַּד כְּתַב יָת פִּתגָמַיָא הָאִלֵין עַל סִפרָא מִפּוּמָא דְיִרמְיָה בְּשַׁתָּא רְבִיעֵיתָא לְיהוֹיָקִים בַּר יֹאשִׁיָה מֶלֶך שִׁבטָא דְבֵית יְהוּדָה לְמֵימַר :

מן ראשה דסיפרא עד אמרת אוי נא לי בשנָה קרי ומן אמרת אוי נא עד סופה דסיפרא בשנת קרי וכתב בר מן חד ויהי בשנה התשעית למלכו.

את הדברים האלה - הנזכרים למעלה בראש הספר עד השנה הרביעית ליהויקים , כמו שכתוב למעלה (ראה יר' לו , א).

הדבר אשר דבר ירמיהו הנביא אל ברוך וגו' - הנה מפורש כאן איך היה זה קודם בזמן , ואם בא מאוחר בסדר. וכל זה עשו הנביאים להעיר על המקומות הסתומים , ובפרט בתורת משה , ואם לא בא שָם מפורש. וגם כתב זה בכאן - להודיענו כי נתקיים מה שייעד ירמיה לברוך. והנה אע"פ שהמורה (מו"נ ב , לב) הניח זה הויכוח על ענין השגת הנבואה , יראה לי - כבודו מונח במקומו - שלא התאנח ברוך על היותו בלתי מגיע לנבואה , רק בהעדר שקידתו בעיון , מצד הגזרה הכוללת לטלטול ישראל בכלל אשר תשנה בהכרח גזרת החלק. וחשב כי בזכות התחברו לירמיה , שינצל הוא ועמו ויהיו בגדֻּלה וכבוד מצד נבוכד נצר או זולתו , אם פרעה או יתר גדולים ושרים , בכל מקום שילכו - ואם כל ישראל יגלו וישחתו. לכן אמר ירמיה לו , כי רב לו ולו כי תהיה להם נפשם לשלל בכל המקומות אשר ילכו (ראה להלן , ה). ואמנם אין ספק אצלי , שברוך והדומה לו לא היה מתמרמר על טרדת גופו , רק כי מצד זה יגיע לנפשו המשכלת טרדה ולֵאות; ולכן השיבו ירמיה , שהיה יותר שלם ממנו: מה לך לעשות לשלמות הנפש לבקש שתשב בגדֻּלה וכבוד? די פת חרבה ושלוה בה (ע"פ מש' יז , א) , ותהיה "לך נפשך לשלל על כל המקומות אשר תלך שם" (להלן , ה).
ריכוז קישורים